top of page
ב"ה
Torah Learning, Jewish Education, Chesed, Patients Advocacy Kollel and Spiritual Support Center.Connecting the dots along 5785 years of Torah, Judaism, History, Codes, & Divine Values
Whether you're Reform, Conservative, Orthodox, unaffiliated or somewhere in between, the Kollel is your vibrant source for Jewish learning and TESHUVAH in SD and Beyond. Our Classes will be in the Kollel and Online , private class & holiday programs available
In association with and sponsored by:
יוטיוב שיעורים בעברית - לפרשה שבועית
ויקרא - צו - שמיני - תזריע - מצורע - אחרי מות - קדושים - אמור - בהר - בחוקתי
Weekly Devar Torah - דבר תורה (Click on large image to read in Hebrew)
ולחץ על החצים (או תמונה קטנה) לפרשה שבועית אחרת - דבר תורה שבועי - לחץ על התמונה גדולה לקרוא עברית
Parashat Beresheet בְּרֵאשִׁית
פרשת בראשית
״בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ: {ב} וְהָאָ֗רֶץ הָֽיְתָ֥ה תֹ֨הוּ֙ וָבֹ֔הוּ וְח֖שֶׁךְ עַל-פְּנֵ֣י תְה֑וֹם וְר֣וּחַ אֱלֹהִ֔ים מְרַחֶ֖פֶת עַל-פְּנֵ֥י הַמָּֽיִם: {ג} וַיֹּ֥אמֶר אֱלֹהִ֖ים יְהִ֣י א֑וֹר וַֽיְהִי-אֽוֹר: {ד} וַיַּ֧רְא אֱלֹהִ֛ים אֶת-הָא֖וֹר כִּי-ט֑וֹב וַיַּבְדֵּ֣ל אֱלֹהִ֔ים בֵּ֥ין הָא֖וֹר וּבֵ֥ין הַחֹֽשֶׁךְ״
במילה בראשית כל 613 המיצוות חבויות ע״י שינוי מיקום האותיות והמילים בתוך המילה. כגון: ירא שבת, שא ברית, ב׳ ראשית, א בתשרי, שרת אב, יאר שבת, אשת, איש, ברית, בר, בת (מיצווה), ירא, יראת, את, תא, שתבריא, בריא, רב, ראש, שר, ראש בית, שר/ת, אש, בית, ועוד...
כמו כן המילה בראשית הינה ראשי תיבות של:
א. בראשונה ראה אלוהים שישראל יקבלו תורה
ב. בן ראשון אחרי שלושים יום תיפדה
ג. בראש יהוה תורה
ד. ברא שמו יתברך
״בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים אֵת״ ברא את האותיות א עד ת... שבהם נברא העולם בעשר מאמרות, ברא את שפת הקודש (שפה יחידה עד דור הפלגה מגדל בבל).
כמו כן הקב״ה ברא תא - די.נ.א (DNA) (א.ד.נ.י) שבכל תא ישנו הצופן הגנטי שניתן ליצור אדם ויצור שלם והחיבורים של הדי.נ.א הם בתדירות של י.ה.ו.ה בכל די.נ.א בעולם ככתוב ״על בריתך ששמת בבשרנו״!
בפסוק הראשון ישנם שבע מילים כנגד שבע ימי השבוע ו-28 אותיות כנגד המילה כח.
ידוע שבכדור-הארץ ישנם 28% אדמה ו72% ים. ה״כח״ הינו ברכת החול על שפת הים שהקדוש ברוך הוא בירך את אברהם שלעולם הים (הגויים) לא יוכל לעלות על הכח שהוא עם ישראל ״בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת-זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל-שְׂפַת הַיָּם״. אדם בא מהאדמה וגם בו יש חומריות מכל אשר בעולם.
טוב לדעת שבכל תא בגוף האדם ישנם שני המרכיבים של 28% נוזלים 72% חומר.
המילה בראשית הינה ראשי תיבות של שישה אנשים שמרו סוד בכדי להציל את המשכיות של עם ישראל:
ב - בנימין
ר - רחל
א - אסתר
ש - שאול
י - יוסף
ת - תמר
פרשת בראשית משתרעת אל תקופה של 1440 שנה בספר בראשית בכלל על תקופה של 2400 שנה.
בריאת העולם החלה ב- כ״ה באלול וניסתימה ב- א׳ בתישרי. הקב״ה ברא את האדם (והעולם) באור ״ויהי אור״ (בתחילה) רק לאחר החטא ״האור״ הפך ל״עור״. כמו שכתוב "ויעש ה' אלוקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם" (בראשית ג, כא).
ישנו פסוק בהלל ״אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה״ אומר הזוהר בשם דוד המלך (מידרש רבא) מדוע מאסו הבונים... באבן? אומר הזוהר כאשר הקב״ה רצה לבראות את האדם ניכתב ״נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ״ ראשי תיבות א.ב.ן - התייעץ הקב״ה עם התורה וארבעה מלאכים (מלאכי חסד, צדקה, שלום ואמת) לכן נאמר ״נַעֲשֶׂה״ ולא ״אֶעֱשֶׂהּ״ בלשון רבים ולא בלשון יחיד. אומר הזוהר שני מלאכים הסכימו ושניים לא הסכימו ״מָאֲסוּ הַבּוֹנִים״ אלו מלאך האמת ומלאך השלום שלא הסכימו עם הקב״ה. מלאך החסד ומלאך הצדקה הסכימו ולכן ״הָיְתָה לְרֹאשׁ, פִּנָּה ״ שנוצר אדם בראש השנה... ביום בראשית שהמילה הינה א׳ בתשרי ובזכות הפינה!
ידוע כי ״ דרך ארץ קדמה לתורה״ התלמוד לימדנו (מסכת שבת 88) שהתורה הייתה קיימת 974 דורות לפני בריאת העולם... אנו לומדים זאת במספר מקומות כגון:
א. ״ישיבת שם ועבר״ שריבקה ביקרה ויעקב למד שם (בבורחו מעשו 14 שנה).
ב. נח אסף שבע זוגות של בהמות כשרות לתיבה (7 סטים), והקריב קורבן.
ג. אברהם עשה ברית מילה לו ולבינו יצחק ״יחדך״ ולבן דודנו (ישמעאל בן הגר... הגר הינה גרה (גיורת) ששכחו את כל הטוב שעשינו להם) ולימד תורה, קורבנות ובבירכת המזון. ועוד המון חוקי תורה במספר מקומות.
רק כשיש ״דרך ארץ״ אמיתית, אנו זכאים ללמוד (ורשאים ללמד) תורה. אנו לומדים זאת מהתלמוד: "במקום שיש חילול ה׳ אין חולקים כבוד לרב"(ברכות דף יט ע"ב)
התורה ניתנה לנו לאחר 26 דורות... יחד 1000 דורות (אלף שנים בעיני ה׳ כיום אחד בעניי אדם). כתוב ״דבר ציוה לאלף דור". התורה קדמה לעולם תתקע"ד (974) דורות, אך נתגלתה (ניתנה למשה) רק לאחר אלף.
לאחר שהקב״ה אמר ״נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ״ כיוון ללמדנו על מידת הענווה ושיתוף פעולה עם אחרים. אומר המדרש שהקב״ה גם ביקש מכל חיות היצירה לתת יכולות לאדם שהם התכונות שאנו משתמשים וידועים בהם, כגון ״הווי עז כנמר, קל כנשר, רץ כצבי, וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמיים.״
אך למרות הכל הקב״ה ברא (בלשון יחיד) את האדם לבד כמו שכתוב ״וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם״ בְּיוֹם, בְּרֹא אֱלֹהִים אָדָם, בִּדְמוּת אֱלֹהִים, עָשָׂה אֹתוֹ. זָכָר וּנְקֵבָה, בְּרָאָם; וַיְבָרֶךְ אֹתָם, וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמָם אָדָם, בְּיוֹם, הִבָּרְאָם.
אנו חלק מהקב״ה ״וַיִּיצֶר יְהוָה אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם, עָפָר מִן-הָאֲדָמָה, וַיִּפַּח בְּאַפָּיו, נִשְׁמַת חַיִּים; וַיְהִי הָאָדָם, לְנֶפֶשׁ חַיָּה.״ המילה נשמה הינה נ׳ השם!
טוב לדעת שהאשה הראשונה ואדם היו כמו תאומים סיאמים מחוברים בגבם ובגפם. הניתוח הראשון עם הרדמה מלאה בעולם היה כשהקדוש ברוך הוא הפריד אותם. ככתוב ״וַיַּפֵּל אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל הָאָדָם וַיִּישָׁן וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה״
הקדוש ברוך הוא יצר אשה נוספת לאדם אנו לומדים זאת מן הפסוק ״ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לוקחה זאת (ב׳ . כ״ג).
הקב״ה אסר על אדם הראשון ככתוב בספר בראשית ״המן-העץ, אשר ציוויתיך לבלתי אכול-ממנו, אכלת. ״ אומר הזוהר מרדכי היה גילגולו של אדם הראשון והבין את חטאו של אדם על העולם ואמר ״המן-העץ״ הוא המן... אדם יכול היה לאכול מכל העצים אך רק מעץ אחד היה אסור לו... ונכשל!
המן ונבואתו מופיעים בפרשת בראשית (ג-יא): ״ הֲמִן-הָעֵץ, אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכָל-מִמֶּנּוּ אָכָלְתָּ.״
המילה ״הֲמִן״ הינה המן, ו ״הָעֵץ״ הינו העץ שניתלו עליו המן ובניו... מורדכי הבין את נבואת המן מחטא אדם ועשה לו ״תיקון״. מורדכי היה היחיד בעולם שלא השתחווה להמן, ולמד זאת מהמילים ״לְבִלְתִּי אֲכָל-מִמֶּנּוּ״ (לא להשתחוות לו) לכן הוא היחידי בתורה שניקרא ״יהודי״. מורדכי הציל דורות שלמים, מאדם, עד שאול, עד פרס ועד עצם היום הזה.
מרדכי ״לא ניכשל״ באותו ״עץ״...לא השתחווה להמן ועשה תיקון לאדם ולכן תלו את המן על ״העץ״.
עץ הדעת היינו גפן (יין) ולא ״תפוח״ הרעיון של תפוח בא מהנצרות.
בכל ספר בראשית יש להם רק שלוש מצוות והם:
א. פרו ורבו
ב . ברית מילה
ג. גיד הנשׂה
כל העולם ניברא בעשרה מאמרות... כנגד עשרה ספירות ועשרת הדיברות.
כתוב ״וַיַּבְדֵּ֣ל אֱלֹהִ֔ים בֵּ֥ין הָא֖וֹר וּבֵ֥ין הַחֹֽשֶׁךְ״ הבדל הקדוש ברוך הוא בין האור שהם היהודים לבין החושך שהם הגויים.
עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות, ואלו הן:
1 פי הארץ (שבלעה קורח ועדתו),
2 פי הבאר (בארה של מרים),
3 פי האתון,
4 הקשת,
5 המן (מזון במידבר),
6 המטה של משה,
7 תולעת השמיר,
8 הכתב (שפת הקודש),
9 המכתב (שהלוחות היו נקראים מכל ארבעת הצדדים),
10 הלוחות (לוחות הברית הראשונים).
לאחר חטא אדם וחוה הקב״ה ״העלים״ את גן עדן מעניינו ככתוב ״וַיְגָרֶשׁ, אֶת-הָאָדָם; וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן-עֵדֶן אֶת-הַכְּרֻבִים, וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת, לִשְׁמֹר, אֶת-דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים.״
טוב לדעת שבבריאת העולם הכל נוצר מוכן ומפותח לדוגמא אדם נוצר מוכן/בוגר בשנות ה-20 לחייו, והעצים נוצרו עם פירות (כל העצים, אפילו עצי סרק נתנו פירות) החיות וכל הבריאה היו כבר בוגרים ומוכנים לכל. לא היה מצב של תינוק או יצור חסר אונים!
ב״ה שניזכה לאהבתך ה׳ ואחים אמיתית אהבת חינם שיעזורו לביאת המשיח בקרוב!
יורם דהן
י׳ד התלמיד
המצפה לישועה
מסיפרי הצנועים:
סידרת ״נס התורה״
http://www.lulu.com/spotlight/Torah1
״בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ: {ב} וְהָאָ֗רֶץ הָֽיְתָ֥ה תֹ֨הוּ֙ וָבֹ֔הוּ וְח֖שֶׁךְ עַל-פְּנֵ֣י תְה֑וֹם וְר֣וּחַ אֱלֹהִ֔ים מְרַחֶ֖פֶת עַל-פְּנֵ֥י הַמָּֽיִם: {ג} וַיֹּ֥אמֶר אֱלֹהִ֖ים יְהִ֣י א֑וֹר וַֽיְהִי-אֽוֹר: {ד} וַיַּ֧רְא אֱלֹהִ֛ים אֶת-הָא֖וֹר כִּי-ט֑וֹב וַיַּבְדֵּ֣ל אֱלֹהִ֔ים בֵּ֥ין הָא֖וֹר וּבֵ֥ין הַחֹֽשֶׁךְ״
במילה בראשית כל 613 המיצוות חבויות ע״י שינוי מיקום האותיות והמילים בתוך המילה. כגון: ירא שבת, שא ברית, ב׳ ראשית, א בתשרי, שרת אב, יאר שבת, אשת, איש, ברית, בר, בת (מיצווה), ירא, יראת, את, תא, שתבריא, בריא, רב, ראש, שר, ראש בית, שר/ת, אש, בית, ועוד...
כמו כן המילה בראשית הינה ראשי תיבות של:
א. בראשונה ראה אלוהים שישראל יקבלו תורה
ב. בן ראשון אחרי שלושים יום תיפדה
ג. בראש יהוה תורה
ד. ברא שמו יתברך
״בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים אֵת״ ברא את האותיות א עד ת... שבהם נברא העולם בעשר מאמרות, ברא את שפת הקודש (שפה יחידה עד דור הפלגה מגדל בבל).
כמו כן הקב״ה ברא תא - די.נ.א (DNA) (א.ד.נ.י) שבכל תא ישנו הצופן הגנטי שניתן ליצור אדם ויצור שלם והחיבורים של הדי.נ.א הם בתדירות של י.ה.ו.ה בכל די.נ.א בעולם ככתוב ״על בריתך ששמת בבשרנו״!
בפסוק הראשון ישנם שבע מילים כנגד שבע ימי השבוע ו-28 אותיות כנגד המילה כח.
ידוע שבכדור-הארץ ישנם 28% אדמה ו72% ים. ה״כח״ הינו ברכת החול על שפת הים שהקדוש ברוך הוא בירך את אברהם שלעולם הים (הגויים) לא יוכל לעלות על הכח שהוא עם ישראל ״בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת-זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל-שְׂפַת הַיָּם״. אדם בא מהאדמה וגם בו יש חומריות מכל אשר בעולם.
טוב לדעת שבכל תא בגוף האדם ישנם שני המרכיבים של 28% נוזלים 72% חומר.
המילה בראשית הינה ראשי תיבות של שישה אנשים שמרו סוד בכדי להציל את המשכיות של עם ישראל:
ב - בנימין
ר - רחל
א - אסתר
ש - שאול
י - יוסף
ת - תמר
פרשת בראשית משתרעת אל תקופה של 1440 שנה בספר בראשית בכלל על תקופה של 2400 שנה.
בריאת העולם החלה ב- כ״ה באלול וניסתימה ב- א׳ בתישרי. הקב״ה ברא את האדם (והעולם) באור ״ויהי אור״ (בתחילה) רק לאחר החטא ״האור״ הפך ל״עור״. כמו שכתוב "ויעש ה' אלוקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם" (בראשית ג, כא).
ישנו פסוק בהלל ״אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה״ אומר הזוהר בשם דוד המלך (מידרש רבא) מדוע מאסו הבונים... באבן? אומר הזוהר כאשר הקב״ה רצה לבראות את האדם ניכתב ״נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ״ ראשי תיבות א.ב.ן - התייעץ הקב״ה עם התורה וארבעה מלאכים (מלאכי חסד, צדקה, שלום ואמת) לכן נאמר ״נַעֲשֶׂה״ ולא ״אֶעֱשֶׂהּ״ בלשון רבים ולא בלשון יחיד. אומר הזוהר שני מלאכים הסכימו ושניים לא הסכימו ״מָאֲסוּ הַבּוֹנִים״ אלו מלאך האמת ומלאך השלום שלא הסכימו עם הקב״ה. מלאך החסד ומלאך הצדקה הסכימו ולכן ״הָיְתָה לְרֹאשׁ, פִּנָּה ״ שנוצר אדם בראש השנה... ביום בראשית שהמילה הינה א׳ בתשרי ובזכות הפינה!
ידוע כי ״ דרך ארץ קדמה לתורה״ התלמוד לימדנו (מסכת שבת 88) שהתורה הייתה קיימת 974 דורות לפני בריאת העולם... אנו לומדים זאת במספר מקומות כגון:
א. ״ישיבת שם ועבר״ שריבקה ביקרה ויעקב למד שם (בבורחו מעשו 14 שנה).
ב. נח אסף שבע זוגות של בהמות כשרות לתיבה (7 סטים), והקריב קורבן.
ג. אברהם עשה ברית מילה לו ולבינו יצחק ״יחדך״ ולבן דודנו (ישמעאל בן הגר... הגר הינה גרה (גיורת) ששכחו את כל הטוב שעשינו להם) ולימד תורה, קורבנות ובבירכת המזון. ועוד המון חוקי תורה במספר מקומות.
רק כשיש ״דרך ארץ״ אמיתית, אנו זכאים ללמוד (ורשאים ללמד) תורה. אנו לומדים זאת מהתלמוד: "במקום שיש חילול ה׳ אין חולקים כבוד לרב"(ברכות דף יט ע"ב)
התורה ניתנה לנו לאחר 26 דורות... יחד 1000 דורות (אלף שנים בעיני ה׳ כיום אחד בעניי אדם). כתוב ״דבר ציוה לאלף דור". התורה קדמה לעולם תתקע"ד (974) דורות, אך נתגלתה (ניתנה למשה) רק לאחר אלף.
לאחר שהקב״ה אמר ״נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ״ כיוון ללמדנו על מידת הענווה ושיתוף פעולה עם אחרים. אומר המדרש שהקב״ה גם ביקש מכל חיות היצירה לתת יכולות לאדם שהם התכונות שאנו משתמשים וידועים בהם, כגון ״הווי עז כנמר, קל כנשר, רץ כצבי, וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמיים.״
אך למרות הכל הקב״ה ברא (בלשון יחיד) את האדם לבד כמו שכתוב ״וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם״ בְּיוֹם, בְּרֹא אֱלֹהִים אָדָם, בִּדְמוּת אֱלֹהִים, עָשָׂה אֹתוֹ. זָכָר וּנְקֵבָה, בְּרָאָם; וַיְבָרֶךְ אֹתָם, וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמָם אָדָם, בְּיוֹם, הִבָּרְאָם.
אנו חלק מהקב״ה ״וַיִּיצֶר יְהוָה אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם, עָפָר מִן-הָאֲדָמָה, וַיִּפַּח בְּאַפָּיו, נִשְׁמַת חַיִּים; וַיְהִי הָאָדָם, לְנֶפֶשׁ חַיָּה.״ המילה נשמה הינה נ׳ השם!
טוב לדעת שהאשה הראשונה ואדם היו כמו תאומים סיאמים מחוברים בגבם ובגפם. הניתוח הראשון עם הרדמה מלאה בעולם היה כשהקדוש ברוך הוא הפריד אותם. ככתוב ״וַיַּפֵּל אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל הָאָדָם וַיִּישָׁן וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה״
הקדוש ברוך הוא יצר אשה נוספת לאדם אנו לומדים זאת מן הפסוק ״ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לוקחה זאת (ב׳ . כ״ג).
הקב״ה אסר על אדם הראשון ככתוב בספר בראשית ״המן-העץ, אשר ציוויתיך לבלתי אכול-ממנו, אכלת. ״ אומר הזוהר מרדכי היה גילגולו של אדם הראשון והבין את חטאו של אדם על העולם ואמר ״המן-העץ״ הוא המן... אדם יכול היה לאכול מכל העצים אך רק מעץ אחד היה אסור לו... ונכשל!
המן ונבואתו מופיעים בפרשת בראשית (ג-יא): ״ הֲמִן-הָעֵץ, אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכָל-מִמֶּנּוּ אָכָלְתָּ.״
המילה ״הֲמִן״ הינה המן, ו ״הָעֵץ״ הינו העץ שניתלו עליו המן ובניו... מורדכי הבין את נבואת המן מחטא אדם ועשה לו ״תיקון״. מורדכי היה היחיד בעולם שלא השתחווה להמן, ולמד זאת מהמילים ״לְבִלְתִּי אֲכָל-מִמֶּנּוּ״ (לא להשתחוות לו) לכן הוא היחידי בתורה שניקרא ״יהודי״. מורדכי הציל דורות שלמים, מאדם, עד שאול, עד פרס ועד עצם היום הזה.
מרדכי ״לא ניכשל״ באותו ״עץ״...לא השתחווה להמן ועשה תיקון לאדם ולכן תלו את המן על ״העץ״.
עץ הדעת היינו גפן (יין) ולא ״תפוח״ הרעיון של תפוח בא מהנצרות.
בכל ספר בראשית יש להם רק שלוש מצוות והם:
א. פרו ורבו
ב . ברית מילה
ג. גיד הנשׂה
כל העולם ניברא בעשרה מאמרות... כנגד עשרה ספירות ועשרת הדיברות.
כתוב ״וַיַּבְדֵּ֣ל אֱלֹהִ֔ים בֵּ֥ין הָא֖וֹר וּבֵ֥ין הַחֹֽשֶׁךְ״ הבדל הקדוש ברוך הוא בין האור שהם היהודים לבין החושך שהם הגויים.
עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות, ואלו הן:
1 פי הארץ (שבלעה קורח ועדתו),
2 פי הבאר (בארה של מרים),
3 פי האתון,
4 הקשת,
5 המן (מזון במידבר),
6 המטה של משה,
7 תולעת השמיר,
8 הכתב (שפת הקודש),
9 המכתב (שהלוחות היו נקראים מכל ארבעת הצדדים),
10 הלוחות (לוחות הברית הראשונים).
לאחר חטא אדם וחוה הקב״ה ״העלים״ את גן עדן מעניינו ככתוב ״וַיְגָרֶשׁ, אֶת-הָאָדָם; וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן-עֵדֶן אֶת-הַכְּרֻבִים, וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת, לִשְׁמֹר, אֶת-דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים.״
טוב לדעת שבבריאת העולם הכל נוצר מוכן ומפותח לדוגמא אדם נוצר מוכן/בוגר בשנות ה-20 לחייו, והעצים נוצרו עם פירות (כל העצים, אפילו עצי סרק נתנו פירות) החיות וכל הבריאה היו כבר בוגרים ומוכנים לכל. לא היה מצב של תינוק או יצור חסר אונים!
ב״ה שניזכה לאהבתך ה׳ ואחים אמיתית אהבת חינם שיעזורו לביאת המשיח בקרוב!
יורם דהן
י׳ד התלמיד
המצפה לישועה
מסיפרי הצנועים:
סידרת ״נס התורה״
http://www.lulu.com/spotlight/Torah1
Parashat Noach נֹחַ
פרשת נח
״אֵ֚לֶּה תּֽוֹלְדֹ֣ת נֹ֔חַ נֹ֗חַ אִ֥ישׁ צַדִּ֛יק תָּמִ֥ים הָיָ֖ה בְּדֹֽרֹתָ֑יו אֶת-הָֽאֱלֹהִ֖ים הִֽתְהַלֶּךְ-נֹֽחַ: {י} וַיּ֥וֹלֶד נֹ֖חַ שְׁלֹשָׁ֣ה בָנִ֑ים אֶת-שֵׁ֖ם אֶת-חָ֥ם וְאֶת-יָֽפֶת: {יא} וַתִּשָּׁחֵ֥ת הָאָ֖רֶץ לִפְנֵ֣י הָֽאֱלֹהִ֑ים וַתִּמָּלֵ֥א הָאָ֖רֶץ חָמָֽס:״
נוח נולד מהול ומאז שהגיע לעולם עשרות הדברים הישתנו מן הבריאה. אומר הזוהר שכפות ידינו היו כמו ברווזים לא היה הפרדה בין האצבעות, רק עד שנוח נולד ומהול הוא פיתח המון כלים לאנושות. טוב עוד לדעת שעד שנולד נוח כל עשרת הדורות לפניו היו אסורים באכילת בשר. רק לאחר המבול ניתן היה לאכול בשר.
בעשרת הדורות כולם נולדו מוכנים הכל היה מזומן לכל בריאה, פרות ושדות נתנו אוכל ל40 שנה... רק אחרי שמעלו בקב״ה נענשו במבול.
נח היה הדור העשירי בבריאת העולם מדור אדם הראשון חי 950 שנה (למרות שנגזר על האדם לחיות 120 שנה) מכיוון ״אֶת-הָֽאֱלֹהִ֖ים הִֽתְהַלֶּךְ-נֹֽחַ״. אביו היה למך וסבו היה מתושלח שחי 969 שנים... אורך חיים הכי ארוך בתולדות האנושות.
טוב להבין את עומק התורה ואת מקבילותיה לחיי היום יום בארץ ישראל (ובגולה). עקב חטאתנו הרבים ״וַתִּמָּלֵ֥א הָאָ֖רֶץ חָמָֽס:״ עזה, בעולם, ובארץ הקודש.
הגאון מוילנא מתאר את הערב רב שישלוט בארץ ערב גילוי המשיח.
"עיקר השאיפה של הערב רב היא לזווג את עשו וישמעאל כנגד עם ישראל... קליפת הערב רב פועלת בדרך של אחיזת עינים..."
אנו רואים זאת גם מנבואת דניאל שמנהיגים ערבים נשואים לנשים נוצריות כגון: אסד, חוסין, עארפת, סאדאת, ועוד ״והכה את הצלם על רגליו של ברזל וחרס״.
אנו לומדים על מנהרות חמס מרשתנו ככתוב ״אֲשֶׁ֨ר יָֽצְא֥וּ מִשָּׁ֛ם פְּלִשְׁתִּ֖ים וְאֶת-כַּפְתֹּרִֽים״ כפתורים הינם פתחי המנהרות הבאות מעזה ויוצאות בשטח ישראל כ״כַּפְתֹּרִֽים״.
חשוב לדעת ולהבין שכל המדע ודעות באים מתורת ישראל שבכתב ובעל פה (לא מנאס״א, קולומבוס ועוד). לדוגמא: רבי שמעון בר יוחאי מגלה לנו בזוהר הקדוש שישנם שבע היבשות בעולם לפני 2000 שנה ללא חללית מפות ספינות וכד׳. מסביר הזוהר ואומר ביום השני לבריאת העולם הקב״ה הפריד בין היבשה לים ככתוב ״וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה וַיְהִי כֵן״ משמע שהייתה רק ״יבשה אחת״ ורק אחרי המבול שנפתחו תהומות העולם (רעידות אדמה, לבה ונדידת היבשות) היבשה האחת נשברה לשבע חלקים (ניתן לראות את הפאזל הזה). ככתוב ״תנא, ארץ אחת ממש הוציאו המים, וממנה נתהוו שבע ארצות”. (זו”ח יב’,א).
רק לפני 500 שנה גילו חמש יבשות, לפני 300 שנה גילו את היבשת השישית ולפני מעל למאה שנה גילו את היבשת השביעית... כל זה היה ידוע לנו לפני 2000 שנה!
המבול התחיל ביום רביעי י״ז לחודש חשון, בשנת 1656 לספירה היהודית! כל העניין העלמות הדינוזאורים והמאובנים הינה תוצאה של השמדת כל יצורי העולם ע״י לבה (מגמה) רותחת והיתקררות - “תהומות רבא״ לימדוני חז"ל שבמבול כאשר הקב"ה הוציא שתי כוכבים מכימה נפרדו היבשות וזה שנאמר "חצבה עמודיה שבעה" והיתנקזו המים עם כל עצמות הדינוזאורים נוקזו בקירבה לחור הניקוז כמשפך...
עפ”י הזוהר והגמרא, בתחילת הבריאה הפעולות התרחשו בסדר אלוקי ״ברא עולמות והחריבן״. “בראשית ברא" הוא לפני זמן רב מאוד 5779 שנים, "והארץ הייתה תוהו ובוהו" - תוהה ומתבונן! הקב״ה ״מסדר״ את העולם לפי יעודו ויחודו.
בעניין גיל העולם יש מדענים (מבולבלים) שהוסיפו שבריאת העולם הינה ״מליוני או מאות אלפי שנים״ - כולם טועים. הגיון פשוט אם ניקח 100 מדענים שטוענים 100 השערות שונות (רעיונות לא מוכחים)... ניתן להבין שלכל הפחות 99 מהם טועים וישנה רק תשובה נכונה אחת (לכאורה)! וגם זו הינה השערה (טעות)!
הקב״ה בורא ויוצר העולם אמר לנו שהעולם ניברא לפני 5779 שנה ועתיד להיתקיים 6000 שנה. שלמה המלך גילה לנו שמאתים השנים האחרונות לא שייכים לעם ישראל... בשיר השירים: "האלף לך שלמה ומאתיים לנוטרים את פריו" משמע שנותרו לעם ישראל 21 שנים.
חז"ל לימדונו שהזמן של "עולם הזה" הוא 6000 שנה. "כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבור" (תהלים) - אומרים חז"ל: ״יומו של הקב"ה אלף שנים״. כל אלף בהיסטוריה מקביל ליום מימי בראשית.
מלמדינו הרב יונתן מהקבלה על הבנה בין מאורעות ימי בראשית למאורעות האלפים. ימי בראשית, במובן זה, הם "תכנית המתאר" של ההיסטוריה "והארץ הייתה תוהו ובוהו" מבול ומיקווה.
כגון: ביום הרביעי נבראו המאורות - השמש, הירח והכוכבים, וכך באלף הרביעי האירו 2 בתי מקדש וגם התנוצצו הכוכבים רבי עקיבא ותלמידיו ובר כוכבא לכמה שנים...
האלף החמישי היה אלף של גלות, כפי שקראנו במגילת איכה: "נתנני שוממה כל היום דוה" - זהו האלף החמישי שמקביל ליום החמישי - יום של חיות לא כ"כ נעימות..
האלף הששי הוא האלף של הגאולה, כנגד היום שבו נברא האדם והוכנס לגן עדן. כך באלף הששי משתכללת האנושות כשבמרכזה חוזר עם ישראל לגן עדן היעודי בקרוב ב״ה! ״ארץ זבת חלב ודבש״ סופי תיבות שבת!
טוב לדעת שבשלושת הימים הראשונים של הבריאה שימש האור הגנוז להאיר את העולם במשך 36 שעות (24x3=72 לחלק לחצי - יום ולילה 36 שעות אור) מכיוון שהמאורות נוצרו רק ביום רביעי, אור הגנוז שונה ממה שאנו מכירים כיום. ולכן אנו מדליקים 8 נרות חנוכה... עולים בכל יום:1+2+3+4+5+6+7+8=36 כנגד 36 השעות של אור הגנוז.
במשך 120 שנה נח בונה את התיבה אך למרות כל ההתראות בני העולם לא חוזרים בתשובה! 40 ימיי מבול (כמתן תורה כל האלמנטים היו שם: אש, מים רוח ועשן) ״המים העליונים של מעל השמיים והמים התחתונים שמתחת לארץ (לבה ומגמה בוערת) מזכאים את העולם מכל הפשע - מקווה!!!
טוב לדעת בתורה כתוב שלתיבת נוח נכנסו שבעה זוגות מהבהמות הטהורות ומהבהמות הלא טהורות זוג אחד בלבד זכר ונקבה לשאר (הלא טהורות), כך כתוב: "מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה תִּקַּח לְךָ שִׁבְעָה שִׁבְעָה אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ וּמִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר לֹא טְהֹרָה הִוא שְׁנַיִם אִישׁ וְאִשְׁתּו" מסבירים חז״ל לתיבה נכנסו רק זוגות חיות שהיו נאמנים זה לזו כדרך זוגות נישואים. מסבירים חז״ל רק זוג חיות שהיה נאמן, התיבה קיבלה אותו וזוג שלא היה נאמן התיבה לא קיבלה אותו וזה נעשה בדרך נס וקדושה.
שלושה חטאו בתיבה שהיו אסורים לקיים יחסי מין בתיבה:
א. העורב - שנענש ונישלח ראשון מן התיבה, עשה תשובה והורשה לחזור - תשובתו עם אליהו הנביא בכרמל.
ב. הכלב - עשה תשובה במיצרים והורשה - תשובתו עם יציאת עם ישראל ממיצרים שלא נבח.
ג. חם (הערבי) ״לקה בעורו״ מכיוון שהיה עשה יחסי-מין בלילה יצא קושי-שחור ועונשו היה להיות העבד לאחיו. ככתוב ״וַיֹּאמֶר, אָרוּר כְּנָעַן: עֶבֶד עֲבָדִים, יִהְיֶה לְאֶחָיו.״
כמו כן לאחר שנוח הישתכר אומר הזוהר רצה לתקן את אור (חטא) אדם הראשון (יין) ״עץ הדעת״ אך ניכשל. בנו חם (הערבי) ראה את ערוותו וסירס אותו וקטע את אבר מינו כדי שלא יולד בנו הרביעי. ככתוב ״וַיִּיקֶץ נֹחַ מִיֵּינוֹ וַיֵּדַע אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ בְּנוֹ הַקָּטָן״. ... חם כוש ומצרים ופוט וכנען - נח קילל את כנען את כל דור רביעי של חם... עד עצם היום הזה!
עד דור הפלגה כל העולם דיבר עיברית ככתוב ״וַיְהִ֥י כָל-הָאָ֖רֶץ שָׂפָ֣ה אֶחָ֑ת וּדְבָרִ֖ים אֲחָדִֽים״ רק לאחר מרד העם בקב״ה עם מיגדל בבל, ה׳ יצר 70 שפות ובילבל אותם ככתוב ״הָ֚בָה נֵֽרְדָ֔ה וְנָֽבְלָ֥ה שָׁ֖ם שְׂפָתָ֑ם אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יִשְׁמְע֔וּ אִ֖ישׁ שְׂפַ֥ת רֵעֵֽהוּ:״.
מסביר הזוהר שהמנהיגים של מגדל בבל הפכו להיות קופים... (שימפנזים) מיכן אנו רואים את טעות ״צורת האבלוציה״.
טוב לדעת שאפילו הסינים והאמריקאים מוזכרים בתורה ״אֵ֚לֶּה תּֽוֹלְדֹ֣ת נֹ֔חַ נֹ֗חַ אִ֥ישׁ צַדִּ֛יק תָּמִ֥ים הָיָ֖ה .... וְאֵ֖ת הַגִּרְגָּשִֽׁי: {יז} וְאֶת-הַֽחִוִּ֥י וְאֶת-הָֽעַרְקִ֖י וְאֶת-הַסִּינִֽי:.. וְאֶת-אוֹפִ֥ר (אמריקה) וּמִשָּׁם֙ הֱפִיצָ֣ם יְהֹוָ֔ה עַל-פְּנֵ֖י כָּל-הָאָֽרֶץ״. אוֹפִיר היא ארץ הנזכרת במקרא, ממנה יובאו לארץ ישראל זהב ואוצרות טבע אחרים על ידי עבדי שלמה המלך.
מעניין לראות שהשם אשכנז בא מבן יפת ״בְּנֵ֣י יֶ֔פֶת גֹּ֣מֶר וּמָג֔וֹג וּמָדַ֖י וְיָוָ֣ן וְתֻבָ֑ל וּמֶ֖שֶׁךְ וְתִירָֽס: {ג} וּבְנֵ֖י גֹּ֑מֶר אַשְׁכְּנַ֥ז וְרִיפַ֖ת וְתֹֽגַרְמָֽה:״
דור נוח נהרס והושמד עקב יחסי מין אסורים בתורה ועונשם כרת... לאחר המבול הקב״ה נותן אות (סימן) לאנושות את הקשת להזכיר לנו את המבול והעונשים... לצערנו הרב ישנה קבוצה שמשתמשת בדגל הזה ללא הבנה!
ב״ה שניזכה לאהבתך ה׳ ואחים אמיתית אהבת חינם שיעזורו לביאת המשיח בקרוב!
יורם דהן
י׳ד התלמיד
המצפה לישועה
מסיפרי הצנועים:
סידרת ״נס התורה״
http://www.lulu.com/spotlight/Torah1
״אֵ֚לֶּה תּֽוֹלְדֹ֣ת נֹ֔חַ נֹ֗חַ אִ֥ישׁ צַדִּ֛יק תָּמִ֥ים הָיָ֖ה בְּדֹֽרֹתָ֑יו אֶת-הָֽאֱלֹהִ֖ים הִֽתְהַלֶּךְ-נֹֽחַ: {י} וַיּ֥וֹלֶד נֹ֖חַ שְׁלֹשָׁ֣ה בָנִ֑ים אֶת-שֵׁ֖ם אֶת-חָ֥ם וְאֶת-יָֽפֶת: {יא} וַתִּשָּׁחֵ֥ת הָאָ֖רֶץ לִפְנֵ֣י הָֽאֱלֹהִ֑ים וַתִּמָּלֵ֥א הָאָ֖רֶץ חָמָֽס:״
נוח נולד מהול ומאז שהגיע לעולם עשרות הדברים הישתנו מן הבריאה. אומר הזוהר שכפות ידינו היו כמו ברווזים לא היה הפרדה בין האצבעות, רק עד שנוח נולד ומהול הוא פיתח המון כלים לאנושות. טוב עוד לדעת שעד שנולד נוח כל עשרת הדורות לפניו היו אסורים באכילת בשר. רק לאחר המבול ניתן היה לאכול בשר.
בעשרת הדורות כולם נולדו מוכנים הכל היה מזומן לכל בריאה, פרות ושדות נתנו אוכל ל40 שנה... רק אחרי שמעלו בקב״ה נענשו במבול.
נח היה הדור העשירי בבריאת העולם מדור אדם הראשון חי 950 שנה (למרות שנגזר על האדם לחיות 120 שנה) מכיוון ״אֶת-הָֽאֱלֹהִ֖ים הִֽתְהַלֶּךְ-נֹֽחַ״. אביו היה למך וסבו היה מתושלח שחי 969 שנים... אורך חיים הכי ארוך בתולדות האנושות.
טוב להבין את עומק התורה ואת מקבילותיה לחיי היום יום בארץ ישראל (ובגולה). עקב חטאתנו הרבים ״וַתִּמָּלֵ֥א הָאָ֖רֶץ חָמָֽס:״ עזה, בעולם, ובארץ הקודש.
הגאון מוילנא מתאר את הערב רב שישלוט בארץ ערב גילוי המשיח.
"עיקר השאיפה של הערב רב היא לזווג את עשו וישמעאל כנגד עם ישראל... קליפת הערב רב פועלת בדרך של אחיזת עינים..."
אנו רואים זאת גם מנבואת דניאל שמנהיגים ערבים נשואים לנשים נוצריות כגון: אסד, חוסין, עארפת, סאדאת, ועוד ״והכה את הצלם על רגליו של ברזל וחרס״.
אנו לומדים על מנהרות חמס מרשתנו ככתוב ״אֲשֶׁ֨ר יָֽצְא֥וּ מִשָּׁ֛ם פְּלִשְׁתִּ֖ים וְאֶת-כַּפְתֹּרִֽים״ כפתורים הינם פתחי המנהרות הבאות מעזה ויוצאות בשטח ישראל כ״כַּפְתֹּרִֽים״.
חשוב לדעת ולהבין שכל המדע ודעות באים מתורת ישראל שבכתב ובעל פה (לא מנאס״א, קולומבוס ועוד). לדוגמא: רבי שמעון בר יוחאי מגלה לנו בזוהר הקדוש שישנם שבע היבשות בעולם לפני 2000 שנה ללא חללית מפות ספינות וכד׳. מסביר הזוהר ואומר ביום השני לבריאת העולם הקב״ה הפריד בין היבשה לים ככתוב ״וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה וַיְהִי כֵן״ משמע שהייתה רק ״יבשה אחת״ ורק אחרי המבול שנפתחו תהומות העולם (רעידות אדמה, לבה ונדידת היבשות) היבשה האחת נשברה לשבע חלקים (ניתן לראות את הפאזל הזה). ככתוב ״תנא, ארץ אחת ממש הוציאו המים, וממנה נתהוו שבע ארצות”. (זו”ח יב’,א).
רק לפני 500 שנה גילו חמש יבשות, לפני 300 שנה גילו את היבשת השישית ולפני מעל למאה שנה גילו את היבשת השביעית... כל זה היה ידוע לנו לפני 2000 שנה!
המבול התחיל ביום רביעי י״ז לחודש חשון, בשנת 1656 לספירה היהודית! כל העניין העלמות הדינוזאורים והמאובנים הינה תוצאה של השמדת כל יצורי העולם ע״י לבה (מגמה) רותחת והיתקררות - “תהומות רבא״ לימדוני חז"ל שבמבול כאשר הקב"ה הוציא שתי כוכבים מכימה נפרדו היבשות וזה שנאמר "חצבה עמודיה שבעה" והיתנקזו המים עם כל עצמות הדינוזאורים נוקזו בקירבה לחור הניקוז כמשפך...
עפ”י הזוהר והגמרא, בתחילת הבריאה הפעולות התרחשו בסדר אלוקי ״ברא עולמות והחריבן״. “בראשית ברא" הוא לפני זמן רב מאוד 5779 שנים, "והארץ הייתה תוהו ובוהו" - תוהה ומתבונן! הקב״ה ״מסדר״ את העולם לפי יעודו ויחודו.
בעניין גיל העולם יש מדענים (מבולבלים) שהוסיפו שבריאת העולם הינה ״מליוני או מאות אלפי שנים״ - כולם טועים. הגיון פשוט אם ניקח 100 מדענים שטוענים 100 השערות שונות (רעיונות לא מוכחים)... ניתן להבין שלכל הפחות 99 מהם טועים וישנה רק תשובה נכונה אחת (לכאורה)! וגם זו הינה השערה (טעות)!
הקב״ה בורא ויוצר העולם אמר לנו שהעולם ניברא לפני 5779 שנה ועתיד להיתקיים 6000 שנה. שלמה המלך גילה לנו שמאתים השנים האחרונות לא שייכים לעם ישראל... בשיר השירים: "האלף לך שלמה ומאתיים לנוטרים את פריו" משמע שנותרו לעם ישראל 21 שנים.
חז"ל לימדונו שהזמן של "עולם הזה" הוא 6000 שנה. "כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבור" (תהלים) - אומרים חז"ל: ״יומו של הקב"ה אלף שנים״. כל אלף בהיסטוריה מקביל ליום מימי בראשית.
מלמדינו הרב יונתן מהקבלה על הבנה בין מאורעות ימי בראשית למאורעות האלפים. ימי בראשית, במובן זה, הם "תכנית המתאר" של ההיסטוריה "והארץ הייתה תוהו ובוהו" מבול ומיקווה.
כגון: ביום הרביעי נבראו המאורות - השמש, הירח והכוכבים, וכך באלף הרביעי האירו 2 בתי מקדש וגם התנוצצו הכוכבים רבי עקיבא ותלמידיו ובר כוכבא לכמה שנים...
האלף החמישי היה אלף של גלות, כפי שקראנו במגילת איכה: "נתנני שוממה כל היום דוה" - זהו האלף החמישי שמקביל ליום החמישי - יום של חיות לא כ"כ נעימות..
האלף הששי הוא האלף של הגאולה, כנגד היום שבו נברא האדם והוכנס לגן עדן. כך באלף הששי משתכללת האנושות כשבמרכזה חוזר עם ישראל לגן עדן היעודי בקרוב ב״ה! ״ארץ זבת חלב ודבש״ סופי תיבות שבת!
טוב לדעת שבשלושת הימים הראשונים של הבריאה שימש האור הגנוז להאיר את העולם במשך 36 שעות (24x3=72 לחלק לחצי - יום ולילה 36 שעות אור) מכיוון שהמאורות נוצרו רק ביום רביעי, אור הגנוז שונה ממה שאנו מכירים כיום. ולכן אנו מדליקים 8 נרות חנוכה... עולים בכל יום:1+2+3+4+5+6+7+8=36 כנגד 36 השעות של אור הגנוז.
במשך 120 שנה נח בונה את התיבה אך למרות כל ההתראות בני העולם לא חוזרים בתשובה! 40 ימיי מבול (כמתן תורה כל האלמנטים היו שם: אש, מים רוח ועשן) ״המים העליונים של מעל השמיים והמים התחתונים שמתחת לארץ (לבה ומגמה בוערת) מזכאים את העולם מכל הפשע - מקווה!!!
טוב לדעת בתורה כתוב שלתיבת נוח נכנסו שבעה זוגות מהבהמות הטהורות ומהבהמות הלא טהורות זוג אחד בלבד זכר ונקבה לשאר (הלא טהורות), כך כתוב: "מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה תִּקַּח לְךָ שִׁבְעָה שִׁבְעָה אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ וּמִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר לֹא טְהֹרָה הִוא שְׁנַיִם אִישׁ וְאִשְׁתּו" מסבירים חז״ל לתיבה נכנסו רק זוגות חיות שהיו נאמנים זה לזו כדרך זוגות נישואים. מסבירים חז״ל רק זוג חיות שהיה נאמן, התיבה קיבלה אותו וזוג שלא היה נאמן התיבה לא קיבלה אותו וזה נעשה בדרך נס וקדושה.
שלושה חטאו בתיבה שהיו אסורים לקיים יחסי מין בתיבה:
א. העורב - שנענש ונישלח ראשון מן התיבה, עשה תשובה והורשה לחזור - תשובתו עם אליהו הנביא בכרמל.
ב. הכלב - עשה תשובה במיצרים והורשה - תשובתו עם יציאת עם ישראל ממיצרים שלא נבח.
ג. חם (הערבי) ״לקה בעורו״ מכיוון שהיה עשה יחסי-מין בלילה יצא קושי-שחור ועונשו היה להיות העבד לאחיו. ככתוב ״וַיֹּאמֶר, אָרוּר כְּנָעַן: עֶבֶד עֲבָדִים, יִהְיֶה לְאֶחָיו.״
כמו כן לאחר שנוח הישתכר אומר הזוהר רצה לתקן את אור (חטא) אדם הראשון (יין) ״עץ הדעת״ אך ניכשל. בנו חם (הערבי) ראה את ערוותו וסירס אותו וקטע את אבר מינו כדי שלא יולד בנו הרביעי. ככתוב ״וַיִּיקֶץ נֹחַ מִיֵּינוֹ וַיֵּדַע אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ בְּנוֹ הַקָּטָן״. ... חם כוש ומצרים ופוט וכנען - נח קילל את כנען את כל דור רביעי של חם... עד עצם היום הזה!
עד דור הפלגה כל העולם דיבר עיברית ככתוב ״וַיְהִ֥י כָל-הָאָ֖רֶץ שָׂפָ֣ה אֶחָ֑ת וּדְבָרִ֖ים אֲחָדִֽים״ רק לאחר מרד העם בקב״ה עם מיגדל בבל, ה׳ יצר 70 שפות ובילבל אותם ככתוב ״הָ֚בָה נֵֽרְדָ֔ה וְנָֽבְלָ֥ה שָׁ֖ם שְׂפָתָ֑ם אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יִשְׁמְע֔וּ אִ֖ישׁ שְׂפַ֥ת רֵעֵֽהוּ:״.
מסביר הזוהר שהמנהיגים של מגדל בבל הפכו להיות קופים... (שימפנזים) מיכן אנו רואים את טעות ״צורת האבלוציה״.
טוב לדעת שאפילו הסינים והאמריקאים מוזכרים בתורה ״אֵ֚לֶּה תּֽוֹלְדֹ֣ת נֹ֔חַ נֹ֗חַ אִ֥ישׁ צַדִּ֛יק תָּמִ֥ים הָיָ֖ה .... וְאֵ֖ת הַגִּרְגָּשִֽׁי: {יז} וְאֶת-הַֽחִוִּ֥י וְאֶת-הָֽעַרְקִ֖י וְאֶת-הַסִּינִֽי:.. וְאֶת-אוֹפִ֥ר (אמריקה) וּמִשָּׁם֙ הֱפִיצָ֣ם יְהֹוָ֔ה עַל-פְּנֵ֖י כָּל-הָאָֽרֶץ״. אוֹפִיר היא ארץ הנזכרת במקרא, ממנה יובאו לארץ ישראל זהב ואוצרות טבע אחרים על ידי עבדי שלמה המלך.
מעניין לראות שהשם אשכנז בא מבן יפת ״בְּנֵ֣י יֶ֔פֶת גֹּ֣מֶר וּמָג֔וֹג וּמָדַ֖י וְיָוָ֣ן וְתֻבָ֑ל וּמֶ֖שֶׁךְ וְתִירָֽס: {ג} וּבְנֵ֖י גֹּ֑מֶר אַשְׁכְּנַ֥ז וְרִיפַ֖ת וְתֹֽגַרְמָֽה:״
דור נוח נהרס והושמד עקב יחסי מין אסורים בתורה ועונשם כרת... לאחר המבול הקב״ה נותן אות (סימן) לאנושות את הקשת להזכיר לנו את המבול והעונשים... לצערנו הרב ישנה קבוצה שמשתמשת בדגל הזה ללא הבנה!
ב״ה שניזכה לאהבתך ה׳ ואחים אמיתית אהבת חינם שיעזורו לביאת המשיח בקרוב!
יורם דהן
י׳ד התלמיד
המצפה לישועה
מסיפרי הצנועים:
סידרת ״נס התורה״
http://www.lulu.com/spotlight/Torah1
Parashat Lech Lecha לֶךְ-לְךָ
פרשת לך לך
״וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-אַבְרָם, לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. וְאֶעֶשְׂךָ, לְגוֹי גָּדוֹל, וַאֲבָרֶכְךָ, וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ; וֶהְיֵה, בְּרָכָה.״
בפרשה זו אנו מתוודעים לגדולתו של אברם (שמו ישתנה לאברהם בעוד 24 שנים כנגד 24 סיפרי התורה בתנך... התורה נישוותה לזהב, לכן הזהב הכי טוב 24קרט) אנו נבין את אמונתו הבלתי ניתנת לערעור בקב״ה עוד לפני קבלת התורה הרשמית (ע״י משה). אברהם היתנסה בעשרה נסיונות. טוב לדעת שאברהם הינו גילגול אדם הראשון.
כמו כן טוב לדעת שאברהם כבר נירמז בבריאת העולם בפרשת בראשית ככתוב ״אֵ֣לֶּה תוֹלְד֧וֹת הַשָּׁמַ֛יִם וְהָאָ֖רֶץ בְּהִבָּֽרְאָ֑ם״ המילה ״בְּהִבָּֽרְאָ֑ם״ הינה ב-אברהם (ברא את אדם ואברהם עם אותה נשמה)!
השם שלו ישתנה לאברהם מאוחר יותר ... (האות "ה" תתווסף לשמו לאחר ברית המילה שלו בגיל 99) כמו כן גם לאישתו שרי האות "ה" תתווסף והאות "י" תלוקח ממנה ותתווסף להושע בן נון ויקרא יהושע (בפרשת שלח לך - מרגלים).
הקב״ה ביקש מאברם לעזוב את בית אביו, את אחיו, את תרח אביו ואת מקום לידתו ואת כל אשר ידע בעבודה זרה מאביו. מסבירים חז״ל שאביו תרח ואחיו רצו להרגו. בעיקרו של דבר ביקש הקב״ה מאברהם לנטוש את אורח חייו ואת כל מה שגדל איתו.
ראוי להזכיר כאן כי שמו של אמו היה אמתליה בת קרנבו, ובניגוד לאביו, היא היתה אנוסה (מבחינת עבודה זרה ועוד). אימו הינה בעתיד גילגול של דינה בת יעקב ולאה. אומר הזוהר מכיוון שאימו אמתליה נכנסה להריון בעת נידה... הקב״ה עשה לה תיקון עם דינה (הדין שלה) ולכן דינה נאנסה ע״י שכם בן חמור כדי להוציא ממנה את חטא ה-נידה! (דינה ו-נידה אותם אותיות) ומהקדושה היתרה נולדה אוסנת... לעתיד אשת יוסף הצדיק.
במילים “לך לך” אנו לומדים על השימוש הכפול של אותה מילה יחד עם המטרה האלוקית שלהם.
כל מילה מרמזת על מטרה מדויקת וספציפית בעבר, בהווה ובעתיד. הראשון "לך" פירושו ללכת מיד בגלל הסכנה האורבת לו והמצווה שאמר לו הקב"ה, השני "לך" פירושו לעזוב לטובתך (50/50 בגימטריה בשווי 100) אתה תעשה חצי ואני הקב״ה אשלים את החצי השני. עניין ההישתדלות אישית ולא רק לחכות לנס.
המדרש אומר כי הקב״ה גילה לאברם כי אביו ואחיו זממו להרוג אותו באור כשדים עם נימרוד, מכיוון שלא פעל לפי הדת שלהם ועבודה זרה. זו הפעם הראשונה שהקב״ה דיבר אל אברם וניראה אליו ככתוב ״וַיֵּרָא יְהוָה, אֶל-אַבְרָם, וַיֹּאמֶר, לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת״. אברהם היה בגיל שבעים וחמש שנים. המדרש אומר שה' בפעם הראשונה גילה את עצמו לאברם ע״י מלאכים כשהיה בן שלוש במערה בעוד המלך נמרוד רודפו ומנסה להורגו (כמו עם רבי שמעון בר-יוחאי ז״צל). המידרש אומר שהמלאכים מיכאל וגבריאל סיפקו לו כל צרכיו בכל יום. בפעם השניה הקב״ה ניגלה לאברהם כאשר נימרוד ניסה לשרוף אותו בכיבשן האש כשהיה בן 13. כאשר אברם בן השלוש הבין מיד את גדולתו של הקב"ה. עד גיל שלוש עשרה הקב״ה ניסה את אברם פעמיים ע״י המלך נמרוד הרשע.
לשמו של אברם בעברית יש שתי מילים: אב (אבינו ... השם) ורם (מעל לכל) ... אברהם היה האדם הראשון שהבין את המושג האלוהי הזה ואת החוכמה האלוהית! כמו כן אברם - אב רם... אב האמות.
לאורך כל מסעותיו של אברהם הוא מציל את אחיינו לוט ... נישאלת השאלה למה או לּמּה? אברהם הציל אותו מן חרן ומאור כשדים והביא אותו לישראל, לקח אותו עם שרה למצרים, הוציא אותו ממצרים, הציל אותו מסדום ועמורה ולבסוף חילץ אותו ממלחמת ארבעת וחמשת המלכים! למה??? מה כל כך חשוב לוט לאברהם ולעם ישראל? לזה אברהם קבע עדיפות .... עליונה!
אברהם אבינו הבין את הנבואה העמוקה באמצעות צאצאי הדורות של אחיינו לוט!
מאת לוט תבוא רות המואבייה והעמונים. רות תיתגייר (ספר נעמי) ממנה יבוא דוד המלך, שלמה המלך, רבן גמליאל, ובסופו של דבר המשיח ... משיח בן דוד!
רות בגימטריה 606 הוא מכיוון ששמרה את 7 מיצוות נח זכתה בקיום 613 המיצוות.
כמו כן ממנו יצאו העמונים ומהם נעמה אשת שלמה המלך. טוב לדעת שסדום ועמורה היו כמו גן עדן מבחינת צמחיה ופוריות האדמה! אבני ספיר זהב וכסף מתחת לכל צמח באדמה. עקב פישעי אנשי חמשת הערים הקב״ה השמיד ״כל חי״ והפכם לשממה (שממה = השם מש) עזב, טוב לדעת שזו היתה ״פצצת האטום״ על איזור זה ועד היום אין באזור כל חי (אפילו צמח קטן).
על ידי הצלת אחיינו לוט, אברהם הבטיח את בואו של משיח לבני ישראל ב״ה. כמו כן לוט שתק ולא סיפר לפרעה ששרה היא אשת אברהם ולא אחותו (שמירת הלשון) וכמובן אביו הרן הקריב עצמו בכבשן האש על קידוש ה׳ - שהלך אחר אברם... זכה לוט לצאצאי משיח. זוהי גדולת ״שמירת הלשון״.
אברם הוריש לנו את כל תכונות היהדות... עזר לאחיין לוט, סמך לנופלים, מציל אסורים, פודה שבויים, מאכיל רעבים, אהבת הזולת, קבלת אורחים... ועוד. הוא אהב והוקיר את אשתו שרה ("שרי"), ועזר לכל אדם הזקוק לעזרה. הוא היה מוכן לעשות את כל מה שהקב״ה ציווה עליו, ללא קשר לתוצאה הקשה והבלתי ידועה שלו, או לשכר.
המשנה במסכת אבות (פרק ה משנה ג) אומרת שאברהם אבינו התנסה בעשרה נסיונות. הרמב"ם מונה אותם: 1. "לך לך מארצך". 2. הרעב שהיה בארץ ואברהם הוכרח לרדת מצרים. 3. בהילקח שרה לבית פרעה. 4. מלחמתו עם ארבעת המלכים. 5. בקחתו את הגר לאשה לאחר שלא נולד לו ילד משרה. 6. ברית המילה בזקנותו. 7. לקיחת שרה לבית אבימלך. 8. גירוש הגר. 9. הרחקת בנו ישמעאל. 10. עקידת יצחק.
חז״ל אומרים שירידת אברהם למיצרים ללא אישור מהקב״ה הינה חטאו הריאשון... אך ״מעז יצא מתוק״ הכין את הקרקע ליציאת מיצרים.
הערך המספרי של המילים "לך לך" ("לך") הוא 100, רמז לאירוע משמעותי כאשר אברהם היה בן מאה, ובנו האהוב יצחק ("יצחק") נולד.זה בא ללמד אותנו כי המילה "לך" ("לך" - עזוב לטובך), שהוא 50 בגמטריה, מרמז על התהליך שאברם חייב לעבור, משאיר את חמישים רמות הטומאה ועולה ל -50 דרגות הקדושה הבאות.
אברהם היה מבורך עם "בכל" ככתוב: ״וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַיהוָה בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל״ המילה "בכל", בגימטריה הינה 52 בדיוק כמו המילה ״בן״ גם כן 52. אברהם קיבל עול מלכות שמיים לגמרי בגיל 48 ... כשאברהם בגיל 100 הוענק עם בן (52) שהוא 48 פלוס 52 .לכן ״לֶךְ-לְךָ״ הערך המספרי הוא 100.
אנו גם למדים כי עם הברכות הקב״ה ״וְאֶעֶשְׂךָ, לְגוֹי גָּדוֹל״, מאברהם יצאו שנים עשר שבטים, אם ניקח את כל אותיות שמות 12 השבטים ישנם בסך הכל 50 אותיות יחד כנגד ״לך״ = 50.
ראוי להזכיר כאן כי אברהם נולד בשנת 1948 (על פי לוח השנה העברי) בדיוק כמו שהקב״ה הבטיח אברהם, את ארץ ישראל בפרשה... שוב קיבלנו בחזרה את ארץ הקודש שלנו ב -1948 (על פי הספירה הגרגוריאנית). קיבלנו את ארץ הקודש ב: ה׳ בחודש איר = ה׳ יאר (פניו אליך) בירכת הכוהנים.
הקב״ה לוקח את אברם תחילה לעיר שכם כדי להראות לו נבואת שכם ... אברם בירך את הדורות הבאים של לוי ושמעון בשכם ("מעשה דינה"), כפי שראה את הנבואה העתידית של המלחמה שהם ילחמו שם כדי לנקום את אונס של דינה על ידי שכם בן חמור. טוב לדעת שהם הרגו 24,000 אלו אותם נשמות של 24,000 לפרשת פנחס ואותם 24,000 תלמידי רבי עקיבא שמתו.
כאשר אברם ראה את חברון, הקב״ה גילה לו שזה יהיה מקום קבורתו (מערת המכפלה) אברם בנה מזבח להקריב לה' באותו אתר קדוש שאדם וחווה כבר הידברו שם. למילה "חברון" יש קוד סודי המרמז על דייריו העתידיים, אנשי חרן (מקום לידתו של אברהם), שכן שתי המילים הן בתוך "חברון", המילים חרן (חרן) ובו (בו). הזוהר אומר כי כל נשמה יהודי שעוברת לעולם הבא (למות) מגיעה קודם כל למערה המכפלה להתלונן לאדם, ומאשימה אותו על חטאו ועל מותה.
טוב לדעת כי במה שנקרא "הברית החדשה" של הנוצרים יש הרבה טעויות גדולות (כפי שמעולם לא נתנה התורה להם... כשם שהם טוענים בשקר) בברית החדשה כתוב שהמיקום של קבורת אבותינו ״מערת המכפלה״ הינה בשכם!
As it is wrongly written in their “bible” (Act 7: 15-16) “Then Jacob went down to Egypt, where he and our ancestors died. Their bodies were brought back to Shechem and placed in the tomb that Abraham had bought from the sons of Hamor at Shechem for a certain sum of money.”
הנוצרים העתיקו את התורה אך עם טעויות רבות ... כפי שהקב״ה הבטיח שהתורה ניתנה רק לעם ישראל!!! מערת המכפלה ממוקמת בחברון כפי שכתוב בתורה שלנו!
אברהם אבינו יורד למצריים ומבקש משרה שתומר שהיא אחותו... ועוד כתוב ״וַיֹּאמֶר, אֶל-שָׂרַי אִשְׁתּוֹ, הִנֵּה-נָא יָדַעְתִּי, כִּי אִשָּׁה יְפַת-מַרְאֶה אָתְּ.״ אברהם ושרה היו כל כך צנועים שרק לאחר 75 שנים הבחין אברהם ביופיה. שרה היתה אחת מארבעה הנשים היפות ביותר בעולם (תלמוד בבלי):
א. שרה
ב.רחב
ג. אביגיל
ד. אסתר
פרעה לקח את שרה לביתו ללילה אחד ונענש במספר מכות ״מעשר המכות״ באותו לילה. ואז נודע לו ע״י מלאך ששרה הינה אשת אברהם. פרעה מבקש סליחה ומפציר באברהם. כמו כן הו נותן את ״ארץ גושן", כמתנה לשרה... הארץ השייכת לעברים בארץ מצרים. חלק זה של ארץ ניתנה לשרה על ידי פרעה במתנה, כאשר הוא "נודע" כי היא אשתו של אברהם ולא אחותו.
כמו כן הוא נותן את הבת שלו הנסיכה הגר כשיפחה לשרה. (הגר - גרה) לאחר 10 שנים ששרה לא יכלה להיכנס להריון... נתנה את הגר לאברהם ככתוב ״וַתִּקַּח שָׂרַי אֵשֶׁת-אַבְרָם, אֶת-הָגָר הַמִּצְרִית שִׁפְחָתָהּ, מִקֵּץ עֶשֶׂר שָׁנִים, לְשֶׁבֶת אַבְרָם בְּאֶרֶץ כְּנָעַן; וַתִּתֵּן אֹתָהּ לְאַבְרָם אִישָׁהּ, לוֹ לְאִשָּׁה.״
שרה נתנה את ״הגר״ בגימטריה 208 וקיבלה בחזרה את ״יצחק״ בגימטריה גם כן 208 - שרה זכתה בשכר ״מידה כנגד מידה״!
הגר נטשה את בנה ישמעאל למות... ככתוב ״וַיִּכְל֥וּ הַמַּ֖יִם מִן־הַחֵ֑מֶת וַתַּשְׁלֵ֣ךְ אֶת־הַיֶּ֔לֶד...אַל־אֶרְאֶ֖ה בְּמֹ֣ות הַיָּ֑לֶד״ מפה אנו לומדים איך הערבים שולחים את ילדיהם למות עם מטעני חבלה על גופם... הערבים ששכחו את כל הטוב שהקב״ה וישראל עשו להם, תכונת הגויים.
ב״ה שניזכה לאהבתך ה׳ ואחים אמיתית אהבת חינם שיעזורו לביאת המשיח בקרוב!
יורם דהן
י׳ד התלמיד
המצפה לישועה
מסיפרי הצנועים:
סידרת ״נס התורה״
http://www.lulu.com/spotlight/Torah1
״וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-אַבְרָם, לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. וְאֶעֶשְׂךָ, לְגוֹי גָּדוֹל, וַאֲבָרֶכְךָ, וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ; וֶהְיֵה, בְּרָכָה.״
בפרשה זו אנו מתוודעים לגדולתו של אברם (שמו ישתנה לאברהם בעוד 24 שנים כנגד 24 סיפרי התורה בתנך... התורה נישוותה לזהב, לכן הזהב הכי טוב 24קרט) אנו נבין את אמונתו הבלתי ניתנת לערעור בקב״ה עוד לפני קבלת התורה הרשמית (ע״י משה). אברהם היתנסה בעשרה נסיונות. טוב לדעת שאברהם הינו גילגול אדם הראשון.
כמו כן טוב לדעת שאברהם כבר נירמז בבריאת העולם בפרשת בראשית ככתוב ״אֵ֣לֶּה תוֹלְד֧וֹת הַשָּׁמַ֛יִם וְהָאָ֖רֶץ בְּהִבָּֽרְאָ֑ם״ המילה ״בְּהִבָּֽרְאָ֑ם״ הינה ב-אברהם (ברא את אדם ואברהם עם אותה נשמה)!
השם שלו ישתנה לאברהם מאוחר יותר ... (האות "ה" תתווסף לשמו לאחר ברית המילה שלו בגיל 99) כמו כן גם לאישתו שרי האות "ה" תתווסף והאות "י" תלוקח ממנה ותתווסף להושע בן נון ויקרא יהושע (בפרשת שלח לך - מרגלים).
הקב״ה ביקש מאברם לעזוב את בית אביו, את אחיו, את תרח אביו ואת מקום לידתו ואת כל אשר ידע בעבודה זרה מאביו. מסבירים חז״ל שאביו תרח ואחיו רצו להרגו. בעיקרו של דבר ביקש הקב״ה מאברהם לנטוש את אורח חייו ואת כל מה שגדל איתו.
ראוי להזכיר כאן כי שמו של אמו היה אמתליה בת קרנבו, ובניגוד לאביו, היא היתה אנוסה (מבחינת עבודה זרה ועוד). אימו הינה בעתיד גילגול של דינה בת יעקב ולאה. אומר הזוהר מכיוון שאימו אמתליה נכנסה להריון בעת נידה... הקב״ה עשה לה תיקון עם דינה (הדין שלה) ולכן דינה נאנסה ע״י שכם בן חמור כדי להוציא ממנה את חטא ה-נידה! (דינה ו-נידה אותם אותיות) ומהקדושה היתרה נולדה אוסנת... לעתיד אשת יוסף הצדיק.
במילים “לך לך” אנו לומדים על השימוש הכפול של אותה מילה יחד עם המטרה האלוקית שלהם.
כל מילה מרמזת על מטרה מדויקת וספציפית בעבר, בהווה ובעתיד. הראשון "לך" פירושו ללכת מיד בגלל הסכנה האורבת לו והמצווה שאמר לו הקב"ה, השני "לך" פירושו לעזוב לטובתך (50/50 בגימטריה בשווי 100) אתה תעשה חצי ואני הקב״ה אשלים את החצי השני. עניין ההישתדלות אישית ולא רק לחכות לנס.
המדרש אומר כי הקב״ה גילה לאברם כי אביו ואחיו זממו להרוג אותו באור כשדים עם נימרוד, מכיוון שלא פעל לפי הדת שלהם ועבודה זרה. זו הפעם הראשונה שהקב״ה דיבר אל אברם וניראה אליו ככתוב ״וַיֵּרָא יְהוָה, אֶל-אַבְרָם, וַיֹּאמֶר, לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת״. אברהם היה בגיל שבעים וחמש שנים. המדרש אומר שה' בפעם הראשונה גילה את עצמו לאברם ע״י מלאכים כשהיה בן שלוש במערה בעוד המלך נמרוד רודפו ומנסה להורגו (כמו עם רבי שמעון בר-יוחאי ז״צל). המידרש אומר שהמלאכים מיכאל וגבריאל סיפקו לו כל צרכיו בכל יום. בפעם השניה הקב״ה ניגלה לאברהם כאשר נימרוד ניסה לשרוף אותו בכיבשן האש כשהיה בן 13. כאשר אברם בן השלוש הבין מיד את גדולתו של הקב"ה. עד גיל שלוש עשרה הקב״ה ניסה את אברם פעמיים ע״י המלך נמרוד הרשע.
לשמו של אברם בעברית יש שתי מילים: אב (אבינו ... השם) ורם (מעל לכל) ... אברהם היה האדם הראשון שהבין את המושג האלוהי הזה ואת החוכמה האלוהית! כמו כן אברם - אב רם... אב האמות.
לאורך כל מסעותיו של אברהם הוא מציל את אחיינו לוט ... נישאלת השאלה למה או לּמּה? אברהם הציל אותו מן חרן ומאור כשדים והביא אותו לישראל, לקח אותו עם שרה למצרים, הוציא אותו ממצרים, הציל אותו מסדום ועמורה ולבסוף חילץ אותו ממלחמת ארבעת וחמשת המלכים! למה??? מה כל כך חשוב לוט לאברהם ולעם ישראל? לזה אברהם קבע עדיפות .... עליונה!
אברהם אבינו הבין את הנבואה העמוקה באמצעות צאצאי הדורות של אחיינו לוט!
מאת לוט תבוא רות המואבייה והעמונים. רות תיתגייר (ספר נעמי) ממנה יבוא דוד המלך, שלמה המלך, רבן גמליאל, ובסופו של דבר המשיח ... משיח בן דוד!
רות בגימטריה 606 הוא מכיוון ששמרה את 7 מיצוות נח זכתה בקיום 613 המיצוות.
כמו כן ממנו יצאו העמונים ומהם נעמה אשת שלמה המלך. טוב לדעת שסדום ועמורה היו כמו גן עדן מבחינת צמחיה ופוריות האדמה! אבני ספיר זהב וכסף מתחת לכל צמח באדמה. עקב פישעי אנשי חמשת הערים הקב״ה השמיד ״כל חי״ והפכם לשממה (שממה = השם מש) עזב, טוב לדעת שזו היתה ״פצצת האטום״ על איזור זה ועד היום אין באזור כל חי (אפילו צמח קטן).
על ידי הצלת אחיינו לוט, אברהם הבטיח את בואו של משיח לבני ישראל ב״ה. כמו כן לוט שתק ולא סיפר לפרעה ששרה היא אשת אברהם ולא אחותו (שמירת הלשון) וכמובן אביו הרן הקריב עצמו בכבשן האש על קידוש ה׳ - שהלך אחר אברם... זכה לוט לצאצאי משיח. זוהי גדולת ״שמירת הלשון״.
אברם הוריש לנו את כל תכונות היהדות... עזר לאחיין לוט, סמך לנופלים, מציל אסורים, פודה שבויים, מאכיל רעבים, אהבת הזולת, קבלת אורחים... ועוד. הוא אהב והוקיר את אשתו שרה ("שרי"), ועזר לכל אדם הזקוק לעזרה. הוא היה מוכן לעשות את כל מה שהקב״ה ציווה עליו, ללא קשר לתוצאה הקשה והבלתי ידועה שלו, או לשכר.
המשנה במסכת אבות (פרק ה משנה ג) אומרת שאברהם אבינו התנסה בעשרה נסיונות. הרמב"ם מונה אותם: 1. "לך לך מארצך". 2. הרעב שהיה בארץ ואברהם הוכרח לרדת מצרים. 3. בהילקח שרה לבית פרעה. 4. מלחמתו עם ארבעת המלכים. 5. בקחתו את הגר לאשה לאחר שלא נולד לו ילד משרה. 6. ברית המילה בזקנותו. 7. לקיחת שרה לבית אבימלך. 8. גירוש הגר. 9. הרחקת בנו ישמעאל. 10. עקידת יצחק.
חז״ל אומרים שירידת אברהם למיצרים ללא אישור מהקב״ה הינה חטאו הריאשון... אך ״מעז יצא מתוק״ הכין את הקרקע ליציאת מיצרים.
הערך המספרי של המילים "לך לך" ("לך") הוא 100, רמז לאירוע משמעותי כאשר אברהם היה בן מאה, ובנו האהוב יצחק ("יצחק") נולד.זה בא ללמד אותנו כי המילה "לך" ("לך" - עזוב לטובך), שהוא 50 בגמטריה, מרמז על התהליך שאברם חייב לעבור, משאיר את חמישים רמות הטומאה ועולה ל -50 דרגות הקדושה הבאות.
אברהם היה מבורך עם "בכל" ככתוב: ״וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַיהוָה בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל״ המילה "בכל", בגימטריה הינה 52 בדיוק כמו המילה ״בן״ גם כן 52. אברהם קיבל עול מלכות שמיים לגמרי בגיל 48 ... כשאברהם בגיל 100 הוענק עם בן (52) שהוא 48 פלוס 52 .לכן ״לֶךְ-לְךָ״ הערך המספרי הוא 100.
אנו גם למדים כי עם הברכות הקב״ה ״וְאֶעֶשְׂךָ, לְגוֹי גָּדוֹל״, מאברהם יצאו שנים עשר שבטים, אם ניקח את כל אותיות שמות 12 השבטים ישנם בסך הכל 50 אותיות יחד כנגד ״לך״ = 50.
ראוי להזכיר כאן כי אברהם נולד בשנת 1948 (על פי לוח השנה העברי) בדיוק כמו שהקב״ה הבטיח אברהם, את ארץ ישראל בפרשה... שוב קיבלנו בחזרה את ארץ הקודש שלנו ב -1948 (על פי הספירה הגרגוריאנית). קיבלנו את ארץ הקודש ב: ה׳ בחודש איר = ה׳ יאר (פניו אליך) בירכת הכוהנים.
הקב״ה לוקח את אברם תחילה לעיר שכם כדי להראות לו נבואת שכם ... אברם בירך את הדורות הבאים של לוי ושמעון בשכם ("מעשה דינה"), כפי שראה את הנבואה העתידית של המלחמה שהם ילחמו שם כדי לנקום את אונס של דינה על ידי שכם בן חמור. טוב לדעת שהם הרגו 24,000 אלו אותם נשמות של 24,000 לפרשת פנחס ואותם 24,000 תלמידי רבי עקיבא שמתו.
כאשר אברם ראה את חברון, הקב״ה גילה לו שזה יהיה מקום קבורתו (מערת המכפלה) אברם בנה מזבח להקריב לה' באותו אתר קדוש שאדם וחווה כבר הידברו שם. למילה "חברון" יש קוד סודי המרמז על דייריו העתידיים, אנשי חרן (מקום לידתו של אברהם), שכן שתי המילים הן בתוך "חברון", המילים חרן (חרן) ובו (בו). הזוהר אומר כי כל נשמה יהודי שעוברת לעולם הבא (למות) מגיעה קודם כל למערה המכפלה להתלונן לאדם, ומאשימה אותו על חטאו ועל מותה.
טוב לדעת כי במה שנקרא "הברית החדשה" של הנוצרים יש הרבה טעויות גדולות (כפי שמעולם לא נתנה התורה להם... כשם שהם טוענים בשקר) בברית החדשה כתוב שהמיקום של קבורת אבותינו ״מערת המכפלה״ הינה בשכם!
As it is wrongly written in their “bible” (Act 7: 15-16) “Then Jacob went down to Egypt, where he and our ancestors died. Their bodies were brought back to Shechem and placed in the tomb that Abraham had bought from the sons of Hamor at Shechem for a certain sum of money.”
הנוצרים העתיקו את התורה אך עם טעויות רבות ... כפי שהקב״ה הבטיח שהתורה ניתנה רק לעם ישראל!!! מערת המכפלה ממוקמת בחברון כפי שכתוב בתורה שלנו!
אברהם אבינו יורד למצריים ומבקש משרה שתומר שהיא אחותו... ועוד כתוב ״וַיֹּאמֶר, אֶל-שָׂרַי אִשְׁתּוֹ, הִנֵּה-נָא יָדַעְתִּי, כִּי אִשָּׁה יְפַת-מַרְאֶה אָתְּ.״ אברהם ושרה היו כל כך צנועים שרק לאחר 75 שנים הבחין אברהם ביופיה. שרה היתה אחת מארבעה הנשים היפות ביותר בעולם (תלמוד בבלי):
א. שרה
ב.רחב
ג. אביגיל
ד. אסתר
פרעה לקח את שרה לביתו ללילה אחד ונענש במספר מכות ״מעשר המכות״ באותו לילה. ואז נודע לו ע״י מלאך ששרה הינה אשת אברהם. פרעה מבקש סליחה ומפציר באברהם. כמו כן הו נותן את ״ארץ גושן", כמתנה לשרה... הארץ השייכת לעברים בארץ מצרים. חלק זה של ארץ ניתנה לשרה על ידי פרעה במתנה, כאשר הוא "נודע" כי היא אשתו של אברהם ולא אחותו.
כמו כן הוא נותן את הבת שלו הנסיכה הגר כשיפחה לשרה. (הגר - גרה) לאחר 10 שנים ששרה לא יכלה להיכנס להריון... נתנה את הגר לאברהם ככתוב ״וַתִּקַּח שָׂרַי אֵשֶׁת-אַבְרָם, אֶת-הָגָר הַמִּצְרִית שִׁפְחָתָהּ, מִקֵּץ עֶשֶׂר שָׁנִים, לְשֶׁבֶת אַבְרָם בְּאֶרֶץ כְּנָעַן; וַתִּתֵּן אֹתָהּ לְאַבְרָם אִישָׁהּ, לוֹ לְאִשָּׁה.״
שרה נתנה את ״הגר״ בגימטריה 208 וקיבלה בחזרה את ״יצחק״ בגימטריה גם כן 208 - שרה זכתה בשכר ״מידה כנגד מידה״!
הגר נטשה את בנה ישמעאל למות... ככתוב ״וַיִּכְל֥וּ הַמַּ֖יִם מִן־הַחֵ֑מֶת וַתַּשְׁלֵ֣ךְ אֶת־הַיֶּ֔לֶד...אַל־אֶרְאֶ֖ה בְּמֹ֣ות הַיָּ֑לֶד״ מפה אנו לומדים איך הערבים שולחים את ילדיהם למות עם מטעני חבלה על גופם... הערבים ששכחו את כל הטוב שהקב״ה וישראל עשו להם, תכונת הגויים.
ב״ה שניזכה לאהבתך ה׳ ואחים אמיתית אהבת חינם שיעזורו לביאת המשיח בקרוב!
יורם דהן
י׳ד התלמיד
המצפה לישועה
מסיפרי הצנועים:
סידרת ״נס התורה״
http://www.lulu.com/spotlight/Torah1
Parashat Vayeira וַיֵּרָא
פרשת וירא
״וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה, בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא; וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח-הָאֹהֶל, כְּחֹם הַיּוֹם. ב וַיִּשָּׂא עֵינָיו, וַיַּרְא, וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים, נִצָּבִים עָלָיו; וַיַּרְא, וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל, וַיִּשְׁתַּחוּ, אָרְצָה. ג וַיֹּאמַר: אֲדֹנָי, אִם-נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ--אַל-נָא תַעֲבֹר, מֵעַל עַבְדֶּךָ. ד יֻקַּח-נָא מְעַט-מַיִם, וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם; וְהִשָּׁעֲנוּ, תַּחַת הָעֵץ״
בפרשה זו אנו רואים שבארבעת הפסוקים הראשונים הקב״ה והמלאכים מדברים עם אברהם אך שמו לא מוזכר כלל. ללמדנו את הערצתו, תדירות הביקורים וקירבתו של הקב״ה לאברהם על שקידש שמו ברבים, שהיה כבנו יחידו.
הקב״ה ״ניראה״ לו ב״בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא״ למעשה דרך ״עץ האלון״ דרך ״ממרא״. עץ האלון הינו עץ שגודל מאות שנים אך תמיד נותן פירות... הקב״ה רמז לאברהם אפילו שאתה ״זקן״ עדיין תהיה מסוגל לתת ״פרי״ להביא ילד עיברי לעולם.
טוב לדעת שזאת הפעם הראשונה בתורה שהמילה זקן מופיעה, למרות שהיו אנשים שחיים כמעט 1000 שנה ואף פעם לא נאמר עליהם זקנים.
המילה ״מַמְרֵא״ הינה ראשי תיבות של ארבעה דברים שאברהם יעבור ויתמודד:
מ - מלכים (מלחמה)
מ- מילה (ברית)
ר - רעב (ירד למצרים)
א - אש (כיבשן)
אברהם עשה ברית מילה לעצמו כשהיה בן 99 לחייו וכמו כן עשה לישמעאל כשהוא בן 13. טוב לדעת שעד היום המוסלמים עושים ברית מילה בגיל 13. עקב הברית האות ה׳ נוספה לאברהם ושרה. המילה ״ברית״ מופיעה 13 פעמים בתורה בפרשת ״לך לך״ כנגד המילה ״אחד״ ו״אהבה״ ששניהם 13 בגימטריה וכשאנו עושים ברית אנו אחד עם הקב״ה. יחד שתי המילים הינם 26 כנגד י.ה.ו.ה.
אומרים חז״ל ש ״מַמְרֵא״ היה אחד מיועציו של אברהם, שיעץ לו לעשות ברית מילה קודם כל לעצמו (ליפני כולם), אח״כ לישמעאל ואז כל ״הנפש אשר עשו בחרן״ יסכימו גם כן לברית המילה... וכן עשה אברהם לעצמו ואח״כ לכולם.
שלשה מלאכים באו ״לבקר״ את אברהם ושרה:
רפאל - לרפא את אברהם.
מיכאל - לבשר לשרה על הבן.
גבריאל - להשמיד את סדום ועמורה.
אומר הזוהר שהיום שהקב״ה והמלאכים באו לבקר את אברהם, יום זה הינו י״ד בניסן ערב פסח... המלאכים מבקרים את אברהם ושרה ״ותיצחק בקירבה״ = ״יצחק ריבקה״. יצחק נולד ב ט״ו בניסן בשנת 2048 ובני ישראל יצאו ממצירים בדיוק 400 שנה ב ט״ו בניסן בשנת 2448 מהולדת יצחק כפי שהובטח לאברהם בברית בין הבתרים (בראשית, טו, יז).
הקב״ה עושה ״ביקור חולים״ ביום השלישי לאחר ברית המילה שהוא היום הכי ״כאוב״ ומסוכן. מכאן אנו לומדים על ניקמת דינה ע״י שמעון ולוי שנקמו את שכם בן חמור ו-24,000 זכרים ביום השלישי למילתם(גילגול של 24 אלף בפרשת פינחס ו24 אלף תלמידי רבי עקיבא). לצערינו הרב בימינו ישנם מספר מאוד קרוב ל24 אלף חללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה - יהי זיכרם ברוך
ידוע כי שרה ילדה את יצחק כשהייתה בת 90 אך למעשה לא היה לה רחם בתחילה, יצחק נולד ב- א׳ בניסן 2048 וניפטר 2228). טוב לדעת שיוכבד ילדה את משה כשהייתה בת 130 אומרת הגמרא.
כתוב ״כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ. אַל יֵרַע ... כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע.״ ללמדנו ששרה היתה גדולה בקדושה מאברהם! לכן אברהם כתב לה את ״אשת חיל״.
לאחר ביקור המלאכים אצל אברהם ושרה, המלאכים הולכים לסדום, ולוט מאכיל אותם מצות, ככתוב ״וַיִּפְצַר בָּם מְאֹד וַיָּסֻרוּ אֵלָיו וַיָּבֹאוּ אֶל בֵּיתוֹ וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ.״ (בראשית יט ג) זה ט״ו בניסן = 15 גימטריה אביב חג פסח יום יציאת מצריים.
הסיבה שאברהם אבינו תמיד הציל את לוט... מכיוון שחזה אברהם שממנו יצאו צדיקים גמורים כגון רות, ומימנה יצא ישי... דוד, שלמה... רבן גמליאל ומשיח בן דוד!
לוט מציל את שני המלאכים והם מצילים אותו ובנותיו. כתוב בראשית י”ט, ט"ו:…"קום קח את אשתך, ואת שתי בנותיך הנמצאות" לפי הדרש המציאות ("נמצאות" מלשון "מציאות") אלו רות המואביה- אמה של מלכות דוד ושלמה, ונעמה העמונית- אשת שלמה המלך אמו של רחבעם שממנו עתיד לצאת מלך המשיח, שהגיעו בגלל אותו מעשה של לוט ובנותיו.
אשת לוט שיקרה לבעלה ואמרה לו שהיא צריכה ללכת לשכנה ולהביא מלח לאירוח המלאכים... אך היא שיקרה והודיעה על המלאכים לאנשי סדום, לכן הפכה להיות נציב מלח... ״מידה כנגד מידה״.
לאחר שישה חודשים מביקור המלאכים נולד יצחק והקב״ה מצווה את אברהם בברית המילה ״וַיָּמָל אַבְרָהָם אֶת-יִצְחָק בְּנוֹ, בֶּן-שְׁמֹנַת יָמִים, כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ, אֱלֹהִים״. המילה הַשְּׁמִינִי באה ללמדנו מספר דברים: כמו שאנו מקיימים ברית מילה ביום הַשְּׁמִינִי ומכניסים הבן תחת השכינה כמו המשכן שניכנס תחת השכינה כמו תינוקות ביום הַשְּׁמִינִי.
המילה שְּׁמִינִי שווה 410 כנגד מספר שנות בית המוקדש הראשון.
המילה השְּׁמִינִי שווה 415 כנגד מספר שנות בית המיקדש השני.
הקב״ה בשנת 2095 מטיל על אברהם את הנסיון העשירי והקשה מכולם ״עקידת יצחק״. זו הפעם היחידה מתוך 10 נסיונות אברהם שהתורה כותבת שזה נסיון, ככתוב ״וְהָאֱלֹהִים, נִסָּה אֶת-אַבְרָהָם״.
באותו יום שלשת המנוסים הם בגילאים הבאים:
אברהם בן 147
שרה בת 127
יצחק בן 37
לכולם ישנה הסיפרה 7 שמעידה על קדושתם.
הקב״ה מצווה את אברהם להקריב את יצחק בנו היחיד לאחר שאברהם מלמד את כל גויי העולם שאסור לעשות פולחן אדם והקרבת ילדים. ככתוב ״קַח-נָא אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידְךָ אֲשֶׁר-אָהַבְתָּ...וְהַעֲלֵהוּ שָׁם, לְעֹלָה״
קורבן העולה הינו הקורבן שכל הכל נישרף באש ומוקרב בשלמותו. למרות זאת אברהם מסכים ואומר ״הִנֵּנִי״ אני מוכן. ואז ״וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר... וַיִּקַּח אֶת-שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ, וְאֵת יִצְחָק בְּנוֹ... אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-אָמַר-לוֹ הָאֱלֹהִים״
מפה אנו רואים את גדולתם של אברהם ויצחק ששניהם היסכימו למעשה זה ללא ויכוח או חשש ככתוב ״וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם, יַחְדָּו״. יצחק הוא בן 37 ובקלות יכול היה לסרב... אך עמד וקיבל עול שמיים כאביו, לכן נסיון זה ניקרא ״עקידת יצחק״ (ולא אברהם).
אומר הזוהר שאברהם עשה את כל מלאכת ההכנות לזבוח את בנו על אותו המיזבח שאדם, קיין, הבל ונוח הקריבו עליו בהר המוריה שהוא מיזבח בבית המיקדש. אברהם הכין הכל מבעוד מועד כדי שלא יהיה ספק או דחיה בהקרבת בנו לעולה, ככתוב ״וַיְבַקַּע, עֲצֵי עֹלָה... וַיִּקַּח בְּיָדוֹ, אֶת-הָאֵשׁ וְאֶת הַמַּאֲכֶלֶת... וַיִּבֶן שָׁם אַבְרָהָם אֶת הַמִּזְבֵּחַ, וַיַּעֲרֹךְ אֶת-הָעֵצִים...״ אומר הזוהר שאברהם החביא את יצחק בתיבה כדי שלא יהיה בו כל פגע במהלך ההכנות ושלא יהיה טמא להקרבה.
עוד אומר הזוהר שיצחק ביקש מאביו שיעקוד אותו חזק ושלא יזוז חס וחלילה... כדי שהשחיטה תהיה כשרה. בזכות יצחק אנו תמיד נצלים מכל הגזרות הרעות.
אומר הגאון חידא ז״צל שכל העניין יציאת מצרים לאחר 210 שנה בלבד זוהי זכותו של יצחק אבינו בלבד. מסביר הגאון שהקב״ה ביקש משלשת האבות שיתרמו אות אחת משמם כדי להוציא את בני ישראל ממצרים ליפני 440 שנה. אברהם ויעקב אמרו שאין להם לתרום... יצחק אמר שכן! אמר יצחק לקב״ה, פעם קראת לי ״ישחק״ מהפסוק ״אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִשְׂחָק״.
אומר יצחק לקב״ה תיקח את האות ״שְׂ״ ותחליפה באות ״צְ״ - מסביר הגאון אם נפחית את האות ״צ״ מהאות ״ש״ בגימטריה 300 פחות 90 נקבל 210 שהם למעשה מספר השנים שבני ישראל היו בעבדות, אך טוב לדעת שמתוכם רק 86 שנה הם היו בעבודוּת (86 א.ל.ו.ה.י.ם - בגימטריא).
אברהם לוקח את ״וַיִּקַּח אֶת-הַמַּאֲכֶלֶת, לִשְׁחֹט, אֶת-בְּנוֹ.״ אומר הזוהר שברגע זה בכו המלאכים ודימעותם נפלו אל תוך עיניי יצחק (ולא יכל לראות). ואז ״וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ יְהוָה, מִן-הַשָּׁמַיִם, וַיֹּאמֶר, אַבְרָהָם אַבְרָהָם; וַיֹּאמֶר, הִנֵּנִי. יב וַיֹּאמֶר, אַל-תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל-הַנַּעַר.. ״ אומר הזוהר שאברהם רצה לחתוך ״מום״ ביצחק כדי להנציח רגע זה. סירב הקב״ה ואמר ״וְאַל-תַּעַשׂ לוֹ, מְאוּמָה״ המילה ״מום״ בגימטריה 86 כנגד אלוהים.
כתוב ״וַיַּרְא וְהִנֵּה-אַיִל, אַחַר, נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו״ אומר הזוהר שאברהם ראה את ה ״אַיִל״ שהוא ״אַחַר״ ה ״סְּבַךְ״ מסביר ואומר שאברהם ראה את האותיות הבאות אחרי אותיות המילה ״סְּבַךְ״:
האות אחר ״סְּ״ הינה - ע
האות אחר ״בַ״ הינה - ג
האות אחר ״ךְ״ הינה - ל
ראה אברהם את חטא העגל והקריב את האיל ככפרה לעם ישראל לעתיד לבא... חשוב להבין שקורבן ״בֶּן־בָּקָ֛ר״ תיקון לחטא העגל לכל בני ישראל ואהרון. ״וְאַ֥יִל לְעֹלָֽה״ להזכיר את עקדת יצחק ומסירות הנפש של אברהם ויצחק שביזכותם הקב״ה קיבל את טענת משה ואמר ״סלחתי כדבריך״.
כמו כן אברהם הישתמש בכל חלקי האיל לתשמישי קדושה כגון שופרות, תפילין, כינור דוד ועוד אומר הזוהר. עוד מסביר הזוהר שאברהם לקח את האיל ״וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ״ שכל אברי האייל כנגד אברי יצחק שנאמר ״נפש תחת נָפש, עין תחת עין, שן תחת שן, יד תחת יד, רגל תחת רָגל...״
ידוע שאברהם בדרך להר המוריה אומר ל ״נְעָרָיו״ לישמעאל ועבדו אליעזר בצורת רבים ״וַאֲנִי וְהַנַּעַר, נֵלְכָה עַד-כֹּה; וְנִשְׁתַּחֲוֶה, וְנָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם״ לכאורה ידע שיצליח בנסיון... מהמילה ״וְנָשׁוּבָה״ מסביר הזוהר שלא רצה שיחשדו בו. כמו כן אמר לשרה שהוא לוקח את יצחק לישיבת ״שם ועבר״.
אך אחר העקידה חזר לבד ככתוב ״וַיָּשָׁב אַבְרָהָם אֶל-נְעָרָיו״ בלשון יחיד... אומר הזוהר שנישמת יצחק עלתה לגן עדן לשלש שנים, לכן לא היה בהלווית אימו שרה.
שרה שומעת על עקידת יצחק והולכת לחברון אל מערת המכפלה ולא לירושלים... אומר הזוהר ששרה מתה מעצב אך גם שמחה שאברהם ויצחק עמדו בניסיון. אנו לומדים זאת מההספד שלה שנאמר באשת חיל: ״זממה שדה ותיקחהו (מערת המכפלה פתח גן עדן) ״ותישחק ליום אחרון״ ביום מותה (אחרית הימים) וביאת המשיח שתשוב לאברהם ויצחק.
ב״ה שניזכה לאהבתך ה׳ ואחים אמיתית אהבת חינם שיעזורו לביאת המשיח בקרוב!
ר׳ יורם דהן
י׳ד התלמיד
המצפה לישועה
מסיפרי הצנועים:
סידרת ״נס התורה״
http://www.lulu.com/spotlight/Torah1
״וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה, בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא; וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח-הָאֹהֶל, כְּחֹם הַיּוֹם. ב וַיִּשָּׂא עֵינָיו, וַיַּרְא, וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים, נִצָּבִים עָלָיו; וַיַּרְא, וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל, וַיִּשְׁתַּחוּ, אָרְצָה. ג וַיֹּאמַר: אֲדֹנָי, אִם-נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ--אַל-נָא תַעֲבֹר, מֵעַל עַבְדֶּךָ. ד יֻקַּח-נָא מְעַט-מַיִם, וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם; וְהִשָּׁעֲנוּ, תַּחַת הָעֵץ״
בפרשה זו אנו רואים שבארבעת הפסוקים הראשונים הקב״ה והמלאכים מדברים עם אברהם אך שמו לא מוזכר כלל. ללמדנו את הערצתו, תדירות הביקורים וקירבתו של הקב״ה לאברהם על שקידש שמו ברבים, שהיה כבנו יחידו.
הקב״ה ״ניראה״ לו ב״בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא״ למעשה דרך ״עץ האלון״ דרך ״ממרא״. עץ האלון הינו עץ שגודל מאות שנים אך תמיד נותן פירות... הקב״ה רמז לאברהם אפילו שאתה ״זקן״ עדיין תהיה מסוגל לתת ״פרי״ להביא ילד עיברי לעולם.
טוב לדעת שזאת הפעם הראשונה בתורה שהמילה זקן מופיעה, למרות שהיו אנשים שחיים כמעט 1000 שנה ואף פעם לא נאמר עליהם זקנים.
המילה ״מַמְרֵא״ הינה ראשי תיבות של ארבעה דברים שאברהם יעבור ויתמודד:
מ - מלכים (מלחמה)
מ- מילה (ברית)
ר - רעב (ירד למצרים)
א - אש (כיבשן)
אברהם עשה ברית מילה לעצמו כשהיה בן 99 לחייו וכמו כן עשה לישמעאל כשהוא בן 13. טוב לדעת שעד היום המוסלמים עושים ברית מילה בגיל 13. עקב הברית האות ה׳ נוספה לאברהם ושרה. המילה ״ברית״ מופיעה 13 פעמים בתורה בפרשת ״לך לך״ כנגד המילה ״אחד״ ו״אהבה״ ששניהם 13 בגימטריה וכשאנו עושים ברית אנו אחד עם הקב״ה. יחד שתי המילים הינם 26 כנגד י.ה.ו.ה.
אומרים חז״ל ש ״מַמְרֵא״ היה אחד מיועציו של אברהם, שיעץ לו לעשות ברית מילה קודם כל לעצמו (ליפני כולם), אח״כ לישמעאל ואז כל ״הנפש אשר עשו בחרן״ יסכימו גם כן לברית המילה... וכן עשה אברהם לעצמו ואח״כ לכולם.
שלשה מלאכים באו ״לבקר״ את אברהם ושרה:
רפאל - לרפא את אברהם.
מיכאל - לבשר לשרה על הבן.
גבריאל - להשמיד את סדום ועמורה.
אומר הזוהר שהיום שהקב״ה והמלאכים באו לבקר את אברהם, יום זה הינו י״ד בניסן ערב פסח... המלאכים מבקרים את אברהם ושרה ״ותיצחק בקירבה״ = ״יצחק ריבקה״. יצחק נולד ב ט״ו בניסן בשנת 2048 ובני ישראל יצאו ממצירים בדיוק 400 שנה ב ט״ו בניסן בשנת 2448 מהולדת יצחק כפי שהובטח לאברהם בברית בין הבתרים (בראשית, טו, יז).
הקב״ה עושה ״ביקור חולים״ ביום השלישי לאחר ברית המילה שהוא היום הכי ״כאוב״ ומסוכן. מכאן אנו לומדים על ניקמת דינה ע״י שמעון ולוי שנקמו את שכם בן חמור ו-24,000 זכרים ביום השלישי למילתם(גילגול של 24 אלף בפרשת פינחס ו24 אלף תלמידי רבי עקיבא). לצערינו הרב בימינו ישנם מספר מאוד קרוב ל24 אלף חללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה - יהי זיכרם ברוך
ידוע כי שרה ילדה את יצחק כשהייתה בת 90 אך למעשה לא היה לה רחם בתחילה, יצחק נולד ב- א׳ בניסן 2048 וניפטר 2228). טוב לדעת שיוכבד ילדה את משה כשהייתה בת 130 אומרת הגמרא.
כתוב ״כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ. אַל יֵרַע ... כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע.״ ללמדנו ששרה היתה גדולה בקדושה מאברהם! לכן אברהם כתב לה את ״אשת חיל״.
לאחר ביקור המלאכים אצל אברהם ושרה, המלאכים הולכים לסדום, ולוט מאכיל אותם מצות, ככתוב ״וַיִּפְצַר בָּם מְאֹד וַיָּסֻרוּ אֵלָיו וַיָּבֹאוּ אֶל בֵּיתוֹ וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ.״ (בראשית יט ג) זה ט״ו בניסן = 15 גימטריה אביב חג פסח יום יציאת מצריים.
הסיבה שאברהם אבינו תמיד הציל את לוט... מכיוון שחזה אברהם שממנו יצאו צדיקים גמורים כגון רות, ומימנה יצא ישי... דוד, שלמה... רבן גמליאל ומשיח בן דוד!
לוט מציל את שני המלאכים והם מצילים אותו ובנותיו. כתוב בראשית י”ט, ט"ו:…"קום קח את אשתך, ואת שתי בנותיך הנמצאות" לפי הדרש המציאות ("נמצאות" מלשון "מציאות") אלו רות המואביה- אמה של מלכות דוד ושלמה, ונעמה העמונית- אשת שלמה המלך אמו של רחבעם שממנו עתיד לצאת מלך המשיח, שהגיעו בגלל אותו מעשה של לוט ובנותיו.
אשת לוט שיקרה לבעלה ואמרה לו שהיא צריכה ללכת לשכנה ולהביא מלח לאירוח המלאכים... אך היא שיקרה והודיעה על המלאכים לאנשי סדום, לכן הפכה להיות נציב מלח... ״מידה כנגד מידה״.
לאחר שישה חודשים מביקור המלאכים נולד יצחק והקב״ה מצווה את אברהם בברית המילה ״וַיָּמָל אַבְרָהָם אֶת-יִצְחָק בְּנוֹ, בֶּן-שְׁמֹנַת יָמִים, כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ, אֱלֹהִים״. המילה הַשְּׁמִינִי באה ללמדנו מספר דברים: כמו שאנו מקיימים ברית מילה ביום הַשְּׁמִינִי ומכניסים הבן תחת השכינה כמו המשכן שניכנס תחת השכינה כמו תינוקות ביום הַשְּׁמִינִי.
המילה שְּׁמִינִי שווה 410 כנגד מספר שנות בית המוקדש הראשון.
המילה השְּׁמִינִי שווה 415 כנגד מספר שנות בית המיקדש השני.
הקב״ה בשנת 2095 מטיל על אברהם את הנסיון העשירי והקשה מכולם ״עקידת יצחק״. זו הפעם היחידה מתוך 10 נסיונות אברהם שהתורה כותבת שזה נסיון, ככתוב ״וְהָאֱלֹהִים, נִסָּה אֶת-אַבְרָהָם״.
באותו יום שלשת המנוסים הם בגילאים הבאים:
אברהם בן 147
שרה בת 127
יצחק בן 37
לכולם ישנה הסיפרה 7 שמעידה על קדושתם.
הקב״ה מצווה את אברהם להקריב את יצחק בנו היחיד לאחר שאברהם מלמד את כל גויי העולם שאסור לעשות פולחן אדם והקרבת ילדים. ככתוב ״קַח-נָא אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידְךָ אֲשֶׁר-אָהַבְתָּ...וְהַעֲלֵהוּ שָׁם, לְעֹלָה״
קורבן העולה הינו הקורבן שכל הכל נישרף באש ומוקרב בשלמותו. למרות זאת אברהם מסכים ואומר ״הִנֵּנִי״ אני מוכן. ואז ״וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר... וַיִּקַּח אֶת-שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ, וְאֵת יִצְחָק בְּנוֹ... אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-אָמַר-לוֹ הָאֱלֹהִים״
מפה אנו רואים את גדולתם של אברהם ויצחק ששניהם היסכימו למעשה זה ללא ויכוח או חשש ככתוב ״וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם, יַחְדָּו״. יצחק הוא בן 37 ובקלות יכול היה לסרב... אך עמד וקיבל עול שמיים כאביו, לכן נסיון זה ניקרא ״עקידת יצחק״ (ולא אברהם).
אומר הזוהר שאברהם עשה את כל מלאכת ההכנות לזבוח את בנו על אותו המיזבח שאדם, קיין, הבל ונוח הקריבו עליו בהר המוריה שהוא מיזבח בבית המיקדש. אברהם הכין הכל מבעוד מועד כדי שלא יהיה ספק או דחיה בהקרבת בנו לעולה, ככתוב ״וַיְבַקַּע, עֲצֵי עֹלָה... וַיִּקַּח בְּיָדוֹ, אֶת-הָאֵשׁ וְאֶת הַמַּאֲכֶלֶת... וַיִּבֶן שָׁם אַבְרָהָם אֶת הַמִּזְבֵּחַ, וַיַּעֲרֹךְ אֶת-הָעֵצִים...״ אומר הזוהר שאברהם החביא את יצחק בתיבה כדי שלא יהיה בו כל פגע במהלך ההכנות ושלא יהיה טמא להקרבה.
עוד אומר הזוהר שיצחק ביקש מאביו שיעקוד אותו חזק ושלא יזוז חס וחלילה... כדי שהשחיטה תהיה כשרה. בזכות יצחק אנו תמיד נצלים מכל הגזרות הרעות.
אומר הגאון חידא ז״צל שכל העניין יציאת מצרים לאחר 210 שנה בלבד זוהי זכותו של יצחק אבינו בלבד. מסביר הגאון שהקב״ה ביקש משלשת האבות שיתרמו אות אחת משמם כדי להוציא את בני ישראל ממצרים ליפני 440 שנה. אברהם ויעקב אמרו שאין להם לתרום... יצחק אמר שכן! אמר יצחק לקב״ה, פעם קראת לי ״ישחק״ מהפסוק ״אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִשְׂחָק״.
אומר יצחק לקב״ה תיקח את האות ״שְׂ״ ותחליפה באות ״צְ״ - מסביר הגאון אם נפחית את האות ״צ״ מהאות ״ש״ בגימטריה 300 פחות 90 נקבל 210 שהם למעשה מספר השנים שבני ישראל היו בעבדות, אך טוב לדעת שמתוכם רק 86 שנה הם היו בעבודוּת (86 א.ל.ו.ה.י.ם - בגימטריא).
אברהם לוקח את ״וַיִּקַּח אֶת-הַמַּאֲכֶלֶת, לִשְׁחֹט, אֶת-בְּנוֹ.״ אומר הזוהר שברגע זה בכו המלאכים ודימעותם נפלו אל תוך עיניי יצחק (ולא יכל לראות). ואז ״וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ יְהוָה, מִן-הַשָּׁמַיִם, וַיֹּאמֶר, אַבְרָהָם אַבְרָהָם; וַיֹּאמֶר, הִנֵּנִי. יב וַיֹּאמֶר, אַל-תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל-הַנַּעַר.. ״ אומר הזוהר שאברהם רצה לחתוך ״מום״ ביצחק כדי להנציח רגע זה. סירב הקב״ה ואמר ״וְאַל-תַּעַשׂ לוֹ, מְאוּמָה״ המילה ״מום״ בגימטריה 86 כנגד אלוהים.
כתוב ״וַיַּרְא וְהִנֵּה-אַיִל, אַחַר, נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו״ אומר הזוהר שאברהם ראה את ה ״אַיִל״ שהוא ״אַחַר״ ה ״סְּבַךְ״ מסביר ואומר שאברהם ראה את האותיות הבאות אחרי אותיות המילה ״סְּבַךְ״:
האות אחר ״סְּ״ הינה - ע
האות אחר ״בַ״ הינה - ג
האות אחר ״ךְ״ הינה - ל
ראה אברהם את חטא העגל והקריב את האיל ככפרה לעם ישראל לעתיד לבא... חשוב להבין שקורבן ״בֶּן־בָּקָ֛ר״ תיקון לחטא העגל לכל בני ישראל ואהרון. ״וְאַ֥יִל לְעֹלָֽה״ להזכיר את עקדת יצחק ומסירות הנפש של אברהם ויצחק שביזכותם הקב״ה קיבל את טענת משה ואמר ״סלחתי כדבריך״.
כמו כן אברהם הישתמש בכל חלקי האיל לתשמישי קדושה כגון שופרות, תפילין, כינור דוד ועוד אומר הזוהר. עוד מסביר הזוהר שאברהם לקח את האיל ״וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ״ שכל אברי האייל כנגד אברי יצחק שנאמר ״נפש תחת נָפש, עין תחת עין, שן תחת שן, יד תחת יד, רגל תחת רָגל...״
ידוע שאברהם בדרך להר המוריה אומר ל ״נְעָרָיו״ לישמעאל ועבדו אליעזר בצורת רבים ״וַאֲנִי וְהַנַּעַר, נֵלְכָה עַד-כֹּה; וְנִשְׁתַּחֲוֶה, וְנָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם״ לכאורה ידע שיצליח בנסיון... מהמילה ״וְנָשׁוּבָה״ מסביר הזוהר שלא רצה שיחשדו בו. כמו כן אמר לשרה שהוא לוקח את יצחק לישיבת ״שם ועבר״.
אך אחר העקידה חזר לבד ככתוב ״וַיָּשָׁב אַבְרָהָם אֶל-נְעָרָיו״ בלשון יחיד... אומר הזוהר שנישמת יצחק עלתה לגן עדן לשלש שנים, לכן לא היה בהלווית אימו שרה.
שרה שומעת על עקידת יצחק והולכת לחברון אל מערת המכפלה ולא לירושלים... אומר הזוהר ששרה מתה מעצב אך גם שמחה שאברהם ויצחק עמדו בניסיון. אנו לומדים זאת מההספד שלה שנאמר באשת חיל: ״זממה שדה ותיקחהו (מערת המכפלה פתח גן עדן) ״ותישחק ליום אחרון״ ביום מותה (אחרית הימים) וביאת המשיח שתשוב לאברהם ויצחק.
ב״ה שניזכה לאהבתך ה׳ ואחים אמיתית אהבת חינם שיעזורו לביאת המשיח בקרוב!
ר׳ יורם דהן
י׳ד התלמיד
המצפה לישועה
מסיפרי הצנועים:
סידרת ״נס התורה״
http://www.lulu.com/spotlight/Torah1
Parashat Chayei Sarah חַיֵּי שָׂרָה
פרשת חיי שרה
״וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה, מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים--שְׁנֵי, חַיֵּי שָׂרָה. וַתָּמָת שָׂרָה, בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן--בְּאֶרֶץ כְּנָעַן; וַיָּבֹא, אַבְרָהָם, לִסְפֹּד לְשָׂרָה, וְלִבְכֹּתָהּ״
המלה הראשונה בפרשתנו היא "ויהיו", (ושנותיה היו ...); הערך המספרי של מילה זו הוא 37, רמז לעידן של בנה יצחק, בזמן מותה, ואת המבחן שלו בהר המוריה. בא ללמדנו כי שרה החשיבה את חייה לחיי אמת רק כאשר יש לה את יצחק. שרה היתה בת תשעים כאשר היה לה הבן היחיד שלה (אך היתה לה גם בת). היא נפטרה בגיל מאה ועשרים ושבע, בהיותה אם לשלושים ושבע שנים, והמילה "ויהיו" מצביעה על 37 שנות האימהות. שרה באמת חשה בחיים שלושים ושבע שנים אחרי לידתו של יצחק, שכן רוב הנשים באמת מחשיבות את עצמן "חיות" אחרי שהולידו ילדים.
אנו לומדים זאת מרחל אימנו שאמרה ליעקב (בראשית ל׳) ״וַתֵּ֣רֶא רָחֵ֗ל כִּ֣י לֹ֤א יָֽלְדָה֙ לְיַעֲקֹ֔ב וַתְּקַנֵּ֥א רָחֵ֖ל בַּאֲחֹתָ֑הּ וַתֹּ֤אמֶר אֶֽל־יַעֲקֹב֙ הָֽבָה־לִּ֣י בָנִ֔ים וְאִם־אַ֖יִן מֵתָ֥ה אָנֹֽכִי״.
לכן כתוב ״שְׁנֵי, חַיֵּי שָׂרָה״ השנים הראשונות 90 ולאחר לידת יצחק 37 שנים.
כתוב ״וַיָּבֹא, אַבְרָהָם, לִסְפֹּד לְשָׂרָה, וְלִבְכֹּתָהּ״ במילה ״וְלִבְכֹּתָהּ״ האות ״כ״ בתורה ובחומש הינה קטנה מכל שאר האותיות... ישנם שני לימודי קודש להסבר תופעה זאת:
א. חז״ל אומרים אברהם בכה מעט מכיוון שידע שבגן העדן נשמתה. הגוף הוא פג והנשמה לעולמים.
ב. אומר הזוהר שהיתה להם בת, ואם נקרא את המילה ״וְלִבְכֹּתָהּ״ בלי האות ״כ״ (קטנה) היא תהיה ״וְלִבְתָהּ״ אברהם הספיד גם לשרה וגם לביתה (הבת שלהם שמתה יחד עם שרה). אומרים חז״ל ששמה היה ״בכל״ מהפסוק ״וַיהוָה בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל״.
טוב לדעת שאברהם התחתן עם שרה כשהוא היה בן 25 והיא בת 15 באור כשׂדים. הקב״ה כרת את ברית בין הביתרים עם אברהם כשהוא בן 70. אברהם ושרה עולים לארץ כשאברהם בן 75 ולאחר 10 שנים אברהם, שרה (ולוט) יורדים למיצרים כשאברהם בן 85 לתקופה של שלושה חודשים. כשאברהם בן 86 נולד לו לצערינו הרב... בן הגר ישמעאל. כשאברהם בן 100 נולד לו יצחק אבינו.
כתוב ״כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה, שְׁמַע בְּקֹלָהּ״ הקב״ה רומז לאברהם על גיל מות שרה... המילה ״שְׁמַע״ הינה ראשי תיבות של:
״מֵאָה-עֶשְׂרִים-שֶׁבַע״ (127).
שרה שומעת על עקידת יצחק והולכת לחברון אל מערת המכפלה ולא לירושלים... (באר שבע היא במרחק 50 ק״מ מירושלים, וחברון במרחק 39 ק״מ מירושלים) אומר הזוהר ששרה מתה מעצב ובכתה 6 יללות שהם כנגד 6 התקיעות בשופר, אך גם שמחה שאברהם ויצחק עמדו בניסיון העקדה, הצקיעה בשופר להזכיר את עקדת יצחק ואימו שרה. נישאלת השאלה מדוע הלכה שרה לחברון? ידעה את סוד מערת המכפלה ופתח גן עדן. אנו לומדים זאת מההספד שלה שנאמר ב״אשת חיל״: ״זממה שדה ותיקחהו (מערת המכפלה פתח גן עדן) ״ותישחק ליום אחרון״ ביום מותה (אחרית הימים) וביאת המשיח שתשוב לאברהם ויצחק.
אברהם מתדיין עם אנשי חברון והם עונים לאברהם ״וַיַּעֲנוּ בְנֵי-חֵת אֶת-אַבְרָהָם, לֵאמֹר לוֹ” המילה ״לו״ הינה 36 בגימטריה כנגד 36 שאברהם גר בעיר חברון. לכן נאמר ״גֵּר-וְתוֹשָׁב אָנֹכִי, עִמָּכֶם״
אברהם קונה את ״השדה״ את מערת המכפלה מעפרון החיתי ב400 שקל כסך ״עובר לסוחר״ במימדים של היום קרוב ל 4מיליון דולר. עפרון היה רמאי וגנב מאברהם... הקב״ה הענישו וכל ההון שלקח מאברהם הוא איבד אותו. לכן כתוב בתחילה ״עֶפְרוֹן״ עם האות ״ו״ ולאחר המשא-ומתן נישמטא ממנו האות ״ו״ ושמו ניכתב ״וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן״ המילה עפרן בגימטריה הינה 400 ללמדינו שהקב״ה נפרע (אתיות עפרן) ממנו ואיבד את כל 400 המטבעות היקרות. השקלים המיוחדים האלו נקראים ״קנטר״ (כל אחד היה 42.5 ק׳ג בסה״כ 17,000 ק׳ג בשווי של כסף יקר בשנת 2088 לספירה היהודית).
אברהם אומר ״לִקְבֹּר אֶת-מֵתִי מִלְּפָנַי” המילה ״מִלְּפָנַי״ בגימטריא 170 ומגלה לנו נבואה שבעוד 170 שנה בדיוק ביום קבורתה של שרה אימנו, יעקב אבינו יקבר במערת המכפלה.
ישנם 7 נביאות בתורתנו הקדושה: שרה, מרים, דבורה, חנה, אביגיל, חולדה, ואסתר. טוב לדעת שאסתר הינה גילגול של שרה ולכן ממלכתה היתה על 127 מדינות (כשנות חיי שרה).
שלשה מקומות ניקנו בקניין ממון ושטר כתוב והם:
א. מערת המכפלה - אברהם
ב. קבר יוסף בשכם - יעקב
ג. הר הבית - דוד המלך
לאחר מות שרה אברהם משביע את עבדו אליעזר בשבועה לשידוך הגון לבנו יחידו יצחק. ככתוב ״שִֽׂים-נָ֥א יָֽדְךָ֖ תַּ֥חַת יְרֵכִֽי... כִּ֧י אֶל-אַרְצִ֛י וְאֶל-מֽוֹלַדְתִּ֖י תֵּלֵ֑ךְ וְלָֽקַחְתָּ֥ אִשָּׁ֖ה לִבְנִ֥י לְיִצְחָֽק״
דר״א אליעזר היה אחד מעשרה צדיקים שזכו לעלות השמימה חיים. ושזכו להיכנס בחיים לגן עדן:
1. חנוך בן ירד
2. אליהו
3. משיח
4. אליעזר עבד אברהם
5. חירם מלך צור
6. עבד מלך הכושי
7. יעבץ בנו (גרסת ילקוט שמעוני: בן בנו) של רבי יהודה הנשיא
8. בתיה בת פרעה
9. סרח בת אשר
10.מלך צור והכנס תחתיו את רבי יהושע בן לוי
אליעזר הולך לעיר חרן (ארם נהריים) עם עשרה גמלים קדושים ומסע כזה בדרך כלל לוקח 17 ימים ונעשה לו נס והגיע תוך 3 שעות באותו היום ככתוב ״מִח֥וּץ לָעִ֖יר אֶל-בְּאֵ֣ר הַמָּ֑יִם לְעֵ֣ת עֶ֔רֶב לְעֵ֖ת צֵ֥את הַשֹּֽׁאֲבֹֽת״.
בדרך כלל כל אבותינו קיבלו ״שידוכים״ כשרים בבאר (מיים חיים שהיא תורה) היום לצערינו הרב ״השידוכים הלא כשרים״ ניפגשים ב BAR (אלכוהול) אותם אותיות של ב.א.ר. רק באנגלית.
והינה אליעזר ״וַֽיְהִי-ה֗וּא טֶ֘רֶם֘ כִּלָּ֣ה לְדַבֵּר֒ וְהִנֵּ֧ה רִבְקָ֣ה יֹצֵ֗את אֲשֶׁ֤ר יֻלְּדָה֙ לִבְתוּאֵ֣ל בֶּן-מִלְכָּ֔ה אֵ֥שֶׁת נָח֖וֹר אֲחִ֣י אַבְרָהָ֑ם וְכַדָּ֖הּ עַל-שִׁכְמָֽהּ״ טוּב ליבה ויראת שמיים של ריבקה גדולים מכל אנשי המקום בנחור.
ידוע כי ריבקה השקתה את אליעזר ואת 10 הגמלים... כל גמל שותה 53 גלונים של מיים בשתייה אחת לשלושת קיבתם, זאת אומרת שהיא שאבה 530 גלונים ל10 גמלים, כמות אדירה. חז״ל אומרים שנעשה לה נס והמים ״עלו ליקראתה״ ואז ידע אליעזר כי זו השידוך הנכון ליצחק.
אומר הזוהר שריבקה היתה בקיאה בתורה ואליעזר היה ניפעם מהידע שלה, ובמיוחד שגדלה בבית רשעים של בתואל אביה ולבן הארמי אחיה. מובא במידרשים שאביה היה אונס כל בתולה בערב נישואיה (כמו שידוע על סאדם חוסיין בעירק - ימח שנו ושם זיכרו) ניסה להרעיל את אליעזר במרק והמלאך גבריאל החליף את הצלחת בחזרה לבתואל ומת באותו ערב. ככתוב ״וַיֹּ֤אמֶר אָחִ֨יהָ֙ וְאִמָּ֔הּ תֵּשֵׁ֨ב הַנַּֽעֲרָ֥ אִתָּ֛נוּ יָמִ֖ים...״ אחיה ולא אביה בתואל מתדיין עם אליעזר.
ואחיה הינו ״נבל הרמאי״ שרימה את יעקב אלפי פעמים במשך 22 שנה. ״ארמי אובד אבי... וירד מיצריימה״ הוא לבן.
כתוב מספר פעמים שאליעזר אומר לריבקה ״הַגְמִיאִ֥ינִי נָ֛א מְעַט-מַ֖יִם מִכַּדֵּֽךְ״ וכמו כן ״הַטִּי-נָ֤א כַדֵּךְ֙״ ועוד ״הַשְׁקִֽינִי-נָ֥א מְעַט-מַ֖יִם מִכַּדֵּֽךְ״ ועוד ״וָֽאֹמַ֥ר אֵלֶ֖יהָ הַשְׁקִ֥ינִי נָֽא... וַתְּמַהֵ֗ר וַתּ֤וֹרֶד כַּדָּהּ֙ ״
אנו רואים את המילה ״כַּדָּ״ חוזרת ומוזכרת, אומר הזוהר ״כַּדָּ״ בגימטריה 24 והינם 24 סיפרי התורה שהם התנך השלם:
5 - חמישה חומשי תורה
8 - נביאים
11- כתובים
ריבקה ידעה את כל התורה כולה לכן אליעזר מבקש שוב ושוב ״הַשְׁקִ֥ינִי נָֽא... מִ-כַּדֵּֽ-ךְ״.
למחרת אליעזר וריבקה ״וְאֶת-מֵֽנִקְתָּ֑הּ... וְנַֽעֲרֹתֶ֗יהָ״ (בת שלוש היתה ריבקה) יוצאים לארץ ישראל, לכיוון באר שבע. כתוב שיצחק יצא ״וַיֵּצֵ֥א יִצְחָ֛ק לָשׂ֥וּחַ בַּשָּׂדֶ֖ה לִפְנ֣וֹת עָ֑רֶב״ יצא להיתפלל מינחה. חשוב להוסיף שהשדה שיצחק הלך להיתפלל בו הינו שדה מערת המכפלה... ככתוב ״אֶל-מְעָרַ֞ת שְׂדֵ֧ה הַמַּכְפֵּלָ֛ה״.
נוסיף פה ששלושת האבות חיברו את שלשת התפילות היומיות (עם אנשי כנסת הגדולה). אנו לומדים זאת מהאות השניה של כל שמם:
אברהם - ב - בוקר: שחרית
יצחק - צ - צהריים: מינחה
יעקב - ע - ערב: ערבית
אומר הזוהר שיצחק וריבקה בפגישתם הראשונה ראו את נבואת 12 השבטים ואת קדושתם ההדדית. ככתוב ״וַיִּשָּׂ֤א עֵינָיו֙ וַיַּ֔רְא.... וַתִּשָּׂ֤א רִבְקָה֙ אֶת-עֵינֶ֔יהָ וַתֵּ֖רֶא״. דרך אגב המושג ליפול באהבה באנגלית “Fall in Love” בא מכאן ככתוב ״וַתֵּ֖רֶא אֶת-יִצְחָ֑ק וַתִּפֹּ֖ל מֵעַ֥ל הַגָּמָֽל״.
יצחק כרגע בן ארבעים שנה והוא מביא את ריבקה לבית אימו שרה ויחד עימה חוזרת השכינה ככתוב ״וַיְבִאֶ֣הָ יִצְחָ֗ק הָאֹ֨הֱלָה֙ שָׂרָ֣ה אִמּ֔וֹ״. המילה ״הָאֹ֨הֱלָה֙״ הינה אוהל ה׳. מסבירים חז״ל במות שרה נעלמו שלשה ניסים מאוהל שרה:שלושה ניסים שהתרחשו בימי שרה ופסקו עם מותה, וכשבאה רבקה - חזרו: "נר דלוק מערב שבת לערב שבת, וברכה מצויה בעיסה, וענן קשור על האוהל".
רש״י מוסיף ואומר נס רביעי - ״דלתות פתוחות לרווחה״ ארבעה צדדים... לכן החופה בחתונה פתוחה מכל ארבעת רוחות העולם. אומר הזוהר הינם ארבעת עולמות ״א.ב.י.ע״ והם:
"אצילות", "בריאה", "יצירה" ו"עשיה", בסדר יורד.
אברהם אבינו ניפטר בסוף הפרשה בשיבה טובה בגיל 175 וניקבר ע״י בנו יצחק ושמעל במערת המכפלה. נישאלת השאלה מדוע זכה אברהם ל175 ושרה רק ל127 שנים? למעשה שניהם זכו לשנים וחיים קדושים של 127 שנים בדיוק... אברהם קיבל עליו עול-מלכות שמיים כשהיה בן 48. אם נפחית 48 מחיי 175 נקבל 127... בדיוק כמו שרה.
ב״ה שניזכה לאהבתך ה׳ ואחים אמיתית אהבת חינם שיעזורו לביאת המשיח בקרוב!
יורם דהן
י׳ד התלמיד
המצפה לישועה
מסיפרי הצנועים:
סידרת ״נס התורה״
http://www.lulu.com/spotlight/Torah1
״וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה, מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים--שְׁנֵי, חַיֵּי שָׂרָה. וַתָּמָת שָׂרָה, בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן--בְּאֶרֶץ כְּנָעַן; וַיָּבֹא, אַבְרָהָם, לִסְפֹּד לְשָׂרָה, וְלִבְכֹּתָהּ״
המלה הראשונה בפרשתנו היא "ויהיו", (ושנותיה היו ...); הערך המספרי של מילה זו הוא 37, רמז לעידן של בנה יצחק, בזמן מותה, ואת המבחן שלו בהר המוריה. בא ללמדנו כי שרה החשיבה את חייה לחיי אמת רק כאשר יש לה את יצחק. שרה היתה בת תשעים כאשר היה לה הבן היחיד שלה (אך היתה לה גם בת). היא נפטרה בגיל מאה ועשרים ושבע, בהיותה אם לשלושים ושבע שנים, והמילה "ויהיו" מצביעה על 37 שנות האימהות. שרה באמת חשה בחיים שלושים ושבע שנים אחרי לידתו של יצחק, שכן רוב הנשים באמת מחשיבות את עצמן "חיות" אחרי שהולידו ילדים.
אנו לומדים זאת מרחל אימנו שאמרה ליעקב (בראשית ל׳) ״וַתֵּ֣רֶא רָחֵ֗ל כִּ֣י לֹ֤א יָֽלְדָה֙ לְיַעֲקֹ֔ב וַתְּקַנֵּ֥א רָחֵ֖ל בַּאֲחֹתָ֑הּ וַתֹּ֤אמֶר אֶֽל־יַעֲקֹב֙ הָֽבָה־לִּ֣י בָנִ֔ים וְאִם־אַ֖יִן מֵתָ֥ה אָנֹֽכִי״.
לכן כתוב ״שְׁנֵי, חַיֵּי שָׂרָה״ השנים הראשונות 90 ולאחר לידת יצחק 37 שנים.
כתוב ״וַיָּבֹא, אַבְרָהָם, לִסְפֹּד לְשָׂרָה, וְלִבְכֹּתָהּ״ במילה ״וְלִבְכֹּתָהּ״ האות ״כ״ בתורה ובחומש הינה קטנה מכל שאר האותיות... ישנם שני לימודי קודש להסבר תופעה זאת:
א. חז״ל אומרים אברהם בכה מעט מכיוון שידע שבגן העדן נשמתה. הגוף הוא פג והנשמה לעולמים.
ב. אומר הזוהר שהיתה להם בת, ואם נקרא את המילה ״וְלִבְכֹּתָהּ״ בלי האות ״כ״ (קטנה) היא תהיה ״וְלִבְתָהּ״ אברהם הספיד גם לשרה וגם לביתה (הבת שלהם שמתה יחד עם שרה). אומרים חז״ל ששמה היה ״בכל״ מהפסוק ״וַיהוָה בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל״.
טוב לדעת שאברהם התחתן עם שרה כשהוא היה בן 25 והיא בת 15 באור כשׂדים. הקב״ה כרת את ברית בין הביתרים עם אברהם כשהוא בן 70. אברהם ושרה עולים לארץ כשאברהם בן 75 ולאחר 10 שנים אברהם, שרה (ולוט) יורדים למיצרים כשאברהם בן 85 לתקופה של שלושה חודשים. כשאברהם בן 86 נולד לו לצערינו הרב... בן הגר ישמעאל. כשאברהם בן 100 נולד לו יצחק אבינו.
כתוב ״כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה, שְׁמַע בְּקֹלָהּ״ הקב״ה רומז לאברהם על גיל מות שרה... המילה ״שְׁמַע״ הינה ראשי תיבות של:
״מֵאָה-עֶשְׂרִים-שֶׁבַע״ (127).
שרה שומעת על עקידת יצחק והולכת לחברון אל מערת המכפלה ולא לירושלים... (באר שבע היא במרחק 50 ק״מ מירושלים, וחברון במרחק 39 ק״מ מירושלים) אומר הזוהר ששרה מתה מעצב ובכתה 6 יללות שהם כנגד 6 התקיעות בשופר, אך גם שמחה שאברהם ויצחק עמדו בניסיון העקדה, הצקיעה בשופר להזכיר את עקדת יצחק ואימו שרה. נישאלת השאלה מדוע הלכה שרה לחברון? ידעה את סוד מערת המכפלה ופתח גן עדן. אנו לומדים זאת מההספד שלה שנאמר ב״אשת חיל״: ״זממה שדה ותיקחהו (מערת המכפלה פתח גן עדן) ״ותישחק ליום אחרון״ ביום מותה (אחרית הימים) וביאת המשיח שתשוב לאברהם ויצחק.
אברהם מתדיין עם אנשי חברון והם עונים לאברהם ״וַיַּעֲנוּ בְנֵי-חֵת אֶת-אַבְרָהָם, לֵאמֹר לוֹ” המילה ״לו״ הינה 36 בגימטריה כנגד 36 שאברהם גר בעיר חברון. לכן נאמר ״גֵּר-וְתוֹשָׁב אָנֹכִי, עִמָּכֶם״
אברהם קונה את ״השדה״ את מערת המכפלה מעפרון החיתי ב400 שקל כסך ״עובר לסוחר״ במימדים של היום קרוב ל 4מיליון דולר. עפרון היה רמאי וגנב מאברהם... הקב״ה הענישו וכל ההון שלקח מאברהם הוא איבד אותו. לכן כתוב בתחילה ״עֶפְרוֹן״ עם האות ״ו״ ולאחר המשא-ומתן נישמטא ממנו האות ״ו״ ושמו ניכתב ״וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן״ המילה עפרן בגימטריה הינה 400 ללמדינו שהקב״ה נפרע (אתיות עפרן) ממנו ואיבד את כל 400 המטבעות היקרות. השקלים המיוחדים האלו נקראים ״קנטר״ (כל אחד היה 42.5 ק׳ג בסה״כ 17,000 ק׳ג בשווי של כסף יקר בשנת 2088 לספירה היהודית).
אברהם אומר ״לִקְבֹּר אֶת-מֵתִי מִלְּפָנַי” המילה ״מִלְּפָנַי״ בגימטריא 170 ומגלה לנו נבואה שבעוד 170 שנה בדיוק ביום קבורתה של שרה אימנו, יעקב אבינו יקבר במערת המכפלה.
ישנם 7 נביאות בתורתנו הקדושה: שרה, מרים, דבורה, חנה, אביגיל, חולדה, ואסתר. טוב לדעת שאסתר הינה גילגול של שרה ולכן ממלכתה היתה על 127 מדינות (כשנות חיי שרה).
שלשה מקומות ניקנו בקניין ממון ושטר כתוב והם:
א. מערת המכפלה - אברהם
ב. קבר יוסף בשכם - יעקב
ג. הר הבית - דוד המלך
לאחר מות שרה אברהם משביע את עבדו אליעזר בשבועה לשידוך הגון לבנו יחידו יצחק. ככתוב ״שִֽׂים-נָ֥א יָֽדְךָ֖ תַּ֥חַת יְרֵכִֽי... כִּ֧י אֶל-אַרְצִ֛י וְאֶל-מֽוֹלַדְתִּ֖י תֵּלֵ֑ךְ וְלָֽקַחְתָּ֥ אִשָּׁ֖ה לִבְנִ֥י לְיִצְחָֽק״
דר״א אליעזר היה אחד מעשרה צדיקים שזכו לעלות השמימה חיים. ושזכו להיכנס בחיים לגן עדן:
1. חנוך בן ירד
2. אליהו
3. משיח
4. אליעזר עבד אברהם
5. חירם מלך צור
6. עבד מלך הכושי
7. יעבץ בנו (גרסת ילקוט שמעוני: בן בנו) של רבי יהודה הנשיא
8. בתיה בת פרעה
9. סרח בת אשר
10.מלך צור והכנס תחתיו את רבי יהושע בן לוי
אליעזר הולך לעיר חרן (ארם נהריים) עם עשרה גמלים קדושים ומסע כזה בדרך כלל לוקח 17 ימים ונעשה לו נס והגיע תוך 3 שעות באותו היום ככתוב ״מִח֥וּץ לָעִ֖יר אֶל-בְּאֵ֣ר הַמָּ֑יִם לְעֵ֣ת עֶ֔רֶב לְעֵ֖ת צֵ֥את הַשֹּֽׁאֲבֹֽת״.
בדרך כלל כל אבותינו קיבלו ״שידוכים״ כשרים בבאר (מיים חיים שהיא תורה) היום לצערינו הרב ״השידוכים הלא כשרים״ ניפגשים ב BAR (אלכוהול) אותם אותיות של ב.א.ר. רק באנגלית.
והינה אליעזר ״וַֽיְהִי-ה֗וּא טֶ֘רֶם֘ כִּלָּ֣ה לְדַבֵּר֒ וְהִנֵּ֧ה רִבְקָ֣ה יֹצֵ֗את אֲשֶׁ֤ר יֻלְּדָה֙ לִבְתוּאֵ֣ל בֶּן-מִלְכָּ֔ה אֵ֥שֶׁת נָח֖וֹר אֲחִ֣י אַבְרָהָ֑ם וְכַדָּ֖הּ עַל-שִׁכְמָֽהּ״ טוּב ליבה ויראת שמיים של ריבקה גדולים מכל אנשי המקום בנחור.
ידוע כי ריבקה השקתה את אליעזר ואת 10 הגמלים... כל גמל שותה 53 גלונים של מיים בשתייה אחת לשלושת קיבתם, זאת אומרת שהיא שאבה 530 גלונים ל10 גמלים, כמות אדירה. חז״ל אומרים שנעשה לה נס והמים ״עלו ליקראתה״ ואז ידע אליעזר כי זו השידוך הנכון ליצחק.
אומר הזוהר שריבקה היתה בקיאה בתורה ואליעזר היה ניפעם מהידע שלה, ובמיוחד שגדלה בבית רשעים של בתואל אביה ולבן הארמי אחיה. מובא במידרשים שאביה היה אונס כל בתולה בערב נישואיה (כמו שידוע על סאדם חוסיין בעירק - ימח שנו ושם זיכרו) ניסה להרעיל את אליעזר במרק והמלאך גבריאל החליף את הצלחת בחזרה לבתואל ומת באותו ערב. ככתוב ״וַיֹּ֤אמֶר אָחִ֨יהָ֙ וְאִמָּ֔הּ תֵּשֵׁ֨ב הַנַּֽעֲרָ֥ אִתָּ֛נוּ יָמִ֖ים...״ אחיה ולא אביה בתואל מתדיין עם אליעזר.
ואחיה הינו ״נבל הרמאי״ שרימה את יעקב אלפי פעמים במשך 22 שנה. ״ארמי אובד אבי... וירד מיצריימה״ הוא לבן.
כתוב מספר פעמים שאליעזר אומר לריבקה ״הַגְמִיאִ֥ינִי נָ֛א מְעַט-מַ֖יִם מִכַּדֵּֽךְ״ וכמו כן ״הַטִּי-נָ֤א כַדֵּךְ֙״ ועוד ״הַשְׁקִֽינִי-נָ֥א מְעַט-מַ֖יִם מִכַּדֵּֽךְ״ ועוד ״וָֽאֹמַ֥ר אֵלֶ֖יהָ הַשְׁקִ֥ינִי נָֽא... וַתְּמַהֵ֗ר וַתּ֤וֹרֶד כַּדָּהּ֙ ״
אנו רואים את המילה ״כַּדָּ״ חוזרת ומוזכרת, אומר הזוהר ״כַּדָּ״ בגימטריה 24 והינם 24 סיפרי התורה שהם התנך השלם:
5 - חמישה חומשי תורה
8 - נביאים
11- כתובים
ריבקה ידעה את כל התורה כולה לכן אליעזר מבקש שוב ושוב ״הַשְׁקִ֥ינִי נָֽא... מִ-כַּדֵּֽ-ךְ״.
למחרת אליעזר וריבקה ״וְאֶת-מֵֽנִקְתָּ֑הּ... וְנַֽעֲרֹתֶ֗יהָ״ (בת שלוש היתה ריבקה) יוצאים לארץ ישראל, לכיוון באר שבע. כתוב שיצחק יצא ״וַיֵּצֵ֥א יִצְחָ֛ק לָשׂ֥וּחַ בַּשָּׂדֶ֖ה לִפְנ֣וֹת עָ֑רֶב״ יצא להיתפלל מינחה. חשוב להוסיף שהשדה שיצחק הלך להיתפלל בו הינו שדה מערת המכפלה... ככתוב ״אֶל-מְעָרַ֞ת שְׂדֵ֧ה הַמַּכְפֵּלָ֛ה״.
נוסיף פה ששלושת האבות חיברו את שלשת התפילות היומיות (עם אנשי כנסת הגדולה). אנו לומדים זאת מהאות השניה של כל שמם:
אברהם - ב - בוקר: שחרית
יצחק - צ - צהריים: מינחה
יעקב - ע - ערב: ערבית
אומר הזוהר שיצחק וריבקה בפגישתם הראשונה ראו את נבואת 12 השבטים ואת קדושתם ההדדית. ככתוב ״וַיִּשָּׂ֤א עֵינָיו֙ וַיַּ֔רְא.... וַתִּשָּׂ֤א רִבְקָה֙ אֶת-עֵינֶ֔יהָ וַתֵּ֖רֶא״. דרך אגב המושג ליפול באהבה באנגלית “Fall in Love” בא מכאן ככתוב ״וַתֵּ֖רֶא אֶת-יִצְחָ֑ק וַתִּפֹּ֖ל מֵעַ֥ל הַגָּמָֽל״.
יצחק כרגע בן ארבעים שנה והוא מביא את ריבקה לבית אימו שרה ויחד עימה חוזרת השכינה ככתוב ״וַיְבִאֶ֣הָ יִצְחָ֗ק הָאֹ֨הֱלָה֙ שָׂרָ֣ה אִמּ֔וֹ״. המילה ״הָאֹ֨הֱלָה֙״ הינה אוהל ה׳. מסבירים חז״ל במות שרה נעלמו שלשה ניסים מאוהל שרה:שלושה ניסים שהתרחשו בימי שרה ופסקו עם מותה, וכשבאה רבקה - חזרו: "נר דלוק מערב שבת לערב שבת, וברכה מצויה בעיסה, וענן קשור על האוהל".
רש״י מוסיף ואומר נס רביעי - ״דלתות פתוחות לרווחה״ ארבעה צדדים... לכן החופה בחתונה פתוחה מכל ארבעת רוחות העולם. אומר הזוהר הינם ארבעת עולמות ״א.ב.י.ע״ והם:
"אצילות", "בריאה", "יצירה" ו"עשיה", בסדר יורד.
אברהם אבינו ניפטר בסוף הפרשה בשיבה טובה בגיל 175 וניקבר ע״י בנו יצחק ושמעל במערת המכפלה. נישאלת השאלה מדוע זכה אברהם ל175 ושרה רק ל127 שנים? למעשה שניהם זכו לשנים וחיים קדושים של 127 שנים בדיוק... אברהם קיבל עליו עול-מלכות שמיים כשהיה בן 48. אם נפחית 48 מחיי 175 נקבל 127... בדיוק כמו שרה.
ב״ה שניזכה לאהבתך ה׳ ואחים אמיתית אהבת חינם שיעזורו לביאת המשיח בקרוב!
יורם דהן
י׳ד התלמיד
המצפה לישועה
מסיפרי הצנועים:
סידרת ״נס התורה״
http://www.lulu.com/spotlight/Torah1
Parashat Toldot תּוֹלְדוֹת
פרשת תולדות
וְאֵ֛לֶּה תּֽוֹלְדֹ֥ת יִצְחָ֖ק בֶּן-אַבְרָהָ֑ם אַבְרָהָ֖ם הוֹלִ֥יד אֶת-יִצְחָֽק: {כ} וַיְהִ֤י יִצְחָק֙ בֶּן-אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה בְּקַחְתּ֣וֹ אֶת-רִבְקָ֗ה בַּת-בְּתוּאֵל֙ הָֽאֲרַמִּ֔י מִפַּדַּ֖ן אֲרָ֑ם אֲח֛וֹת לָבָ֥ן הָֽאֲרַמִּ֖י ל֥וֹ לְאִשָּֽׁה:
בפסוק הראשון אנו רואים שהשם של אברהם ויצחק מופיעים פעמיים. מסביר הזוהר שפעמיים אברהם הוליד את יצחק בלידתו הראשונה כשהיה בן 100 ולידתו השניה כשהיה בן 137 בעקדת יצחק (עלה לגן עדן לשלש שנים).
כמו כן שלא יואמרו הגויים שאבימלך ״לקח״ את שרה וממנו נולד יצחק. חז״ל אומרים שיצחק ישב באבל על אמו שרה שלוש שנים עד גיל 40.
ועוד נוסיף שהתורה מתארת את כל משפחת רבקה ״רִבְקָ֗ה בַּת-בְּתוּאֵל֙ הָֽאֲרַמִּ֔י מִפַּדַּ֖ן אֲרָ֑ם אֲח֛וֹת לָבָ֥ן הָֽאֲרַמִּ֖י ל֥וֹ לְאִשָּֽׁה״ ללמדנו שלמרות כל הרשעים הארורים שגדלה איתם היית צודקת גמורה.
אומר הזוהר שריבקה היתה בקיאה בתורה ואליעזר היה ניפעם מהידע שלה, ובמיוחד שגדלה בבית רשעים של בתואל אביה ולבן הארמי אחיה. מובא במידרשים שאביה בתואל (מהמילה בתולה) היה אונס כל בתולה בערב נישואיה.
ואחיה הינו ״נבל הרמאי״ שרימא את יעקב אלפי פעמים במשך 22 שנה. ״ארמי אובד אבי... וירד מיצריימה״ הוא לבן, שלא הצליח להרוג אותו בחרן ירד אחריו למצריים לנסות שוב וניכשל.
בשנות 40 לחייו יצחק מתחתן עם רבקה שהיתה עקרה במשך 20 שנה. טוב לדעת ששרה הייתה עקרה 75 שנה, רחל 14 שנה וחנה 19 שנה... מסבירים חז״ל שהקב״ה מתאווה לתפילתם של צדיקים.
בזכות תפילת יצחק בהר המוריה ככתוב ״וַיֵּעָ֤תֶר לוֹ֙ יְהֹוָ֔ה וַתַּ֖הַר רִבְקָ֥ה אִשְׁתּֽוֹ״ - מי שמיתפלל קודם על רצון אחרים... תפילתו ניענת קודם! אומר הבא״ח שביזכות הבטחה שיצחק הבטיח לקב״ה של ״נישמת כל חי״ ותהר רבקה. ככתוב ״וַיֶּעְתַּ֨ר יִצְחָ֤ק לַֽיהֹוָה֙ לְנֹ֣כַח אִשְׁתּ֔וֹ״ המילה ״לְנֹ֣כַח״ הינה ראשי תיבות: ״נִשְׁמַת כָּל חַי תְּבָרֵךְ״ לכן שמות יצחק ורבקה חבויים בברכה זו בתפילת השבת. ״בְּפִי יְשָׁרִים תִּתְרוֹמָם, וּבְשִׂפְתֵי צַדִּיקִים תִּתְבָּרַךְ, וּבִלְשׁוֹן חֲסִידִים תִּתְקַדָּשׁ, וּבְקֶרֶב קְדוֹשִׁים תִּתְהַלָּל.״
רבקה בהריון עם תאומים אך עקב אחד הרשעים הכי גדולים בהיסטורית העולם ניכתבות המילים גויים ותאומים ללא האות ״ו״ והאות ״א״ ששניהם אותיות ה׳ ככתוב ״גיִים֙״ ו״תוֹמִ֖ם״ להבדילם מעם ישראל (לא כמו התאומים של תמר זרח ופרץ הקדושים).
במילה ״תוֹמִ֖ם״ חבויים שתי מילים תכונות וסודות למי הם...תם (יעקב) ומות (עישו). אך למרות הכל כשהיהודים קרובים לקב״ה אז ״וְרַ֖ב יַֽעֲבֹ֥ד צָעִֽיר״ רבים הנוצרים ושאר אומות העולם ״יעבדו״ את היהודים ״תם יושב אוהלים״ המילה אוהלים הינה אלוהים.
ידוע שעשיו נולד כמו חיה מלאה בדם (קרע את רחם אימו) פיו מלא שיניים וראשו וגופו מלאים בשׂיער כבן 20... והיה מוכן ביום ראשון לאכול בשר כמו גור של חיית פרא. כתוב ״וַיִּתְרֹֽצֲצ֤וּ הַבָּנִים֙ בְּקִרְבָּ֔הּ״ מסבירים חז״ל והזוהר שעשיו כעס מאוד שיעקב היה הבכור בבטן אימו, ואיים על יעקב לצאת ״מהצד של רבקה ולהמיתה״ אם לא יצא קודם.
המילה ״וַיִּתְרֹֽצֲצ֤וּ״ הינה יותץ צרות ואז יעקב וויתר לו ועשיו יצא ראשון אך למרות הכל עשיו ״קורע את רחם רבקה״ כדי שלא יוולדו לה עוד ילדים יהודים כיעקב מסבירים רבותינו הקדושים. לכן כתוב ״וַיֵּצֵ֤א הָֽרִאשׁוֹן֙ אַדְמוֹנִ֔י כֻּלּ֖וֹ כְּאַדֶּ֣רֶת שֵׂעָ֑ר וַיִּקְרְא֥וּ שְׁמ֖וֹ עֵשָֽׂו״... התורה קוראת לו ״ראשון״ ולא בכור, מכאן אנו לומדים שלאמיתו של דבר יעקב הינו הבכור האמיתי.
טוב לדעת שעד לחטא העגל הבכורים היו אמורים לבצע את כל עבודות הכוהנים, אך עקב החטא ניתנה העבודה לכוהנים בילבד.
כשכתוב ״וַיֹּ֨אמֶר עֵשָׂ֜ו אֶֽל-יַֽעֲקֹ֗ב הַלְעִיטֵ֤נִי נָא֙ מִן-הָֽאָדֹ֤ם הָֽאָדֹם֙ הַזֶּ֔ה כִּ֥י עָיֵ֖ף אָנֹ֑כִי״ יעקב ביום זה מכין נזיד עדשים לאביו יצחק שיושב שיבעה עקב מות אברהם אבינו וסבו של יעקב.
באותו יום עשיו נילחם 30 יום בנמרוד הרשע (שהיה רשע וחזק מכל) וביום האחרון עשיו שלא מצליח להביס את נימרוד שואל את עזרת יעקב בכדי להביס את נמרוד... יעקב מגלה לא סוד שנמרוד לובש את ״עור״ שריונו של אדם הראשון ורק אם יורידו יוכל לנצח את נמרוד. וכן היה... עשיו משכנע את נימרוד להורידו ועשיו רוצח אותו... ולכן כתוב ״כִּ֥י עָיֵ֖ף אָנֹ֑כִי״.
עשיו רואה את נזיד העדשים לאחר קרב של 30 יום ומבקש מיעקב שיאכיל אותו. יעקב מסכים אך בתנאי שיוכל ליקנות את ״הבכורה״ שעשיו גנב ממנו בבטן אימו. ככתוב ״וַיֹּ֖אמֶר יַֽעֲקֹ֑ב מִכְרָ֥ה כַיּ֛וֹם אֶת-בְּכֹרָֽתְךָ֖ לִֽי״ אנו לומדים זאת מראשי התיבות של המילים הנ״ל ״וימך אבל״ מסביר לו יעקב כי עניין הבכורה הוא שמירת כל מצוות ה׳ עם כל עבודת בית המיקדש ואינך ראוי ותמות לפני קיומם ימיך ספורים. לכן עונה לו עשיו... ״וַיֹּ֣אמֶר עֵשָׂ֔ו הִנֵּ֛ה אָֽנֹכִ֥י הוֹלֵ֖ךְ לָמ֑וּת וְלָֽמָּה-זֶּ֥ה לִ֖י בְּכֹרָֽה״.
יעקב למרות הכל מאכיל את עשיו המון המון לחם ״וְיַֽעֲקֹ֞ב נָתַ֣ן לְעֵשָׂ֗ו לֶ֚חֶם ״ קודם נזיד העדשים כדי ושתיה לאחר כדי שלא יאמר ״הסכמתי רק מכיוון שהיתי רעב וצמא״. ועוד נוסיף שהחזרה על המילה אדום פעמיים ״הָֽאָדֹ֤ם הָֽאָדֹם֙״ אומר הזוהר האדום הראשון זהו נזיד העדשים והאדום השני זהו זהב שיעקב נתן כתשלום לקניית הבכורה בחזרה, ויש אומרים האדום השני היה יין אדום.
רבי בניה שמואלי המקובל מלמדינו הסבר אדיר שבאדירים לגבי השטר של קיניין הבכורה. אומר הרב הדגול שיעקב אבינו לאחר השבועה וכתיבת שטר הבכורה, פחד שעשיו ימצאו וישמידו, החביא את השטר בתוך גופו. יעקב ניתח את ירחו (רגלו) בגיד הנשׂה הכניס את השטר ותפר וסגר רגלו. לכן בעתיד מלאך עשיו (מעבר נחל יבוק) שנלחם איתו כל הלילה... פגע בו בגיד הנשה מכיוון שניסה להוציא את השטר מירח יעקב. לכן אסור לנו לאכילה!!!
דבר אדיר מסבירה הזוהר לגבי קניין ״הבכורה״. ידוע שרחל ולאה היו בנות לבן, ויעקב ועשיו היו בני רבקה... השידוך היה במקור לאה לעשיו ורחל ליעקב. יעקב אבינו ראה את נבואת ארבעת האמהות ולכן גם קונה את הזכות לשאת את ״הבכורה״ שהיא לאה (מסכת קידושין - על אדם לקדש לו אישה לפני שהוא רשאי לשאתה).
בעניין יצחק והמלך אבימלך הקדוש ברוך הוא מבטיח ליצחק ואוסר עליו לרדת מארץ ישראל כמו אביו אברהם וילדו יעקב. ואז כתוב ״וַיִּ֨מְצְאוּ-שָׁ֔ם בְּאֵ֖ר מַ֥יִם חַיִּֽים״ זהו בית המיקדש והתורה.
כשרבקה שומעת את דברי יצחק לעשיו לגבי הברכות היא מצווה את בנה יעקב להביא שני עיזים... יום זה הוא ערב פסח, אחד לקורבן ואחד ליצחק ככתוב ״וְעַתָּ֥ה בְנִ֖י שְׁמַ֣ע בְּקֹלִ֑י לַֽאֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י מְצַוָּ֥ה אֹתָֽךְ...
שְׁנֵ֛י גְּדָיֵ֥י עִזִּ֖ים טֹבִ֑ים״. מסביר הזוהר שרבקה הנה גלגול של חוה ויעקב הינו גלגול של אדם ובאה לעשות תיקון על שהחטיאה אותו בעץ הדעת. טוב לדעת ששני העיזים הינם חלק מהנידוניה של רבקה שקיבלה שתיים בכל יום מיצחק כחלק מין הכתובה. לכן במיקדש ״שְׁנֵי-כְבָשִׂים בְּנֵי-שָׁנָה, תְּמִימִם״. תם יושב אוהלים!
לכן כתוב ״וְעַתָּ֥ה״ פעם שעברה אדם/יעקב קיבל 10 קללות ובעת הזו יקבל 10 ברכות מיצחק. לכן גם כתוב ״וַתֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אִמּ֔וֹ עָלַ֥י קִלְלָֽתְךָ֖ בְּנִ֑י אַ֛ךְ שְׁמַ֥ע בְּקֹלִ֖י וְלֵ֥ךְ קַח-לִֽי״. כמו כן אומרת לו אימו הצדקת ״עָלַ֥י קִלְלָֽתְךָ֖״, המילה עלי מגלה לו ריבקה הינם שלשה אתגרים וניסניות שיעקב יעמוד בהם:
ע - עשיו
ל - לבן
י - יוסף
יעקב הולך אל אביו יצחק שהוא עיוור כרגע עקב עשן העבודה הזרה והפשעים של עשיו שהיו בביתו מנשות עשיו המירשעות. לעשיו היו 34 נשים ולשניים שנשא בגיל ארבעים (כמו אביו) שינה שמותהן לשמות של יהודיות כדי להטעות את הוריו (הם ידעו). שם האחת יהודית שהיא אהליבמה (Obama) ושם השניה בשׂמת שהיא עדה... לכן ״לא לחינם הלך זרזיר אצל עורב״. מצא מין את מינו!
חזרה ליעקב אבינו אצל יצחק אביו ״וַתִּכְהֶ֥יןָ עֵינָ֖יו מֵֽרְאֹ֑ת״ יצחק מהרגע הראשון יודע שזה הוא יעקב ולא עשיו מסביר הזוהר. יעקב ניכנס ואומר ליצחק ״וַיָּבֹ֥א אֶל-אָבִ֖יו וַיֹּ֣אמֶר אָבִ֑י וַיֹּ֣אמֶר הִנֶּ֔נִּי״ יעקב רומז לו כמו שבאת ועמדת בנסיון העקידה ואמרת לאברהם ״הִנֶּ֔נִּי״ גם אני פה בשליחות ״אָבִ֑י״ הקב״ה שניתגלה לאימי. יעקב מוסיף ועונה ״וַיֹּ֨אמֶר יַֽעֲקֹ֜ב אֶל-אָבִ֗יו אָֽנֹכִי֙, עֵשָׂ֣ו בְּכֹרֶ֔ךָ. למעשה עונה ואומר ״יַֽעֲקֹ֜ב אָֽנֹכִי֙. אני יעקב וכמו שאתה חושב וטועה ״עֵשָׂ֣ו בְּכֹרֶ֔ךָ״. לכן יצחק מודה ואומר ״וַיֹּ֗אמֶר הַקֹּל֙ ק֣וֹל יַֽעֲקֹ֔ב וְהַיָּדַ֖יִם יְדֵ֥י עֵשָׂ֣ו״ יצחק מריח את יעקב מכיוון שהוא מכיר את ״ריח גן עדן״ שהיה שם במשך שלוש שנים לאחר העקידה... ״וַיֹּ֗אמֶר רְאֵה֙ רֵ֣יחַ בְּנִ֔י כְּרֵ֣יחַ שָׂדֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר בֵּֽרֲכ֖וֹ יְהֹוָֽה״ ריח השדה הינו ריח גן עדן.
בכל זמן ש״הַקֹּל֙ ק֣וֹל יַֽעֲקֹ֔ב״ שאנו עם ישראל קרובים לקב״ה הידיים שהם רק ידיים (לא כלי מלחמה) יהיו ״יְדֵ֥י עֵשָׂ֣ו״. עשיו הינם עמי הנצרות שלכמעט כל דיגלהם יש צבע אדום כנגד ״הָֽאָדֹ֤ם הָֽאָדֹם֙״. המילה ״הנצרות״ הינה הן צרות. והותיקן הינו ותקין (כל תשמישי בית המיקדש נימצאים בו). הנצרות התחילה באטליה וצורתה כמגף מסמך את העקב שיעקב החזיק בכדי למנוע אסונות בעתיד.
למרות כעס עשיו, יצחק מצדיק את יעקב ואומר לעשיו ״וְעַל-חַרְבְּךָ֣ תִֽחְיֶ֔ה וְאֶת-אָחִ֖יךָ תַּֽעֲבֹ֑ד וְהָיָה֙ כַּֽאֲשֶׁ֣ר תָּרִ֔יד וּפָֽרַקְתָּ֥ עֻלּ֖וֹ מֵעַ֥ל צַוָּארֶֽךָ״. החרב הינו סמל הנצרות צלב הפוך (בימי שלום ןבפוגרומים מתהפך לחרב השמדה). ושאנו רחוקים מהקב״ה אז הם שולטים בנו ככתוב ״וּפָֽרַקְתָּ֥ עֻלּ֖וֹ מֵעַ֥ל צַוָּארֶֽךָ״.
יעקב ידע זאת ואנו רואים בגמרא... גרמניה במסכת מגילה (דף ו'), מובא מדרש קדמון:
"ואמר רבי יצחק: מאי דכתיב (תהילים קט): "אל תתן ה' מאויי רשע, זממו אל תפק ירומו סלה"? אמר יעקב לפני הקב"ה: 'ריבונו של עולם אל תתן לעשו הרשע תאוות לבו. "זממו אל תפק" - זו גרממיא (גרמניה) של אדום, שאלמלי הם יוצאים [הם] מחריבים כל העולם כולו". גר-מן-יה (גרמניה).
רבקה שולחת את יעקב אל אחיה לבן... יעקב נעדר מכיבוד אב ואם במשך 22 שנה, כנגד אותם 22 שנה שיעקב שהה עם לבן ולא עושה כיבוד אב ואם, בנו יוסף נעדר מחייו גם כן 22 שנה.
יעקב חי 36 שנה מחוץ לבית הוריו, 14 שנה בישיבת עבר, ו 22 עם לבן... לכן חותן עם לאה קודם רחל, לאה בגימטריה 36. כל אלו הם ״מידה כנגד מידה״. וכמו כן ״אלה״ תולדות (אלה = 36)
ב״ה שניזכה לאהבתך ה׳ ואחים אמיתית אהבת חינם שיעזורו לביאת המשיח בקרוב!
יורם דהן
י׳ד התלמיד
המצפה לישועה
מסיפרי הצנועים:
סידרת ״נס התורה״
http://www.lulu.com/spotlight/Torah1
וְאֵ֛לֶּה תּֽוֹלְדֹ֥ת יִצְחָ֖ק בֶּן-אַבְרָהָ֑ם אַבְרָהָ֖ם הוֹלִ֥יד אֶת-יִצְחָֽק: {כ} וַיְהִ֤י יִצְחָק֙ בֶּן-אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה בְּקַחְתּ֣וֹ אֶת-רִבְקָ֗ה בַּת-בְּתוּאֵל֙ הָֽאֲרַמִּ֔י מִפַּדַּ֖ן אֲרָ֑ם אֲח֛וֹת לָבָ֥ן הָֽאֲרַמִּ֖י ל֥וֹ לְאִשָּֽׁה:
בפסוק הראשון אנו רואים שהשם של אברהם ויצחק מופיעים פעמיים. מסביר הזוהר שפעמיים אברהם הוליד את יצחק בלידתו הראשונה כשהיה בן 100 ולידתו השניה כשהיה בן 137 בעקדת יצחק (עלה לגן עדן לשלש שנים).
כמו כן שלא יואמרו הגויים שאבימלך ״לקח״ את שרה וממנו נולד יצחק. חז״ל אומרים שיצחק ישב באבל על אמו שרה שלוש שנים עד גיל 40.
ועוד נוסיף שהתורה מתארת את כל משפחת רבקה ״רִבְקָ֗ה בַּת-בְּתוּאֵל֙ הָֽאֲרַמִּ֔י מִפַּדַּ֖ן אֲרָ֑ם אֲח֛וֹת לָבָ֥ן הָֽאֲרַמִּ֖י ל֥וֹ לְאִשָּֽׁה״ ללמדנו שלמרות כל הרשעים הארורים שגדלה איתם היית צודקת גמורה.
אומר הזוהר שריבקה היתה בקיאה בתורה ואליעזר היה ניפעם מהידע שלה, ובמיוחד שגדלה בבית רשעים של בתואל אביה ולבן הארמי אחיה. מובא במידרשים שאביה בתואל (מהמילה בתולה) היה אונס כל בתולה בערב נישואיה.
ואחיה הינו ״נבל הרמאי״ שרימא את יעקב אלפי פעמים במשך 22 שנה. ״ארמי אובד אבי... וירד מיצריימה״ הוא לבן, שלא הצליח להרוג אותו בחרן ירד אחריו למצריים לנסות שוב וניכשל.
בשנות 40 לחייו יצחק מתחתן עם רבקה שהיתה עקרה במשך 20 שנה. טוב לדעת ששרה הייתה עקרה 75 שנה, רחל 14 שנה וחנה 19 שנה... מסבירים חז״ל שהקב״ה מתאווה לתפילתם של צדיקים.
בזכות תפילת יצחק בהר המוריה ככתוב ״וַיֵּעָ֤תֶר לוֹ֙ יְהֹוָ֔ה וַתַּ֖הַר רִבְקָ֥ה אִשְׁתּֽוֹ״ - מי שמיתפלל קודם על רצון אחרים... תפילתו ניענת קודם! אומר הבא״ח שביזכות הבטחה שיצחק הבטיח לקב״ה של ״נישמת כל חי״ ותהר רבקה. ככתוב ״וַיֶּעְתַּ֨ר יִצְחָ֤ק לַֽיהֹוָה֙ לְנֹ֣כַח אִשְׁתּ֔וֹ״ המילה ״לְנֹ֣כַח״ הינה ראשי תיבות: ״נִשְׁמַת כָּל חַי תְּבָרֵךְ״ לכן שמות יצחק ורבקה חבויים בברכה זו בתפילת השבת. ״בְּפִי יְשָׁרִים תִּתְרוֹמָם, וּבְשִׂפְתֵי צַדִּיקִים תִּתְבָּרַךְ, וּבִלְשׁוֹן חֲסִידִים תִּתְקַדָּשׁ, וּבְקֶרֶב קְדוֹשִׁים תִּתְהַלָּל.״
רבקה בהריון עם תאומים אך עקב אחד הרשעים הכי גדולים בהיסטורית העולם ניכתבות המילים גויים ותאומים ללא האות ״ו״ והאות ״א״ ששניהם אותיות ה׳ ככתוב ״גיִים֙״ ו״תוֹמִ֖ם״ להבדילם מעם ישראל (לא כמו התאומים של תמר זרח ופרץ הקדושים).
במילה ״תוֹמִ֖ם״ חבויים שתי מילים תכונות וסודות למי הם...תם (יעקב) ומות (עישו). אך למרות הכל כשהיהודים קרובים לקב״ה אז ״וְרַ֖ב יַֽעֲבֹ֥ד צָעִֽיר״ רבים הנוצרים ושאר אומות העולם ״יעבדו״ את היהודים ״תם יושב אוהלים״ המילה אוהלים הינה אלוהים.
ידוע שעשיו נולד כמו חיה מלאה בדם (קרע את רחם אימו) פיו מלא שיניים וראשו וגופו מלאים בשׂיער כבן 20... והיה מוכן ביום ראשון לאכול בשר כמו גור של חיית פרא. כתוב ״וַיִּתְרֹֽצֲצ֤וּ הַבָּנִים֙ בְּקִרְבָּ֔הּ״ מסבירים חז״ל והזוהר שעשיו כעס מאוד שיעקב היה הבכור בבטן אימו, ואיים על יעקב לצאת ״מהצד של רבקה ולהמיתה״ אם לא יצא קודם.
המילה ״וַיִּתְרֹֽצֲצ֤וּ״ הינה יותץ צרות ואז יעקב וויתר לו ועשיו יצא ראשון אך למרות הכל עשיו ״קורע את רחם רבקה״ כדי שלא יוולדו לה עוד ילדים יהודים כיעקב מסבירים רבותינו הקדושים. לכן כתוב ״וַיֵּצֵ֤א הָֽרִאשׁוֹן֙ אַדְמוֹנִ֔י כֻּלּ֖וֹ כְּאַדֶּ֣רֶת שֵׂעָ֑ר וַיִּקְרְא֥וּ שְׁמ֖וֹ עֵשָֽׂו״... התורה קוראת לו ״ראשון״ ולא בכור, מכאן אנו לומדים שלאמיתו של דבר יעקב הינו הבכור האמיתי.
טוב לדעת שעד לחטא העגל הבכורים היו אמורים לבצע את כל עבודות הכוהנים, אך עקב החטא ניתנה העבודה לכוהנים בילבד.
כשכתוב ״וַיֹּ֨אמֶר עֵשָׂ֜ו אֶֽל-יַֽעֲקֹ֗ב הַלְעִיטֵ֤נִי נָא֙ מִן-הָֽאָדֹ֤ם הָֽאָדֹם֙ הַזֶּ֔ה כִּ֥י עָיֵ֖ף אָנֹ֑כִי״ יעקב ביום זה מכין נזיד עדשים לאביו יצחק שיושב שיבעה עקב מות אברהם אבינו וסבו של יעקב.
באותו יום עשיו נילחם 30 יום בנמרוד הרשע (שהיה רשע וחזק מכל) וביום האחרון עשיו שלא מצליח להביס את נימרוד שואל את עזרת יעקב בכדי להביס את נמרוד... יעקב מגלה לא סוד שנמרוד לובש את ״עור״ שריונו של אדם הראשון ורק אם יורידו יוכל לנצח את נמרוד. וכן היה... עשיו משכנע את נימרוד להורידו ועשיו רוצח אותו... ולכן כתוב ״כִּ֥י עָיֵ֖ף אָנֹ֑כִי״.
עשיו רואה את נזיד העדשים לאחר קרב של 30 יום ומבקש מיעקב שיאכיל אותו. יעקב מסכים אך בתנאי שיוכל ליקנות את ״הבכורה״ שעשיו גנב ממנו בבטן אימו. ככתוב ״וַיֹּ֖אמֶר יַֽעֲקֹ֑ב מִכְרָ֥ה כַיּ֛וֹם אֶת-בְּכֹרָֽתְךָ֖ לִֽי״ אנו לומדים זאת מראשי התיבות של המילים הנ״ל ״וימך אבל״ מסביר לו יעקב כי עניין הבכורה הוא שמירת כל מצוות ה׳ עם כל עבודת בית המיקדש ואינך ראוי ותמות לפני קיומם ימיך ספורים. לכן עונה לו עשיו... ״וַיֹּ֣אמֶר עֵשָׂ֔ו הִנֵּ֛ה אָֽנֹכִ֥י הוֹלֵ֖ךְ לָמ֑וּת וְלָֽמָּה-זֶּ֥ה לִ֖י בְּכֹרָֽה״.
יעקב למרות הכל מאכיל את עשיו המון המון לחם ״וְיַֽעֲקֹ֞ב נָתַ֣ן לְעֵשָׂ֗ו לֶ֚חֶם ״ קודם נזיד העדשים כדי ושתיה לאחר כדי שלא יאמר ״הסכמתי רק מכיוון שהיתי רעב וצמא״. ועוד נוסיף שהחזרה על המילה אדום פעמיים ״הָֽאָדֹ֤ם הָֽאָדֹם֙״ אומר הזוהר האדום הראשון זהו נזיד העדשים והאדום השני זהו זהב שיעקב נתן כתשלום לקניית הבכורה בחזרה, ויש אומרים האדום השני היה יין אדום.
רבי בניה שמואלי המקובל מלמדינו הסבר אדיר שבאדירים לגבי השטר של קיניין הבכורה. אומר הרב הדגול שיעקב אבינו לאחר השבועה וכתיבת שטר הבכורה, פחד שעשיו ימצאו וישמידו, החביא את השטר בתוך גופו. יעקב ניתח את ירחו (רגלו) בגיד הנשׂה הכניס את השטר ותפר וסגר רגלו. לכן בעתיד מלאך עשיו (מעבר נחל יבוק) שנלחם איתו כל הלילה... פגע בו בגיד הנשה מכיוון שניסה להוציא את השטר מירח יעקב. לכן אסור לנו לאכילה!!!
דבר אדיר מסבירה הזוהר לגבי קניין ״הבכורה״. ידוע שרחל ולאה היו בנות לבן, ויעקב ועשיו היו בני רבקה... השידוך היה במקור לאה לעשיו ורחל ליעקב. יעקב אבינו ראה את נבואת ארבעת האמהות ולכן גם קונה את הזכות לשאת את ״הבכורה״ שהיא לאה (מסכת קידושין - על אדם לקדש לו אישה לפני שהוא רשאי לשאתה).
בעניין יצחק והמלך אבימלך הקדוש ברוך הוא מבטיח ליצחק ואוסר עליו לרדת מארץ ישראל כמו אביו אברהם וילדו יעקב. ואז כתוב ״וַיִּ֨מְצְאוּ-שָׁ֔ם בְּאֵ֖ר מַ֥יִם חַיִּֽים״ זהו בית המיקדש והתורה.
כשרבקה שומעת את דברי יצחק לעשיו לגבי הברכות היא מצווה את בנה יעקב להביא שני עיזים... יום זה הוא ערב פסח, אחד לקורבן ואחד ליצחק ככתוב ״וְעַתָּ֥ה בְנִ֖י שְׁמַ֣ע בְּקֹלִ֑י לַֽאֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י מְצַוָּ֥ה אֹתָֽךְ...
שְׁנֵ֛י גְּדָיֵ֥י עִזִּ֖ים טֹבִ֑ים״. מסביר הזוהר שרבקה הנה גלגול של חוה ויעקב הינו גלגול של אדם ובאה לעשות תיקון על שהחטיאה אותו בעץ הדעת. טוב לדעת ששני העיזים הינם חלק מהנידוניה של רבקה שקיבלה שתיים בכל יום מיצחק כחלק מין הכתובה. לכן במיקדש ״שְׁנֵי-כְבָשִׂים בְּנֵי-שָׁנָה, תְּמִימִם״. תם יושב אוהלים!
לכן כתוב ״וְעַתָּ֥ה״ פעם שעברה אדם/יעקב קיבל 10 קללות ובעת הזו יקבל 10 ברכות מיצחק. לכן גם כתוב ״וַתֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אִמּ֔וֹ עָלַ֥י קִלְלָֽתְךָ֖ בְּנִ֑י אַ֛ךְ שְׁמַ֥ע בְּקֹלִ֖י וְלֵ֥ךְ קַח-לִֽי״. כמו כן אומרת לו אימו הצדקת ״עָלַ֥י קִלְלָֽתְךָ֖״, המילה עלי מגלה לו ריבקה הינם שלשה אתגרים וניסניות שיעקב יעמוד בהם:
ע - עשיו
ל - לבן
י - יוסף
יעקב הולך אל אביו יצחק שהוא עיוור כרגע עקב עשן העבודה הזרה והפשעים של עשיו שהיו בביתו מנשות עשיו המירשעות. לעשיו היו 34 נשים ולשניים שנשא בגיל ארבעים (כמו אביו) שינה שמותהן לשמות של יהודיות כדי להטעות את הוריו (הם ידעו). שם האחת יהודית שהיא אהליבמה (Obama) ושם השניה בשׂמת שהיא עדה... לכן ״לא לחינם הלך זרזיר אצל עורב״. מצא מין את מינו!
חזרה ליעקב אבינו אצל יצחק אביו ״וַתִּכְהֶ֥יןָ עֵינָ֖יו מֵֽרְאֹ֑ת״ יצחק מהרגע הראשון יודע שזה הוא יעקב ולא עשיו מסביר הזוהר. יעקב ניכנס ואומר ליצחק ״וַיָּבֹ֥א אֶל-אָבִ֖יו וַיֹּ֣אמֶר אָבִ֑י וַיֹּ֣אמֶר הִנֶּ֔נִּי״ יעקב רומז לו כמו שבאת ועמדת בנסיון העקידה ואמרת לאברהם ״הִנֶּ֔נִּי״ גם אני פה בשליחות ״אָבִ֑י״ הקב״ה שניתגלה לאימי. יעקב מוסיף ועונה ״וַיֹּ֨אמֶר יַֽעֲקֹ֜ב אֶל-אָבִ֗יו אָֽנֹכִי֙, עֵשָׂ֣ו בְּכֹרֶ֔ךָ. למעשה עונה ואומר ״יַֽעֲקֹ֜ב אָֽנֹכִי֙. אני יעקב וכמו שאתה חושב וטועה ״עֵשָׂ֣ו בְּכֹרֶ֔ךָ״. לכן יצחק מודה ואומר ״וַיֹּ֗אמֶר הַקֹּל֙ ק֣וֹל יַֽעֲקֹ֔ב וְהַיָּדַ֖יִם יְדֵ֥י עֵשָׂ֣ו״ יצחק מריח את יעקב מכיוון שהוא מכיר את ״ריח גן עדן״ שהיה שם במשך שלוש שנים לאחר העקידה... ״וַיֹּ֗אמֶר רְאֵה֙ רֵ֣יחַ בְּנִ֔י כְּרֵ֣יחַ שָׂדֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר בֵּֽרֲכ֖וֹ יְהֹוָֽה״ ריח השדה הינו ריח גן עדן.
בכל זמן ש״הַקֹּל֙ ק֣וֹל יַֽעֲקֹ֔ב״ שאנו עם ישראל קרובים לקב״ה הידיים שהם רק ידיים (לא כלי מלחמה) יהיו ״יְדֵ֥י עֵשָׂ֣ו״. עשיו הינם עמי הנצרות שלכמעט כל דיגלהם יש צבע אדום כנגד ״הָֽאָדֹ֤ם הָֽאָדֹם֙״. המילה ״הנצרות״ הינה הן צרות. והותיקן הינו ותקין (כל תשמישי בית המיקדש נימצאים בו). הנצרות התחילה באטליה וצורתה כמגף מסמך את העקב שיעקב החזיק בכדי למנוע אסונות בעתיד.
למרות כעס עשיו, יצחק מצדיק את יעקב ואומר לעשיו ״וְעַל-חַרְבְּךָ֣ תִֽחְיֶ֔ה וְאֶת-אָחִ֖יךָ תַּֽעֲבֹ֑ד וְהָיָה֙ כַּֽאֲשֶׁ֣ר תָּרִ֔יד וּפָֽרַקְתָּ֥ עֻלּ֖וֹ מֵעַ֥ל צַוָּארֶֽךָ״. החרב הינו סמל הנצרות צלב הפוך (בימי שלום ןבפוגרומים מתהפך לחרב השמדה). ושאנו רחוקים מהקב״ה אז הם שולטים בנו ככתוב ״וּפָֽרַקְתָּ֥ עֻלּ֖וֹ מֵעַ֥ל צַוָּארֶֽךָ״.
יעקב ידע זאת ואנו רואים בגמרא... גרמניה במסכת מגילה (דף ו'), מובא מדרש קדמון:
"ואמר רבי יצחק: מאי דכתיב (תהילים קט): "אל תתן ה' מאויי רשע, זממו אל תפק ירומו סלה"? אמר יעקב לפני הקב"ה: 'ריבונו של עולם אל תתן לעשו הרשע תאוות לבו. "זממו אל תפק" - זו גרממיא (גרמניה) של אדום, שאלמלי הם יוצאים [הם] מחריבים כל העולם כולו". גר-מן-יה (גרמניה).
רבקה שולחת את יעקב אל אחיה לבן... יעקב נעדר מכיבוד אב ואם במשך 22 שנה, כנגד אותם 22 שנה שיעקב שהה עם לבן ולא עושה כיבוד אב ואם, בנו יוסף נעדר מחייו גם כן 22 שנה.
יעקב חי 36 שנה מחוץ לבית הוריו, 14 שנה בישיבת עבר, ו 22 עם לבן... לכן חותן עם לאה קודם רחל, לאה בגימטריה 36. כל אלו הם ״מידה כנגד מידה״. וכמו כן ״אלה״ תולדות (אלה = 36)
ב״ה שניזכה לאהבתך ה׳ ואחים אמיתית אהבת חינם שיעזורו לביאת המשיח בקרוב!
יורם דהן
י׳ד התלמיד
המצפה לישועה
מסיפרי הצנועים:
סידרת ״נס התורה״
http://www.lulu.com/spotlight/Torah1
Parashat Vayeitzei וַיֵּצֵא
פרשת ויצא
וַיֵּצֵ֥א יַֽעֲקֹ֖ב מִבְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיֵּ֖לֶךְ חָרָֽנָה: {יא} וַיִּפְגַּ֨ע בַּמָּק֜וֹם וַיָּ֤לֶן שָׁם֙ כִּי-בָ֣א הַשֶּׁ֔מֶשׁ וַיִּקַּח֙ מֵֽאַבְנֵ֣י הַמָּק֔וֹם וַיָּ֖שֶׂם מְרַֽאֲשֹׁתָ֑יו וַיִּשְׁכַּ֖ב בַּמָּק֥וֹם הַהֽוּא:
בפסוק הראשון בארבע המילים הראשונות ״וַיֵּצֵ֥א יַֽעֲקֹ֖ב מִבְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע״ ישנם 15 אותיות כנגד 15 שנים ששלושת האבות חיו יחד ולמדו תורה יחד בבאר שבע.
נכתב ״ויצא״ מכיוון שיצא מסכנת מוות ע״י עשיו... ״וילך״ הלך ללמוד תורה ולימצוא אשה.
שלמה המלך כתב ״אָדָם לְעָמָל יוּלָּד״. המילה ״לעמל״ הינה ראשי תיבות של - ללמוד על מנת ללמד. שכן חובת אב בן נכד (ראשי תיבות אבן) ללמוד תורה יחד... הקב״ה מבטיח שאם אב, בן ונכד לומדים תורה יחד התורה לעולם לא תעזוב את משפחתם. דרך אגב זו הסיבה שאנו מניחים ״אבן״ על הקבר. תיזכורת לכך שהתורה לעולם לא תעזוב את משפחתם של הניפטרים וימשיכו בתורת ה׳.
יעקב יצא בחיפזון מבית הוריו והלך לישיבת שם ועבר ולמד שם במשך 14 שנים, אנו לומדים זאת ממספר האותיות במילים ״בְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיֵּ֖לֶךְ חָרָֽנָה״ (באר היה התורה). דרך אגב אימו ריבקה הלכה לשם בזמן שהיתה בהריון ככתוב ״וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ... וַתֵּלֶךְ לִדְרשׁ אֶת יְהֹוָה״ בית המידרש בישיבת שם (הבן של נח) ועבר.
אנו לומדים שיעקב שהה 14 שנה בישיבה של עבר, אנו לומדים זאת מסופי התיבות של שלשת המילים: ״יעקב מבאר שבע״ = עבר
כתוב ״וַיֵּלֶךְ חָרָנָה״ יעקב הולך לעיר חרן בית לבן הארמי (אח ריבקה), למילה חרן נוספה האות ה׳ שהיא כנגד שם ה׳ יתברך, ללמדנו שהקדוש ברוך הוא הלך איתו להגן עליו במקום שהיה כמו סדום ועמורה (חרן מלשון חרון - כעס) מהפסוק ״שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה״. יעקב מבקש שבעתיד הקב״ה יתלווה אל בניו למצרים ולכן גם שם כתוב עם תוספת של האות ה׳ ״אַל-תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה כִּי- לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימְךָ שָׁם״.
יעקב בזריזותו עובר דרך הר המוריה אך לא עוצר והקב״ה ״פוגע״ בו (עוצר אותו) ככתוב ״וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ״ המילה מקום הינה אחת משמותיו הקדושים של ה׳ יתברך, והמילה ״וַיָּלֶן״ מלשון התלונן שיעקב לא עצר שם. מסביר הזוהר שהקב״ה הפך את אותו רגע שהיום אור יום לילה, אנו לומדים זאת מהמילים ״כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ״ כי בא הינם כיבא לכבות את השמש.
ואז יעקב מיתכונן לשינה ולוקח 12 אבנים ומניחים מסביב לראשו (להגן על נישמתו ותורתו - כי לא החשיב את גופו הזמני) ואז ״וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה״. כל עניין החלום הינם נבואות של בית המקדש הראשון והשני קורח ומשה, עישו ויעקב, רבי עקיבא ורומאים... ״עֹלִים וְיֹרְדִים״. המלאכים עולים מהארץ ללמדנו על הגוף והנשמה... ״סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה״.
מהפסוק השני אנו לומדים על שלושת בתי המיקדש שהם ניקראים ״המקום״ שהמילה הזאת מופיעה שלש פעמים: ״וַיִּפְגַּ֨ע בַּמָּק֜וֹם וַיָּ֤לֶן שָׁם֙ כִּי-בָ֣א הַשֶּׁ֔מֶשׁ וַיִּקַּח֙ מֵֽאַבְנֵ֣י הַמָּק֔וֹם וַיָּ֖שֶׂם מְרַֽאֲשֹׁתָ֑יו וַיִּשְׁכַּ֖ב בַּמָּק֥וֹם הַהֽוּא״.
סולם יעקב:
״מלאכים עולים ויורדים בו״... ישנם 10 סוגי מלאכים מלאכים כמו אנשים, מלאכים שעפים וכו׳. פה אנו רואים שישנם מלאכים שנימצאים בינינו ואיתנו ורק כשהם עולים..(בזכות המיצוות) ורק אז ובזכותם יורדים מלאכי השרת לעזור לנו.
המלאכים – הנביאים.
עולים – מטפסים בדרגות ההשגה והדבקות בבורא.
יורדים – "עם הצו שקיבל להנהיג את אנשי הארץ וללמדם".
הקב״ה מברכו בכל הברכות שברך את אברהם ויצחק אבל התורה כותבת שאברהם הינו אביו ״וַיֹּאמַר אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ״ לכאורה זו היא טעות, אברהם היה הסבא לא אבא של יעקב. מסבירים רבותינו הקדושים שיעקב פחד שמע אביו יצחק בירך אותו בזמן שהיה עיוור (וחשב שהוא עשיו) ורוצה לוודות שיקבל את ברכות אברהם באופן ישיר ללא כל חשדות, ושיוכל לברך את ילדיו בעתיד.
יעקב ״מיתעורר״ מהחלום שלמעשה מבין ומיתפכח על קדושת המקום שהינו אותו מקום קדוש של המיזבח בהר הבית שאדם, קיין והבל, נוח, אברהם ועקידת יצחק קיימו את הקרובנות ושליחות לקב״ה. אותו מקום הינו גם שער גן עדן ככתוב ״וַיִּירָא וַיֹּאמַר מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם״
מסבירים חז״ל שיעקב לאחר ההבנה העמוקה והנס של ״קיבוץ 12 האבנים שהפכו לאבן אחת (כ12 השבטים בעתיד) תחת ראשו ״וַיַּשְׁכֵּם יַעֲקֹב בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח אֶת הָאֶבֶן״ הבין את עניין איחוד עם ישראל (השבטים) גם במיתתו וגם במתן תורה ככתוב ״שְׁמַע יִשְׂרָאֵל (שם יעקב) , יְהֹוָה אֱלהֵינוּ, יְהֹוָה אֶחָד״ ענו כל בניו שמאוחדים תחת ה׳ וכן ״ויחד העם״.
יעקב לומד שלושה מסכתות באותו לילה שהם ראשי תיבות של המילה אבן:
א - אבות
ב - ברכות
ן - ניזיקין
מסביר הזוהר למדם בכדי שיוכל להיתמודד ולנצח את לבן הארמי שהוא נבל הרמאי (ממנו יצאו הרומאים - רומא)
אנו לומדים לגבי המשניות מהפסוק ״וַיִּיקַץ יַעֲקֹב מִשְּׁנָתוֹ״ המילה ״מִשְּׁנָתוֹ״ הינה המישנה שלו.
עשיו שולח את בנו אליפז להרוג את יעקב, הוא משיג אותו ליד הנהר. טוב לדעת שהאמא של אליפז, (עדה) אמרה לבנה שהוא לא יצליח מכיוון שהקב״ה מגן על יעקב ואפילו אביו עשיו לא הצליח. בפגישתם יעקב מצליח לשכנע אותו שלא ינסה להורגו מכיוון שהם למדו יחד תורה עם יצחק... יעקב נותן לאליפז את כל רכושו ואפילו את בגדיו ואומר לו ״אני נחשב כמת מכיוון שאני עני״ כמו שלמדו יחד בגמרא. אליפז שידע תלמוד זה הסכים ולא ניסה להרוג את יעקב.
חשוב לדעת שמהפילגש של אליפז (תימנע) נולד עמלק שהוא ילדו השישי. יותר מאוחר בני ישראל ילחמו בעמלק ברפידים ובזכות ״האבן״ ו ״כיבוי השמש״ יביסו אותם ככתוב ״וִידֵי מֹשֶׁה כְּבֵדִים וַיִּקְחוּ אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ: {יג} וַיַּחֲלשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת עֲמָלֵק וְאֶת עַמּוֹ לְפִי חָרֶב״.
הקב״ה עושה נס ליעקב ופרש על סוס מגיע לנהר לשתות וטובע... יעקב לוקח את בגדיו ואז ״וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב רַגְלָיו וַיֵּלֶךְ אַרְצָה בְנֵי קֶדֶם״ המילה וישא מלמדת אותנו על כוחות יעקב שלאחר החלום ואליפז שיכול הוא לשאת בכל באמונה ובכוחות עצומים.
יעקב מגיע לחרן במהירות ובאותו היום בדרך נס כמו שעשה הקב״ה לאליעזר עבד אברהם. בפגישתו עם שלשת העדרים של לבן ולבדו ובכוחו מוסיף את האבן הכבדה ״וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב אֶת רָחֵל בַּת לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וְאֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב וַיָּגֶל אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר״ בדרך כלל לוקח שיבעה גברים להוזיז אבן כבדה זו... !
כאשר יעקב רואה את רחל התורה כותבת ״וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב לְרָחֵל וַיִּשָּׂא אֶת קֹלוֹ וַיֵּבְךְּ״ יעקב מנשק את רחל ובוכה (מוזר). מסביר הזוהר הקדוש שיעקב ראה את נבואת מותה של רחל על אם הדרך ושלא תיקבר איתו במערכת המכפלה. לכן יעקב בכה... עם רחל מסבירים חז״ל שיום יבוא בקרוב ב״ה ורחל אימנו תיצפה בגאולה ככתוב (בירמיהו) ״כֹּה אָמַר יְהוָה קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ.... וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם יְהוָה וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם״ המילה ״לְאַחֲרִיתֵךְ״ הינה שתי מילים ״רחל איתך״!
מצא אישה (רחל) קדושה ב-באר (מיים), היום לצערינו הרב חילוניים מוצאים אישה ב- Bar (אותם אותיות של באר... אך לא אותה רמה של נשים.
כתוב: ״באר בשדה״ הבאר הינה התורה שנמצאת ומזומנת לכל אחד, בשדה שהוא בעולם.
בפגישתו עם לבן יעקב עובד ללבן הרמאי 7 שנים כנגד ההסכם להינשא לרחל... אך כמובן נישא ללאה (לבן לא מכבד הסכם) ורק אחרי 14 שנה (עוד 7 שנים) נישא לרחל. יעקב עובד בנוסף 6 שנים אצל לבן.
יעקב חי 36 שנה מחוץ לבית הוריו, 14 שנה בישיבת עבר, ו 20 עם לבן... 2 שנים בדרך. לכן חותן עם לאה קודם רחל, לאה בגימטריה 36. כל אלו הם ״מידה כנגד מידה״. וכמו כן המילה ״אלה״ תולדות (אלה = 36)... מסביר הזוהר שיעקב לא היה ברמה גבוהה מבחינה רוחנית כמו רחל בהגיעו אל לבן, ועדיין לא היה ״ראוי״ לרחל.
עשרה שבטים נולדים מארבעת נשות יעקב שהם ראשי תיבות של המילה ברזל:
ב - בילהה
ר - רחל
ז - זילפה
ל - לאה
לכן ניקראת מערכת ההגנה ״כיפת ברזל״ שביזכותם של האימהות הקדושות של בני ישראל (בני יעקב) אנו מוגנים, ככתוב ״יַעֲקֹב וּבָנָיו יָנוּחוּ בוֹ״.
אומר הזוהר שיעקב עזב את בית לבן ב- א׳ באב. לבן השּׂיגו אחר שבע ימים ב-ז׳ באב. כרת עימו ברית באותו יום ״מצבת גל-עד״. עקב זאת ניפגענו לדורות וניכנסו שתי מילים היחידות בארמית לתורה ״יגר שהדותא״ (השהאידים) ע״י לבן.
ב״ה שניזכה לאהבתך ה׳ ואחים אמיתית אהבת חינם שיעזורו לביאת המשיח בקרוב!
יורם דהן
י׳ד התלמיד
המצפה לישועה
מסיפרי הצנועים:
סידרת ״נס התורה״
http://www.lulu.com/spotlight/Torah1
וַיֵּצֵ֥א יַֽעֲקֹ֖ב מִבְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיֵּ֖לֶךְ חָרָֽנָה: {יא} וַיִּפְגַּ֨ע בַּמָּק֜וֹם וַיָּ֤לֶן שָׁם֙ כִּי-בָ֣א הַשֶּׁ֔מֶשׁ וַיִּקַּח֙ מֵֽאַבְנֵ֣י הַמָּק֔וֹם וַיָּ֖שֶׂם מְרַֽאֲשֹׁתָ֑יו וַיִּשְׁכַּ֖ב בַּמָּק֥וֹם הַהֽוּא:
בפסוק הראשון בארבע המילים הראשונות ״וַיֵּצֵ֥א יַֽעֲקֹ֖ב מִבְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע״ ישנם 15 אותיות כנגד 15 שנים ששלושת האבות חיו יחד ולמדו תורה יחד בבאר שבע.
נכתב ״ויצא״ מכיוון שיצא מסכנת מוות ע״י עשיו... ״וילך״ הלך ללמוד תורה ולימצוא אשה.
שלמה המלך כתב ״אָדָם לְעָמָל יוּלָּד״. המילה ״לעמל״ הינה ראשי תיבות של - ללמוד על מנת ללמד. שכן חובת אב בן נכד (ראשי תיבות אבן) ללמוד תורה יחד... הקב״ה מבטיח שאם אב, בן ונכד לומדים תורה יחד התורה לעולם לא תעזוב את משפחתם. דרך אגב זו הסיבה שאנו מניחים ״אבן״ על הקבר. תיזכורת לכך שהתורה לעולם לא תעזוב את משפחתם של הניפטרים וימשיכו בתורת ה׳.
יעקב יצא בחיפזון מבית הוריו והלך לישיבת שם ועבר ולמד שם במשך 14 שנים, אנו לומדים זאת ממספר האותיות במילים ״בְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיֵּ֖לֶךְ חָרָֽנָה״ (באר היה התורה). דרך אגב אימו ריבקה הלכה לשם בזמן שהיתה בהריון ככתוב ״וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ... וַתֵּלֶךְ לִדְרשׁ אֶת יְהֹוָה״ בית המידרש בישיבת שם (הבן של נח) ועבר.
אנו לומדים שיעקב שהה 14 שנה בישיבה של עבר, אנו לומדים זאת מסופי התיבות של שלשת המילים: ״יעקב מבאר שבע״ = עבר
כתוב ״וַיֵּלֶךְ חָרָנָה״ יעקב הולך לעיר חרן בית לבן הארמי (אח ריבקה), למילה חרן נוספה האות ה׳ שהיא כנגד שם ה׳ יתברך, ללמדנו שהקדוש ברוך הוא הלך איתו להגן עליו במקום שהיה כמו סדום ועמורה (חרן מלשון חרון - כעס) מהפסוק ״שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה״. יעקב מבקש שבעתיד הקב״ה יתלווה אל בניו למצרים ולכן גם שם כתוב עם תוספת של האות ה׳ ״אַל-תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה כִּי- לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימְךָ שָׁם״.
יעקב בזריזותו עובר דרך הר המוריה אך לא עוצר והקב״ה ״פוגע״ בו (עוצר אותו) ככתוב ״וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ״ המילה מקום הינה אחת משמותיו הקדושים של ה׳ יתברך, והמילה ״וַיָּלֶן״ מלשון התלונן שיעקב לא עצר שם. מסביר הזוהר שהקב״ה הפך את אותו רגע שהיום אור יום לילה, אנו לומדים זאת מהמילים ״כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ״ כי בא הינם כיבא לכבות את השמש.
ואז יעקב מיתכונן לשינה ולוקח 12 אבנים ומניחים מסביב לראשו (להגן על נישמתו ותורתו - כי לא החשיב את גופו הזמני) ואז ״וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה״. כל עניין החלום הינם נבואות של בית המקדש הראשון והשני קורח ומשה, עישו ויעקב, רבי עקיבא ורומאים... ״עֹלִים וְיֹרְדִים״. המלאכים עולים מהארץ ללמדנו על הגוף והנשמה... ״סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה״.
מהפסוק השני אנו לומדים על שלושת בתי המיקדש שהם ניקראים ״המקום״ שהמילה הזאת מופיעה שלש פעמים: ״וַיִּפְגַּ֨ע בַּמָּק֜וֹם וַיָּ֤לֶן שָׁם֙ כִּי-בָ֣א הַשֶּׁ֔מֶשׁ וַיִּקַּח֙ מֵֽאַבְנֵ֣י הַמָּק֔וֹם וַיָּ֖שֶׂם מְרַֽאֲשֹׁתָ֑יו וַיִּשְׁכַּ֖ב בַּמָּק֥וֹם הַהֽוּא״.
סולם יעקב:
״מלאכים עולים ויורדים בו״... ישנם 10 סוגי מלאכים מלאכים כמו אנשים, מלאכים שעפים וכו׳. פה אנו רואים שישנם מלאכים שנימצאים בינינו ואיתנו ורק כשהם עולים..(בזכות המיצוות) ורק אז ובזכותם יורדים מלאכי השרת לעזור לנו.
המלאכים – הנביאים.
עולים – מטפסים בדרגות ההשגה והדבקות בבורא.
יורדים – "עם הצו שקיבל להנהיג את אנשי הארץ וללמדם".
הקב״ה מברכו בכל הברכות שברך את אברהם ויצחק אבל התורה כותבת שאברהם הינו אביו ״וַיֹּאמַר אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ״ לכאורה זו היא טעות, אברהם היה הסבא לא אבא של יעקב. מסבירים רבותינו הקדושים שיעקב פחד שמע אביו יצחק בירך אותו בזמן שהיה עיוור (וחשב שהוא עשיו) ורוצה לוודות שיקבל את ברכות אברהם באופן ישיר ללא כל חשדות, ושיוכל לברך את ילדיו בעתיד.
יעקב ״מיתעורר״ מהחלום שלמעשה מבין ומיתפכח על קדושת המקום שהינו אותו מקום קדוש של המיזבח בהר הבית שאדם, קיין והבל, נוח, אברהם ועקידת יצחק קיימו את הקרובנות ושליחות לקב״ה. אותו מקום הינו גם שער גן עדן ככתוב ״וַיִּירָא וַיֹּאמַר מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם״
מסבירים חז״ל שיעקב לאחר ההבנה העמוקה והנס של ״קיבוץ 12 האבנים שהפכו לאבן אחת (כ12 השבטים בעתיד) תחת ראשו ״וַיַּשְׁכֵּם יַעֲקֹב בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח אֶת הָאֶבֶן״ הבין את עניין איחוד עם ישראל (השבטים) גם במיתתו וגם במתן תורה ככתוב ״שְׁמַע יִשְׂרָאֵל (שם יעקב) , יְהֹוָה אֱלהֵינוּ, יְהֹוָה אֶחָד״ ענו כל בניו שמאוחדים תחת ה׳ וכן ״ויחד העם״.
יעקב לומד שלושה מסכתות באותו לילה שהם ראשי תיבות של המילה אבן:
א - אבות
ב - ברכות
ן - ניזיקין
מסביר הזוהר למדם בכדי שיוכל להיתמודד ולנצח את לבן הארמי שהוא נבל הרמאי (ממנו יצאו הרומאים - רומא)
אנו לומדים לגבי המשניות מהפסוק ״וַיִּיקַץ יַעֲקֹב מִשְּׁנָתוֹ״ המילה ״מִשְּׁנָתוֹ״ הינה המישנה שלו.
עשיו שולח את בנו אליפז להרוג את יעקב, הוא משיג אותו ליד הנהר. טוב לדעת שהאמא של אליפז, (עדה) אמרה לבנה שהוא לא יצליח מכיוון שהקב״ה מגן על יעקב ואפילו אביו עשיו לא הצליח. בפגישתם יעקב מצליח לשכנע אותו שלא ינסה להורגו מכיוון שהם למדו יחד תורה עם יצחק... יעקב נותן לאליפז את כל רכושו ואפילו את בגדיו ואומר לו ״אני נחשב כמת מכיוון שאני עני״ כמו שלמדו יחד בגמרא. אליפז שידע תלמוד זה הסכים ולא ניסה להרוג את יעקב.
חשוב לדעת שמהפילגש של אליפז (תימנע) נולד עמלק שהוא ילדו השישי. יותר מאוחר בני ישראל ילחמו בעמלק ברפידים ובזכות ״האבן״ ו ״כיבוי השמש״ יביסו אותם ככתוב ״וִידֵי מֹשֶׁה כְּבֵדִים וַיִּקְחוּ אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ: {יג} וַיַּחֲלשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת עֲמָלֵק וְאֶת עַמּוֹ לְפִי חָרֶב״.
הקב״ה עושה נס ליעקב ופרש על סוס מגיע לנהר לשתות וטובע... יעקב לוקח את בגדיו ואז ״וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב רַגְלָיו וַיֵּלֶךְ אַרְצָה בְנֵי קֶדֶם״ המילה וישא מלמדת אותנו על כוחות יעקב שלאחר החלום ואליפז שיכול הוא לשאת בכל באמונה ובכוחות עצומים.
יעקב מגיע לחרן במהירות ובאותו היום בדרך נס כמו שעשה הקב״ה לאליעזר עבד אברהם. בפגישתו עם שלשת העדרים של לבן ולבדו ובכוחו מוסיף את האבן הכבדה ״וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב אֶת רָחֵל בַּת לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וְאֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב וַיָּגֶל אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר״ בדרך כלל לוקח שיבעה גברים להוזיז אבן כבדה זו... !
כאשר יעקב רואה את רחל התורה כותבת ״וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב לְרָחֵל וַיִּשָּׂא אֶת קֹלוֹ וַיֵּבְךְּ״ יעקב מנשק את רחל ובוכה (מוזר). מסביר הזוהר הקדוש שיעקב ראה את נבואת מותה של רחל על אם הדרך ושלא תיקבר איתו במערכת המכפלה. לכן יעקב בכה... עם רחל מסבירים חז״ל שיום יבוא בקרוב ב״ה ורחל אימנו תיצפה בגאולה ככתוב (בירמיהו) ״כֹּה אָמַר יְהוָה קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ.... וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם יְהוָה וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם״ המילה ״לְאַחֲרִיתֵךְ״ הינה שתי מילים ״רחל איתך״!
מצא אישה (רחל) קדושה ב-באר (מיים), היום לצערינו הרב חילוניים מוצאים אישה ב- Bar (אותם אותיות של באר... אך לא אותה רמה של נשים.
כתוב: ״באר בשדה״ הבאר הינה התורה שנמצאת ומזומנת לכל אחד, בשדה שהוא בעולם.
בפגישתו עם לבן יעקב עובד ללבן הרמאי 7 שנים כנגד ההסכם להינשא לרחל... אך כמובן נישא ללאה (לבן לא מכבד הסכם) ורק אחרי 14 שנה (עוד 7 שנים) נישא לרחל. יעקב עובד בנוסף 6 שנים אצל לבן.
יעקב חי 36 שנה מחוץ לבית הוריו, 14 שנה בישיבת עבר, ו 20 עם לבן... 2 שנים בדרך. לכן חותן עם לאה קודם רחל, לאה בגימטריה 36. כל אלו הם ״מידה כנגד מידה״. וכמו כן המילה ״אלה״ תולדות (אלה = 36)... מסביר הזוהר שיעקב לא היה ברמה גבוהה מבחינה רוחנית כמו רחל בהגיעו אל לבן, ועדיין לא היה ״ראוי״ לרחל.
עשרה שבטים נולדים מארבעת נשות יעקב שהם ראשי תיבות של המילה ברזל:
ב - בילהה
ר - רחל
ז - זילפה
ל - לאה
לכן ניקראת מערכת ההגנה ״כיפת ברזל״ שביזכותם של האימהות הקדושות של בני ישראל (בני יעקב) אנו מוגנים, ככתוב ״יַעֲקֹב וּבָנָיו יָנוּחוּ בוֹ״.
אומר הזוהר שיעקב עזב את בית לבן ב- א׳ באב. לבן השּׂיגו אחר שבע ימים ב-ז׳ באב. כרת עימו ברית באותו יום ״מצבת גל-עד״. עקב זאת ניפגענו לדורות וניכנסו שתי מילים היחידות בארמית לתורה ״יגר שהדותא״ (השהאידים) ע״י לבן.
ב״ה שניזכה לאהבתך ה׳ ואחים אמיתית אהבת חינם שיעזורו לביאת המשיח בקרוב!
יורם דהן
י׳ד התלמיד
המצפה לישועה
מסיפרי הצנועים:
סידרת ״נס התורה״
http://www.lulu.com/spotlight/Torah1
Parashat Vayishlach וַיִּשְׁלַח
פרשת וישלח
״וַיִּשְׁלַ֨ח יַֽעֲקֹ֤ב מַלְאָכִים֙ לְפָנָ֔יו אֶל-עֵשָׂ֖ו אָחִ֑יו אַ֥רְצָה שֵׂעִ֖יר שְׂדֵ֥ה אֱדֽוֹם: {ה} וַיְצַ֤ו אֹתָם֙ לֵאמֹ֔ר כֹּ֣ה תֹֽאמְר֔וּן לַֽאדֹנִ֖י לְעֵשָׂ֑ו כֹּ֤ה אָמַר֙ עַבְדְּךָ֣ יַֽעֲקֹ֔ב עִם-לָבָ֣ן גַּ֔רְתִּי וָֽאֵחַ֖ר עַד-עָֽתָּה: {ו} וַֽיְהִי-לִי֙ שׁוֹר וַֽחֲמ֔וֹר צֹ֖אן וְעֶ֣בֶד וְשִׁפְחָ֑ה וָֽאֶשְׁלְחָה֙ לְהַגִּ֣יד לַֽאדֹנִ֔י לִמְצֹא-חֵ֖ן בְּעֵינֶֽיךָ״
יעקב שולח שני מלאכים ״לְפָנָ֔יו אֶל-עֵשָׂ֖ו״ בסוף פרשת ויצא יעקב פוגש שני מלאכים ככתוב ״וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים...זֶה וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנָיִם״ שלכם ל״אֶל״ עשיו ואז שלחם ל ״אָחִ֑יו״. ללמדנו שרמז לו מלאכי חזקים מהמלאכים שלך.
אומר הזוהר שעשיו שלח את השטן ואשתו בעצמם... סמאל ולילית!
במילה ״וַיִּשְׁלַ֨ח״ ישנם מספר סודות ומסרים וי׳ (ה׳) שלח... וכמו כן וי׳ (יעקב) חלש... לא בטח בקב״ה ״וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד״. ועוד, המילה ״וַיִּשְׁלַ֨ח״ הינה ראשי תיבות:
וי - ויעקב
ש - שלח
ל - לעשיו
ח - חייל
אומר המידרש 40 ריבוא של מלאכים.
כתוב ״עם לבן גרתי...״ ידוע כי ״גרתי״ רומז ל-ת.ר.י.ג מיצוות (613) שיעקב שמר כשגר עם לבן. נשאלת השאלה: כיצד יכל יעקב לשמור את כל מצוות התורה, הלא לא היה בית מקדש, הוא לא בישראל... הוא לא כהן... הוא לא לוי... איך שמרית את כל 613 המצוות?
הגמרא מלמדת אותנו שמי שלומד את המצוות נחשב כעושהם. אנו גם לומדים זאת מהפסוק ״נשלמה פרים שפתינו״. כמו כן חז״ל אומרים מי שמצפה לקיום כל המיצוות (שלא יכול לקיימן)... נחשב שקיימים.
מלאכי יעקב אומרים לו ״וַיָּשֻׁבוּ הַמַּלְאָכִים אֶל יַעֲקֹב לֵאמֹר בָּאנוּ אֶל אָחִיךָ אֶל עֵשָׂו וְגַם הֹלֵךְ לִקְרָאתְךָ וְאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ״ יעקב שולח 613 מלאכים כנגד 400 מלאכי עשיו, ואמר אחר הכל 400 נגד 400 ואז ישארו לי 213 מלאכים ואני אנצח! יעקב מוכיח זאת ע״י המילים ״אֶל יַעֲקֹב״ שהם בגימטריה 213.... עשיו מבין וניכנע.
יעקב מוסיף ואומר לעשיו ״וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר צֹאן וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה״ הרי ידוע שליעקב היו המון יותר בהמות וכמיות אדירות, מסביר הזוהר הקדוש:
וַיְהִי לִי שׁוֹר - משיח בן יוסף
וַחֲמוֹר - משיח בן דוד
צֹאן - בני ישראל
וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה - אומות העולם
אומר יעקב בוא ונפסיק להלחם ונביא משיח היום!
רבי אסף רוט לימדנו על מאמר נפלא (כתמיד!) מאת הגר"א זיע"א – על הפסוק בפרשתינו "קטונתי" מזה לומדת הגמרא במס' סוטה – שתלמיד חכם צריך שיהיה בו אחד משמונה בשמינית (של גאוה) אע"פ שגאוה היא מידה מגונה בכל זאת צריך שיהיה בו שמץ ממנה . אנו לומדים מהמקור "שמונה שבשמינית" ?? מבהיר הגר"א "וישלח" היא הפרשה השמינית בבראשית והפסוק השמיני בפרשתינו – "קטונתי מכל החסדים" רמז מפסוק זה שגם בשעה שאדם מצליח ויש לו במה להתנשאות – עליו לדעת ולזכור כי הכל בא לו בחסדי הי"ת – ויגיע
לדרגה הגבוהה של "קטונטי"!
לעולם לא יאמין אדם בפסוק ״כוחי ועוצם ידי...״ הכל משמיים (ולא על ידנו) אך אנו מחויבים הישתדלות שלנו!
יעקב אבינו נדר נדר לה׳ ואמר בראשית כח כ: "וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ... וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן לִי עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ"
יעקב ״שכח״ ולא קיים את נידרו מייד כשהגיע לארץ ישראל (20% מעשר ״עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ״) ונענש חמורות פעמיים:
א. מעשר ראשון - רחל מתה בכניסה לארץ ישראל
ב. מעשר שני - דינה ביתו נחטפת ונאנאנסת ע״י שכם בן חמור (ימח שמו ושם זיכרו)
ראוי להזכיר כאן כי שמה של אימו של אברהם אבינו היה אמתליה בת קרנבו, ובניגוד לאביו, היא היתה אנוסה (מבחינת עבודה זרה ועוד). אימו הינה בעתיד גילגול של דינה בת יעקב ולאה. אומר הזוהר מכיוון שאימו אמתליה נכנסה להריון בעת נידה... הקב״ה עשה לה תיקון עם דינה (הדין שלה) ככתוב ״וַתֵּצֵא דִינָה בַּת לֵאָה״ שיצא בלא צניעות אל הגויים ונענשה.
ולכן דינה נאנסה ע״י שכם בן חמור כדי להוציא ממנה את חטא ה-נידה! (דינה ו-נידה אותם אותיות) יצאה ״קליפתה״ ומהקדושה היתרה נולדה אוסנת... לעתיד אשת יוסף הצדיק.
ידוע כי בפרשת לך לך הקב״ה לוקח את אברם תחילה לעיר שכם כדי להראות לו נבואת שכם ... אברם בירך את הדורות הבאים של לוי ושמעון בשכם ("מעשה דינה"), כפי שראה את הנבואה העתידית של המלחמה שהם ילחמו שם כדי לנקום את אונס של דינה על ידי שכם בן חמור. טוב לדעת שהם הרגו 24,000 אלו אותם נשמות של 24,000 לפרשת פנחס ואותם 24,000 תלמידי רבי עקיבא שמתו.
כמו כן חז״ל אומרים ששמעון נישא לדינה למנוע חרפתה ברבים!
לכן אמר יעקב ״ומתה עלי רחל״, המילה ״עלי״ הינה גם הודאה בחטא וגם ראשי תיבות של צרות יעקב:
ע-עישו אחיו
ל-לבן גיסו
י-יוסף בנו
ידוע כי דברי צדיקים לעולם מתקיימים לטוב ולרע. למדנו את זה מיעקב אבינו לאחר שאשתו רחל בת לבן גנבה את הפסלים של אביה, למנוע ממנו עבודה זרה. לבן האשים את יעקב ויעקב אמר מי שגנב אותם יומת...
כשאנו מדברים אנו משתמשים ביכולת אלוקית שהקדוש ברוך הוא נתן לנו, לכאורה אנו מדברים בשמו לכן הם ״אות״ ברית בין הקב״ה לביננו, וצריך להיות שקולים בכל אות ומילה.
אומר הזוהר שיעקב עזב את בית לבן ב- א׳ באב. לבן השּׂיגו אחר שבע ימים ב-ז׳ באב. כרת עימו ברית באותו יום ״מצבת גל-עד״ ושני מילים היחידות בארמית נכנסו לתורה ״יְגַר שָׂהֲדוּתָא״ (שהיאד). ב- ח׳ באב חצה את משפחתו ורכושו לשני מחנות וחזר ועבר את נחל יבוק (שכח את פח השמן לעתיד נס חנוכה) . בערב ט׳ באב נאבק עם מלאך עשׂיו כל הלילה עד עלות עמוד השחר. יעקב היה היחיד שיכל לנצח מלאך בהיסטוריה מכיוון ״עם לבן גרתי - ו- תרי״ג מצוות שמרתי״. המלאך פוגע ״בגיד הנשה״ של יעקב ששם יעקב החביא בתוך גופו את הסכם על קניית הבכורה מעשיו... עשיו שלח את המלאך שלו להוציא את ההסכם ולבטלו.
יעקב מנצחו והמלאך מבקש מיעקב לשחררו, ומברכו ומשנה את שמו לישראל (ראשי תיבות של שלשת האבות וארבע אמהות).
י - יצחק, יעקב
ש - שרה
ר - רבקה, רחל
א - אברהם
ל - לאה
כמו כן השם ישראל הינם המילים:
״אל ישר״, ״ראש לי״: רומזים שהקב״ה תמיד ישר ״תורת אמת נתן לנו״. מהפסוק הראשון בתורה ״בראשית ברא אלוקים״ סופי תיבות: אמת. ואנו עם הבחירה ותמיד בראש העמים (אור לגויים).
באותו יום בתשעה באב יעקב פוגש את עשיו ומשתחווה לו 7 פעמים (הקב״ה כעס ונענשנו ב 7 אסונות). באותו יום ט׳ באב כרת עימו ברית (כל האסונות מרגע זה בתשעה באב).
אומר החתם סופר כל מי שלא צם בתשעה באב נחשב כאוכל ״גיד הנשה״ שאסור לאכילה.
עקב 7 פעמים שיעקב הישתחווה לעשיו הרשע וקם, ניכתב ״כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם וּרְשָׁעִים יִכָּשְׁלוּ בְרָעָה״.
ואז יעקב אבינו אומר בתורה ורמז לנו בפסוק ״הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו כִּי יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ״... ״אחינו״ ליפעמים הינם ״אוייבנו״! אומר יעקב אבינו ״אל תתערבבו בגויים, אל תנשאו לגויים/יות... אם כן אלא לגרי צדק אמתיים כמו רות (שמה גילית לפני היגירותה), רבי מאיר בעל הנס, רבי עקיבא (בן גר) וכדומה. טוב לדעת ש ״אָחִי״ היה אחד מבני עשיו שנישלח להרוג את יעקב.
אומרים חכמי הקבלה שבמילים ״הַצִּילֵנִי נָא״ הינם ארבעת הגלויות וחורבן המיקדש:
נא הריאשון בבל ומדיי:
נ- נבוכדנצר
א - אחשוורוש
נא השני יוון:
נ - ניקנור
א - אנטיוכוס
נא השלישי רומי:
נ - נירון
א - אסטיסיינוס
שכולם הרסו את היהודים ובית המיקדש.
יעקב קורא לעשיו אדוני 8 פעמים וכנגדם ישנם שמונה ״אלופי עשיו״ ו 8 אסונות ע״י צאצאי עשיו.
ב״ה שניזכה לאהבתך ה׳ ואחים אמיתית אהבת חינם שיעזורו לביאת המשיח בקרוב!
שבת שלום
יורם דהן
י׳ד התלמיד
המצפה לישועה
מסיפרי הצנועים:
סידרת ״נס התורה״
http://www.lulu.com/spotlight/Torah1
״וַיִּשְׁלַ֨ח יַֽעֲקֹ֤ב מַלְאָכִים֙ לְפָנָ֔יו אֶל-עֵשָׂ֖ו אָחִ֑יו אַ֥רְצָה שֵׂעִ֖יר שְׂדֵ֥ה אֱדֽוֹם: {ה} וַיְצַ֤ו אֹתָם֙ לֵאמֹ֔ר כֹּ֣ה תֹֽאמְר֔וּן לַֽאדֹנִ֖י לְעֵשָׂ֑ו כֹּ֤ה אָמַר֙ עַבְדְּךָ֣ יַֽעֲקֹ֔ב עִם-לָבָ֣ן גַּ֔רְתִּי וָֽאֵחַ֖ר עַד-עָֽתָּה: {ו} וַֽיְהִי-לִי֙ שׁוֹר וַֽחֲמ֔וֹר צֹ֖אן וְעֶ֣בֶד וְשִׁפְחָ֑ה וָֽאֶשְׁלְחָה֙ לְהַגִּ֣יד לַֽאדֹנִ֔י לִמְצֹא-חֵ֖ן בְּעֵינֶֽיךָ״
יעקב שולח שני מלאכים ״לְפָנָ֔יו אֶל-עֵשָׂ֖ו״ בסוף פרשת ויצא יעקב פוגש שני מלאכים ככתוב ״וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים...זֶה וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנָיִם״ שלכם ל״אֶל״ עשיו ואז שלחם ל ״אָחִ֑יו״. ללמדנו שרמז לו מלאכי חזקים מהמלאכים שלך.
אומר הזוהר שעשיו שלח את השטן ואשתו בעצמם... סמאל ולילית!
במילה ״וַיִּשְׁלַ֨ח״ ישנם מספר סודות ומסרים וי׳ (ה׳) שלח... וכמו כן וי׳ (יעקב) חלש... לא בטח בקב״ה ״וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד״. ועוד, המילה ״וַיִּשְׁלַ֨ח״ הינה ראשי תיבות:
וי - ויעקב
ש - שלח
ל - לעשיו
ח - חייל
אומר המידרש 40 ריבוא של מלאכים.
כתוב ״עם לבן גרתי...״ ידוע כי ״גרתי״ רומז ל-ת.ר.י.ג מיצוות (613) שיעקב שמר כשגר עם לבן. נשאלת השאלה: כיצד יכל יעקב לשמור את כל מצוות התורה, הלא לא היה בית מקדש, הוא לא בישראל... הוא לא כהן... הוא לא לוי... איך שמרית את כל 613 המצוות?
הגמרא מלמדת אותנו שמי שלומד את המצוות נחשב כעושהם. אנו גם לומדים זאת מהפסוק ״נשלמה פרים שפתינו״. כמו כן חז״ל אומרים מי שמצפה לקיום כל המיצוות (שלא יכול לקיימן)... נחשב שקיימים.
מלאכי יעקב אומרים לו ״וַיָּשֻׁבוּ הַמַּלְאָכִים אֶל יַעֲקֹב לֵאמֹר בָּאנוּ אֶל אָחִיךָ אֶל עֵשָׂו וְגַם הֹלֵךְ לִקְרָאתְךָ וְאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ״ יעקב שולח 613 מלאכים כנגד 400 מלאכי עשיו, ואמר אחר הכל 400 נגד 400 ואז ישארו לי 213 מלאכים ואני אנצח! יעקב מוכיח זאת ע״י המילים ״אֶל יַעֲקֹב״ שהם בגימטריה 213.... עשיו מבין וניכנע.
יעקב מוסיף ואומר לעשיו ״וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר צֹאן וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה״ הרי ידוע שליעקב היו המון יותר בהמות וכמיות אדירות, מסביר הזוהר הקדוש:
וַיְהִי לִי שׁוֹר - משיח בן יוסף
וַחֲמוֹר - משיח בן דוד
צֹאן - בני ישראל
וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה - אומות העולם
אומר יעקב בוא ונפסיק להלחם ונביא משיח היום!
רבי אסף רוט לימדנו על מאמר נפלא (כתמיד!) מאת הגר"א זיע"א – על הפסוק בפרשתינו "קטונתי" מזה לומדת הגמרא במס' סוטה – שתלמיד חכם צריך שיהיה בו אחד משמונה בשמינית (של גאוה) אע"פ שגאוה היא מידה מגונה בכל זאת צריך שיהיה בו שמץ ממנה . אנו לומדים מהמקור "שמונה שבשמינית" ?? מבהיר הגר"א "וישלח" היא הפרשה השמינית בבראשית והפסוק השמיני בפרשתינו – "קטונתי מכל החסדים" רמז מפסוק זה שגם בשעה שאדם מצליח ויש לו במה להתנשאות – עליו לדעת ולזכור כי הכל בא לו בחסדי הי"ת – ויגיע
לדרגה הגבוהה של "קטונטי"!
לעולם לא יאמין אדם בפסוק ״כוחי ועוצם ידי...״ הכל משמיים (ולא על ידנו) אך אנו מחויבים הישתדלות שלנו!
יעקב אבינו נדר נדר לה׳ ואמר בראשית כח כ: "וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ... וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן לִי עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ"
יעקב ״שכח״ ולא קיים את נידרו מייד כשהגיע לארץ ישראל (20% מעשר ״עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ״) ונענש חמורות פעמיים:
א. מעשר ראשון - רחל מתה בכניסה לארץ ישראל
ב. מעשר שני - דינה ביתו נחטפת ונאנאנסת ע״י שכם בן חמור (ימח שמו ושם זיכרו)
ראוי להזכיר כאן כי שמה של אימו של אברהם אבינו היה אמתליה בת קרנבו, ובניגוד לאביו, היא היתה אנוסה (מבחינת עבודה זרה ועוד). אימו הינה בעתיד גילגול של דינה בת יעקב ולאה. אומר הזוהר מכיוון שאימו אמתליה נכנסה להריון בעת נידה... הקב״ה עשה לה תיקון עם דינה (הדין שלה) ככתוב ״וַתֵּצֵא דִינָה בַּת לֵאָה״ שיצא בלא צניעות אל הגויים ונענשה.
ולכן דינה נאנסה ע״י שכם בן חמור כדי להוציא ממנה את חטא ה-נידה! (דינה ו-נידה אותם אותיות) יצאה ״קליפתה״ ומהקדושה היתרה נולדה אוסנת... לעתיד אשת יוסף הצדיק.
ידוע כי בפרשת לך לך הקב״ה לוקח את אברם תחילה לעיר שכם כדי להראות לו נבואת שכם ... אברם בירך את הדורות הבאים של לוי ושמעון בשכם ("מעשה דינה"), כפי שראה את הנבואה העתידית של המלחמה שהם ילחמו שם כדי לנקום את אונס של דינה על ידי שכם בן חמור. טוב לדעת שהם הרגו 24,000 אלו אותם נשמות של 24,000 לפרשת פנחס ואותם 24,000 תלמידי רבי עקיבא שמתו.
כמו כן חז״ל אומרים ששמעון נישא לדינה למנוע חרפתה ברבים!
לכן אמר יעקב ״ומתה עלי רחל״, המילה ״עלי״ הינה גם הודאה בחטא וגם ראשי תיבות של צרות יעקב:
ע-עישו אחיו
ל-לבן גיסו
י-יוסף בנו
ידוע כי דברי צדיקים לעולם מתקיימים לטוב ולרע. למדנו את זה מיעקב אבינו לאחר שאשתו רחל בת לבן גנבה את הפסלים של אביה, למנוע ממנו עבודה זרה. לבן האשים את יעקב ויעקב אמר מי שגנב אותם יומת...
כשאנו מדברים אנו משתמשים ביכולת אלוקית שהקדוש ברוך הוא נתן לנו, לכאורה אנו מדברים בשמו לכן הם ״אות״ ברית בין הקב״ה לביננו, וצריך להיות שקולים בכל אות ומילה.
אומר הזוהר שיעקב עזב את בית לבן ב- א׳ באב. לבן השּׂיגו אחר שבע ימים ב-ז׳ באב. כרת עימו ברית באותו יום ״מצבת גל-עד״ ושני מילים היחידות בארמית נכנסו לתורה ״יְגַר שָׂהֲדוּתָא״ (שהיאד). ב- ח׳ באב חצה את משפחתו ורכושו לשני מחנות וחזר ועבר את נחל יבוק (שכח את פח השמן לעתיד נס חנוכה) . בערב ט׳ באב נאבק עם מלאך עשׂיו כל הלילה עד עלות עמוד השחר. יעקב היה היחיד שיכל לנצח מלאך בהיסטוריה מכיוון ״עם לבן גרתי - ו- תרי״ג מצוות שמרתי״. המלאך פוגע ״בגיד הנשה״ של יעקב ששם יעקב החביא בתוך גופו את הסכם על קניית הבכורה מעשיו... עשיו שלח את המלאך שלו להוציא את ההסכם ולבטלו.
יעקב מנצחו והמלאך מבקש מיעקב לשחררו, ומברכו ומשנה את שמו לישראל (ראשי תיבות של שלשת האבות וארבע אמהות).
י - יצחק, יעקב
ש - שרה
ר - רבקה, רחל
א - אברהם
ל - לאה
כמו כן השם ישראל הינם המילים:
״אל ישר״, ״ראש לי״: רומזים שהקב״ה תמיד ישר ״תורת אמת נתן לנו״. מהפסוק הראשון בתורה ״בראשית ברא אלוקים״ סופי תיבות: אמת. ואנו עם הבחירה ותמיד בראש העמים (אור לגויים).
באותו יום בתשעה באב יעקב פוגש את עשיו ומשתחווה לו 7 פעמים (הקב״ה כעס ונענשנו ב 7 אסונות). באותו יום ט׳ באב כרת עימו ברית (כל האסונות מרגע זה בתשעה באב).
אומר החתם סופר כל מי שלא צם בתשעה באב נחשב כאוכל ״גיד הנשה״ שאסור לאכילה.
עקב 7 פעמים שיעקב הישתחווה לעשיו הרשע וקם, ניכתב ״כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם וּרְשָׁעִים יִכָּשְׁלוּ בְרָעָה״.
ואז יעקב אבינו אומר בתורה ורמז לנו בפסוק ״הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו כִּי יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ״... ״אחינו״ ליפעמים הינם ״אוייבנו״! אומר יעקב אבינו ״אל תתערבבו בגויים, אל תנשאו לגויים/יות... אם כן אלא לגרי צדק אמתיים כמו רות (שמה גילית לפני היגירותה), רבי מאיר בעל הנס, רבי עקיבא (בן גר) וכדומה. טוב לדעת ש ״אָחִי״ היה אחד מבני עשיו שנישלח להרוג את יעקב.
אומרים חכמי הקבלה שבמילים ״הַצִּילֵנִי נָא״ הינם ארבעת הגלויות וחורבן המיקדש:
נא הריאשון בבל ומדיי:
נ- נבוכדנצר
א - אחשוורוש
נא השני יוון:
נ - ניקנור
א - אנטיוכוס
נא השלישי רומי:
נ - נירון
א - אסטיסיינוס
שכולם הרסו את היהודים ובית המיקדש.
יעקב קורא לעשיו אדוני 8 פעמים וכנגדם ישנם שמונה ״אלופי עשיו״ ו 8 אסונות ע״י צאצאי עשיו.
ב״ה שניזכה לאהבתך ה׳ ואחים אמיתית אהבת חינם שיעזורו לביאת המשיח בקרוב!
שבת שלום
יורם דהן
י׳ד התלמיד
המצפה לישועה
מסיפרי הצנועים:
סידרת ״נס התורה״
http://www.lulu.com/spotlight/Torah1
Parashat Vayeshev וַיֵּשֶׁב
פרשת וישב
״וַיֵּ֣שֶׁב יַֽעֲקֹ֔ב בְּאֶ֖רֶץ מְגוּרֵ֣י אָבִ֑יו בְּאֶ֖רֶץ כְּנָֽעַן: {ב} אֵ֣לֶּה | תֹּֽלְד֣וֹת יַֽעֲקֹ֗ב יוֹסֵ֞ף בֶּן-שְׁבַֽע-עֶשְׂרֵ֤ה שָׁנָה֙ הָיָ֨ה רֹעֶ֤ה אֶת-אֶחָיו֙ בַּצֹּ֔אן וְה֣וּא נַ֗עַר אֶת-בְּנֵ֥י בִלְהָ֛ה וְאֶת-בְּנֵ֥י זִלְפָּ֖ה נְשֵׁ֣י אָבִ֑יו וַיָּבֵ֥א יוֹסֵ֛ף אֶת-דִּבָּתָ֥ם רָעָ֖ה אֶל-אֲבִיהֶֽם: {ג} וְיִשְׂרָאֵ֗ל אָהַ֤ב אֶת-יוֹסֵף֙ מִכָּל-בָּנָ֔יו כִּֽי-בֶן-זְקֻנִ֥ים ה֖וּא ל֑וֹ וְעָ֥שָׂה ל֖וֹ כְּתֹ֥נֶת פַּסִּֽים״
מארבע המילים הראשונות אנו לומדים על סוד מצוות היבום, ראשי תיבות ארבעת המילים ״וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב, בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי״ הינה המילה ״יבום״. מעשה יהודה ותמר בהמשך הפרשה... ומיצוות והלכות יבּוּם.
כתוב ״אֵ֣לֶּה תֹּֽלְד֣וֹת יַֽעֲקֹ֗ב״ אך התורה לא מזכירה אף אחד מילדי יעקב למעט יוסף... מסביר הזוהר שראה יעקב את נבואות יוסף ממלכות עם ישראל עד ביאת המשיח משיח בן יוסף.
יעקב ויוסף נידמו ב24 דברים בגופם ובנפשם כגון: שניהם נולדו מהולים, דומים בפניהם, שניהם שנואים ע״י אחיהם, שניהם ירדו מארץ ישראל למיצרים, שניהם ניקברו בישראל, ועוד.
אומר בעל הטורים: אותיות "זקונים"- מרמזות על חמישה מששת סדרי משנה: ז'- זרעים- ק'- קודשים-נ'-נשים, י'-"ישועות"[כינוי לסדר נזיקין - שבת ל"א, ע"א] מ'- מועד. וכאשר כותבים: את המילה-"זקונים" בכתיב מלא, הו"ו מרמזת על השישי בסדרי המשנה בסדר "טהרות"- מכאן המסקנה: שיעקב לימד את יוסף את התורה כולה.... לכן ״יושב אוהלים״. יוסף שב אלוהים!
ואוסיף פה שיעקב לימד את יוסף את כל 24 סיפרי התורה שהם התנ״ך המלא:
תורה - 5
נביאים - 8
כתובים - 11
התורה נימשלה לזהב לכן זהב הכי טוב 24 קראט, כמו כן בכל יום ישנם 24 שעות והעולם מיסתובב 24 אלף ק״מ בכל יום(במהירות של 1,000 קמ"ש), וזווית כדור הארץ הינה כ24 מעלות!
כתוב ש יוסף היה ״בֶּן-שְׁבַע-עֶשְׂרֵה שָׁנָה״ אלו אותם 17 שנה שאביו יעקב יחיה איתו במצרים בהמשך... הגימטריה של 17 הינה המילה ״טוב״ וכל דבר רע הינו טוב... אנו אומרים על דבר רע ״אוי״ וגם הוא 17 בגימטריה... לכן ״ומעז יצא מתוק״!
הקדוש ברוך עשה טוב ליוסף וכמו כן הוא יחזיר את נבואת יעקב ב-17 השנים האלו שיחיה עם בנו יוסף. יעקב ירד מצריימה כשהוא היה בן 130. יעקב בן 108 במכירת יוסף.
יוסף נעדר מחיי יעקב במשך 22 שנה, כנגד אותם 22 שנה שיעקב שהה עם לבן (20 עם לבן ו2 בדרך) ולא עושה כיבוד אב ואם.
יעקב חי 36 שנה מחוץ לבית הוריו, 14 שנה בישיבת עבר, ו 22 עם לבן... לכן חותן עם לאה קודם רחל, לאה בגימטריה 36. כל אלו הם ״מידה כנגד מידה״. וכמו כן ״אלה״ תולדות (אלה = 36)
כמו כן המילה ״וַיֵּשֶׁב״ הינה סוד של ארבעה בעיות של יעקב. האותיות של וַיֵּשֶׁב הינם האות השניה של כולם:
1. יוסף
2. דינה
3. עשיו
4. לבן
כתוב שיעקב לכאורה לא האמין לחלום יוסף... ״וַיֹּאמֶר לוֹ מָה הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁ֣ר חָלָ֑מְתָּ הֲב֣וֹא״... יעקב מבסס את שאלתו על מות רחל, ואומר איך יוכל להיות שאני ואמך רחל ישתחוו לך ״וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ(יעקב) וְהַיָּרֵחַ(רחל) וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים, מִשְׁתַּחֲוִים״...
אנו לומדים זאת מהמילים: ״אֲשֶׁר חָלָמְתָּ הֲב֣וֹא״ אם ניקח את האו ״ר״ מהמילה (אֲשֶׁר) ונצמידה למילה (חָלָמְתָּ) נקבל: רחָלָ-מְתָּ עם האות ה׳ של המילה הֲב֣וֹא (רחל מתה בכתיב מלא). אך יוסף הסביר כי כרגע ״בילהה״ היא אמו... ולא כמו שיעקב חשב.
כתוב ״בִלְהָה...זִלְפָּה, נְשֵׁי אָבִיו״
מכיוון שרחל (לאה מתה באותו יום) מתה, לכן כתוב: ״וְאָבִיו, שָׁמַר אֶת-הַדָּבָר״. הגמרה מלמדת אותנו ״שמר״ הוא כמו ציפה שיקרה בעתיד.
כתוב ״ וְלֹא יָכְלוּ, דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם״, אנו רואים שהאות ו׳ חסרה במילה ״לְשָׁלֹם״, עקב שינאתם העזה ליוסף... נענשו ב 400 שנות גלות במיצרים... המילה ״לְשָׁלֹם״ גימטריה הנה 400.
כתוב ״וְעָשָׂה לוֹ, כְּתֹנֶת פַּסִּים״ המילה פסים הנה רשת אבות שלארבע בעיות של יוסף:
פ - פוטיפר
ס - סוחרים
י - ישמעלים
ם - מידינים
כתוב ״לְפוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה״ המילה ״סריס״ מעידה על חוסר איבר מין של פוטיפר... מכאן אנו מבינים מדוע אשת פוטיפר (זוליכה) רדפה אחרי יוסף וניסתה לפתות אותו (בעלה פוטיפר היה איש ״סדום ועמורה״ ולא סיפק לה את ענייני אישות) מיכוון שפוטיפר היה חסר אבר. המידרש אומר שהמלאך גבריאל סירס את פוטיפר.
ידוע מכיוון שעשרת האחים מכרו את יוסף... בעתיד יומתו ״עשרת הרוגי מלכות״.
הקיסר אדריינוס לופיניוס למד תורה וידע על עונש המוות על חטיפה ומכירה של יהודי... גזר על 10 חכמי עולם מיתה בייסורים. ואלה הם שמות הקדושים: רבי ישמעאל כהן גדול ורבן שמעון בן גמליאל, רבי עקיבא ורבי חנניה בן תרדיון, רבי חוצפית המתורגמן ורבי אלעזר בן שמוע, רבי חנינא בן חכינאי ורבי ישבב הסופר, רבי יהודה בן דמא ורבי יהודה בן בבא.
יוסף נחשב הצדיק היחידי לעולמים בתורה... (נח נחשב צדיק רק בדורו) מכיוון שתמיד בטח בקב״ה לכן כתוב שאפילו בבית המלוכה ניקרא ״הָעֶבֶד הָעִבְרִי״ ובבית האסורים קראו לו ״וְשָׁם אִתָּנוּ נַעַר עִבְרִי״... תמיד שמר על קידוש ה׳.
יוסף הצדיק נענש 12 שנים של כלא, עשר שנים על לשון הרע על עשר אחיו ״וַיָּבֵ֥א יוֹסֵ֛ף אֶת-דִּבָּתָ֥ם רָעָ֖ה״ ועוד שנתיים על שביקש מגויי ולא מהקב״ה שיעזור לו כנגד שתי המילים ״אִם-זְכַרְתַּ֣נִי״ לצאת מבית האסורים.
אומרת הגמרא כי כל חטאי העולם וייסורי בני ישראל נובעים משני חטאים עיקריים והם:
חטא מכירת יוסף
חטא עגל הזהב
מעשה יהודה ותמר, בשם יהודה כל אותיות י.ה.ו.ה מופיעות והאות ד׳ לשם דוד המלך.
אומר הזוהר שמעשה ״תמר ויהודה״ הינו ביאת ״משיח בן יוסף״. כשיהודה ״בא אל תמר״ (כלתו-בראשית לח)... תמר המחופשת לזונה (חס וחלילה) שואלת אותו: ״מַה תִּתֶּן לִּי כִּי תָבוֹא אֵלָי״ עונה לה יהודה ״אָנֹכִ֛י אֲשַׁלַּ֥ח גְּדִֽי־עִזִּ֖ים מִן־הַצֹּ֑אן״.... אומר רבינו ארז ״עִזִּ֖ים מִן־צֹּ֑אן״ גימטריה ״משיח״ 358. לכן אומר יהודה את האמת ולהודות בה בפומבי: "וַיַּכֵּר יְהוּדָה וַיֹּאמֶר צָדְקָה מִמֶּנִּי".
ב״ה שניזכה לאהבתך ה׳ ואחים אמיתית אהבת חינם שיעזורו לביאת המשיח בקרוב!
שבת שלום
יורם דהן
י׳ד התלמיד
המצפה לישועה
מסיפרי הצנועים:
סידרת ״נס התורה״
http://www.lulu.com/spotlight/Torah1
״וַיֵּ֣שֶׁב יַֽעֲקֹ֔ב בְּאֶ֖רֶץ מְגוּרֵ֣י אָבִ֑יו בְּאֶ֖רֶץ כְּנָֽעַן: {ב} אֵ֣לֶּה | תֹּֽלְד֣וֹת יַֽעֲקֹ֗ב יוֹסֵ֞ף בֶּן-שְׁבַֽע-עֶשְׂרֵ֤ה שָׁנָה֙ הָיָ֨ה רֹעֶ֤ה אֶת-אֶחָיו֙ בַּצֹּ֔אן וְה֣וּא נַ֗עַר אֶת-בְּנֵ֥י בִלְהָ֛ה וְאֶת-בְּנֵ֥י זִלְפָּ֖ה נְשֵׁ֣י אָבִ֑יו וַיָּבֵ֥א יוֹסֵ֛ף אֶת-דִּבָּתָ֥ם רָעָ֖ה אֶל-אֲבִיהֶֽם: {ג} וְיִשְׂרָאֵ֗ל אָהַ֤ב אֶת-יוֹסֵף֙ מִכָּל-בָּנָ֔יו כִּֽי-בֶן-זְקֻנִ֥ים ה֖וּא ל֑וֹ וְעָ֥שָׂה ל֖וֹ כְּתֹ֥נֶת פַּסִּֽים״
מארבע המילים הראשונות אנו לומדים על סוד מצוות היבום, ראשי תיבות ארבעת המילים ״וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב, בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי״ הינה המילה ״יבום״. מעשה יהודה ותמר בהמשך הפרשה... ומיצוות והלכות יבּוּם.
כתוב ״אֵ֣לֶּה תֹּֽלְד֣וֹת יַֽעֲקֹ֗ב״ אך התורה לא מזכירה אף אחד מילדי יעקב למעט יוסף... מסביר הזוהר שראה יעקב את נבואות יוסף ממלכות עם ישראל עד ביאת המשיח משיח בן יוסף.
יעקב ויוסף נידמו ב24 דברים בגופם ובנפשם כגון: שניהם נולדו מהולים, דומים בפניהם, שניהם שנואים ע״י אחיהם, שניהם ירדו מארץ ישראל למיצרים, שניהם ניקברו בישראל, ועוד.
אומר בעל הטורים: אותיות "זקונים"- מרמזות על חמישה מששת סדרי משנה: ז'- זרעים- ק'- קודשים-נ'-נשים, י'-"ישועות"[כינוי לסדר נזיקין - שבת ל"א, ע"א] מ'- מועד. וכאשר כותבים: את המילה-"זקונים" בכתיב מלא, הו"ו מרמזת על השישי בסדרי המשנה בסדר "טהרות"- מכאן המסקנה: שיעקב לימד את יוסף את התורה כולה.... לכן ״יושב אוהלים״. יוסף שב אלוהים!
ואוסיף פה שיעקב לימד את יוסף את כל 24 סיפרי התורה שהם התנ״ך המלא:
תורה - 5
נביאים - 8
כתובים - 11
התורה נימשלה לזהב לכן זהב הכי טוב 24 קראט, כמו כן בכל יום ישנם 24 שעות והעולם מיסתובב 24 אלף ק״מ בכל יום(במהירות של 1,000 קמ"ש), וזווית כדור הארץ הינה כ24 מעלות!
כתוב ש יוסף היה ״בֶּן-שְׁבַע-עֶשְׂרֵה שָׁנָה״ אלו אותם 17 שנה שאביו יעקב יחיה איתו במצרים בהמשך... הגימטריה של 17 הינה המילה ״טוב״ וכל דבר רע הינו טוב... אנו אומרים על דבר רע ״אוי״ וגם הוא 17 בגימטריה... לכן ״ומעז יצא מתוק״!
הקדוש ברוך עשה טוב ליוסף וכמו כן הוא יחזיר את נבואת יעקב ב-17 השנים האלו שיחיה עם בנו יוסף. יעקב ירד מצריימה כשהוא היה בן 130. יעקב בן 108 במכירת יוסף.
יוסף נעדר מחיי יעקב במשך 22 שנה, כנגד אותם 22 שנה שיעקב שהה עם לבן (20 עם לבן ו2 בדרך) ולא עושה כיבוד אב ואם.
יעקב חי 36 שנה מחוץ לבית הוריו, 14 שנה בישיבת עבר, ו 22 עם לבן... לכן חותן עם לאה קודם רחל, לאה בגימטריה 36. כל אלו הם ״מידה כנגד מידה״. וכמו כן ״אלה״ תולדות (אלה = 36)
כמו כן המילה ״וַיֵּשֶׁב״ הינה סוד של ארבעה בעיות של יעקב. האותיות של וַיֵּשֶׁב הינם האות השניה של כולם:
1. יוסף
2. דינה
3. עשיו
4. לבן
כתוב שיעקב לכאורה לא האמין לחלום יוסף... ״וַיֹּאמֶר לוֹ מָה הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁ֣ר חָלָ֑מְתָּ הֲב֣וֹא״... יעקב מבסס את שאלתו על מות רחל, ואומר איך יוכל להיות שאני ואמך רחל ישתחוו לך ״וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ(יעקב) וְהַיָּרֵחַ(רחל) וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים, מִשְׁתַּחֲוִים״...
אנו לומדים זאת מהמילים: ״אֲשֶׁר חָלָמְתָּ הֲב֣וֹא״ אם ניקח את האו ״ר״ מהמילה (אֲשֶׁר) ונצמידה למילה (חָלָמְתָּ) נקבל: רחָלָ-מְתָּ עם האות ה׳ של המילה הֲב֣וֹא (רחל מתה בכתיב מלא). אך יוסף הסביר כי כרגע ״בילהה״ היא אמו... ולא כמו שיעקב חשב.
כתוב ״בִלְהָה...זִלְפָּה, נְשֵׁי אָבִיו״
מכיוון שרחל (לאה מתה באותו יום) מתה, לכן כתוב: ״וְאָבִיו, שָׁמַר אֶת-הַדָּבָר״. הגמרה מלמדת אותנו ״שמר״ הוא כמו ציפה שיקרה בעתיד.
כתוב ״ וְלֹא יָכְלוּ, דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם״, אנו רואים שהאות ו׳ חסרה במילה ״לְשָׁלֹם״, עקב שינאתם העזה ליוסף... נענשו ב 400 שנות גלות במיצרים... המילה ״לְשָׁלֹם״ גימטריה הנה 400.
כתוב ״וְעָשָׂה לוֹ, כְּתֹנֶת פַּסִּים״ המילה פסים הנה רשת אבות שלארבע בעיות של יוסף:
פ - פוטיפר
ס - סוחרים
י - ישמעלים
ם - מידינים
כתוב ״לְפוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה״ המילה ״סריס״ מעידה על חוסר איבר מין של פוטיפר... מכאן אנו מבינים מדוע אשת פוטיפר (זוליכה) רדפה אחרי יוסף וניסתה לפתות אותו (בעלה פוטיפר היה איש ״סדום ועמורה״ ולא סיפק לה את ענייני אישות) מיכוון שפוטיפר היה חסר אבר. המידרש אומר שהמלאך גבריאל סירס את פוטיפר.
ידוע מכיוון שעשרת האחים מכרו את יוסף... בעתיד יומתו ״עשרת הרוגי מלכות״.
הקיסר אדריינוס לופיניוס למד תורה וידע על עונש המוות על חטיפה ומכירה של יהודי... גזר על 10 חכמי עולם מיתה בייסורים. ואלה הם שמות הקדושים: רבי ישמעאל כהן גדול ורבן שמעון בן גמליאל, רבי עקיבא ורבי חנניה בן תרדיון, רבי חוצפית המתורגמן ורבי אלעזר בן שמוע, רבי חנינא בן חכינאי ורבי ישבב הסופר, רבי יהודה בן דמא ורבי יהודה בן בבא.
יוסף נחשב הצדיק היחידי לעולמים בתורה... (נח נחשב צדיק רק בדורו) מכיוון שתמיד בטח בקב״ה לכן כתוב שאפילו בבית המלוכה ניקרא ״הָעֶבֶד הָעִבְרִי״ ובבית האסורים קראו לו ״וְשָׁם אִתָּנוּ נַעַר עִבְרִי״... תמיד שמר על קידוש ה׳.
יוסף הצדיק נענש 12 שנים של כלא, עשר שנים על לשון הרע על עשר אחיו ״וַיָּבֵ֥א יוֹסֵ֛ף אֶת-דִּבָּתָ֥ם רָעָ֖ה״ ועוד שנתיים על שביקש מגויי ולא מהקב״ה שיעזור לו כנגד שתי המילים ״אִם-זְכַרְתַּ֣נִי״ לצאת מבית האסורים.
אומרת הגמרא כי כל חטאי העולם וייסורי בני ישראל נובעים משני חטאים עיקריים והם:
חטא מכירת יוסף
חטא עגל הזהב
מעשה יהודה ותמר, בשם יהודה כל אותיות י.ה.ו.ה מופיעות והאות ד׳ לשם דוד המלך.
אומר הזוהר שמעשה ״תמר ויהודה״ הינו ביאת ״משיח בן יוסף״. כשיהודה ״בא אל תמר״ (כלתו-בראשית לח)... תמר המחופשת לזונה (חס וחלילה) שואלת אותו: ״מַה תִּתֶּן לִּי כִּי תָבוֹא אֵלָי״ עונה לה יהודה ״אָנֹכִ֛י אֲשַׁלַּ֥ח גְּדִֽי־עִזִּ֖ים מִן־הַצֹּ֑אן״.... אומר רבינו ארז ״עִזִּ֖ים מִן־צֹּ֑אן״ גימטריה ״משיח״ 358. לכן אומר יהודה את האמת ולהודות בה בפומבי: "וַיַּכֵּר יְהוּדָה וַיֹּאמֶר צָדְקָה מִמֶּנִּי".
ב״ה שניזכה לאהבתך ה׳ ואחים אמיתית אהבת חינם שיעזורו לביאת המשיח בקרוב!
שבת שלום
יורם דהן
י׳ד התלמיד
המצפה לישועה
מסיפרי הצנועים:
סידרת ״נס התורה״
http://www.lulu.com/spotlight/Torah1
Parashat Miketz מִקֵּץ
פרשת מקץ (שתמיד נקראת בחנוכה)
״וַיְהִ֕י מִקֵּ֖ץ שְׁנָתַ֣יִם יָמִ֑ים וּפַרְעֹ֣ה חֹלֵ֔ם וְהִנֵּ֖ה עֹמֵ֥ד עַל-הַיְאֹֽר: {ב} וְהִנֵּ֣ה מִן-הַיְאֹ֗ר עֹלֹת֙ שֶׁ֣בַע פָּר֔וֹת יְפ֥וֹת מַרְאֶ֖ה וּבְרִיאֹ֣ת בָּשָׂ֑ר וַתִּרְעֶ֖ינָה בָּאָֽחוּ: {ג} וְהִנֵּ֞ה שֶׁ֧בַע פָּר֣וֹת אֲחֵר֗וֹת עֹל֤וֹת אַֽחֲרֵיהֶן֙ מִן-הַיְאֹ֔ר רָע֥וֹת מַרְאֶ֖ה וְדַקּ֣וֹת בָּשָׂ֑ר וַתַּֽעֲמֹ֛דְנָה אֵ֥צֶל הַפָּר֖וֹת עַל-שְׂפַ֥ת הַיְאֹֽר: {ד} וַתֹּאכַ֣לְנָה הַפָּר֗וֹת רָע֤וֹת הַמַּרְאֶה֙ וְדַקֹּ֣ת הַבָּשָׂ֔ר אֵ֚ת שֶׁ֣בַע הַפָּר֔וֹת יְפֹ֥ת הַמַּרְאֶ֖ה וְהַבְּרִיאֹ֑ת וַיִּיקַ֖ץ פַּרְעֹֽה״
״וַיְהִי, מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים...״
למדנו כי יוסף נענש בתוספת של שנתיים בכלא... מכוון שביקש טובה מאיש מיצרי ולא מהקב״ה. שנתיים כנגד שתי מילים ״אם זכרתני״ (שנה על כל מילה). בסה״כ יוסף היה בבית האסורים 12 שנה 10 שנים כנגד ״דיבה״ לשון הרע כנגד 10 אחיו ו 2 שנים שסמך על מיצרי.
הנביא ירמיהו לימדנו ״כֹּה אָמַר יְהוָה אָרוּר הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בָּאָדָם וְשָׂם בָּשָׂר זְרֹעוֹ וּמִן יְהוָה יָסוּר לִבּוֹ״ ולכן נענש... וכמו כן אומר הנביא ״בָּר֣וּךְ הַגֶּ֔בֶר אֲשֶׁ֥ר יִבְטַ֖ח בַּיהֹוָ֑ה וְהָיָ֥ה יְהֹוָ֖ה מִבְטַחֽוֹ״ ולכן ניצל....
מסבירים חז״ל שלוקח זמן להתגבר על הלשון הרעה וליוסף לקח 12 שנה.
המילה ״מִקֵּץ״ הינה ראשי תיבות של שלשה נתיבים ישירים לקב״ה:
מ - ממון (צדקה)
ק - קול (תפילה)
ץ - צום (תענית)
כל מילה הינה 136 בגימטריא ביחד כולם 408 כנגד המילה ״זאת״ שהינה עילת הקדושה: ״זאת התורה״.
יוסף הוצא מבית האסורים בערב ראש חודש (לאחר 12 שנים)... פתר את חלומות פרעה ועלה לגדולה על מלכות מיצרים כשהוא בן 30. השנה הינה 2230 לספירה היהודית.
עקב חלומות פרעה, שׂר המשקים מספר לפרעה על אודות יוסף ומתוודה על חטאיו ״אֶת-חֲטָאַ֕י אֲנִ֖י מַזְכִּ֥יר הַיּֽוֹם״ חטא כנגד בת פרעה וחטא כנגד יוסף. מסביר המלבים שהקב״ה שיכח את יוסף בכוונה מזכרונו... ואז שר המשקים ניסה ע״י הבאת יוסף להעלות את מעמדו.
״יוסף הצדיק״ יוסף נחשב הצדיק היחידי לעולמים בתורה... (נח נחשב צדיק רק בדורו בהשוואה) מכיוון שתמיד יוסף בטח בקב״ה למרות כל הקשיים שעבר ע״י מכירתו, זוליכה אשת פוטיפר, כלא ועוד... לעולם לא עזב את הקב״ה לכן כתוב שאפילו בבית המלוכה ניקרא ״הָעֶבֶד הָעִבְרִי״ ובבית האסורים קראו לו ״וְשָׁם אִתָּנוּ נַעַר עִבְרִי״... תמיד שמר על קידוש ה׳.
פרעה שיקר ליוסף ע״י ששינה פרטים מחלומותיו אך יוסף ידע ופרעה הבין את השכינה ששרתה על יוסף, ככתוב ״וַיַּ֨עַן יוֹסֵ֧ף אֶת-פַּרְעֹ֛ה לֵאמֹ֖ר בִּלְעָדָ֑י אֱלֹהִ֕ים יַֽעֲנֶ֖ה אֶת-שְׁל֥וֹם פַּרְעֹֽה״
לאחר פתירת החלמות ועלייה לגדולה במלוכה מיצרים, פרעה נותן לו את בת דינה שיצאה כתוצאה מאונס שכם בן חמור כדי להוציא ממנה את חטא ה-נידה! (דינה הינה גילגול אם אברהם אמתליה. דינה ו-נידה אותם אותיות) יצאה ״קליפתה״ ומהקדושה היתרה ונולדה אוסנת... לעתיד אשת יוסף הצדיק.... ואם מנשה ואפרים (בירכת הבנים בערב שבת).
אוסנת היתה הבת המאומצת של פוטיפר ואישתו זוליכה. פרעה נותן ליוסף שם חדש ״וַיִּקְרָ֨א פַרְעֹ֣ה שֵֽׁם-יוֹסֵף֘ צָֽפְנַ֣ת פַּעְנֵ֒חַ֒ ״ השם הזה הינו ראשי תיבות של:
צ - צופה
פ - פודה
נ - נביא
ת - תומך
פ - פותר
ע - עוזר
נ - נבון
ח - חוזה
מכיוון שלא רק שפתר את החלומות גם נתן פתרונות שעד היום אנחנו משתמשים בהם! לכן נאמר ״אֵין-נָב֥וֹן וְחָכָ֖ם כָּמֽוֹךָ״ תבונות יוסף יהיו פתרונות בכל אשר העולם מיתעסק: קרקעות, איכסון תבואה, הפצה, שוק ההון, מדע, זהב, משאבי כח אדם, פוליטיקה, הלוואות, מימון, פסיכולוגיה, ממשלה, פתירת חלומות, מפעלים ועוד ועוד... ביזכות יוסף כל העולם ניצל.
טוב לדעת שיוסף הצדיק הינו הגלגול של מרדכי היהודי כמו שאחשורוש הלביש את מורדכי והעלה אותו למלכות וכירכרה, כך עשה פרעה ״וַיַּלְבֵּ֤שׁ אֹתוֹ֙ בִּגְדֵי-שֵׁ֔שׁ וַיָּ֛שֶׂם רְבִ֥ד הַזָּהָ֖ב.... וַיַּרְכֵּ֣ב אֹת֗וֹ בְּמִרְכֶּ֤בֶת הַמִּשְׁנֶה֙ אֲשֶׁר-ל֔וֹ וַיִּקְרְא֥וּ לְפָנָ֖יו אַבְרֵ֑ךְ וְנָת֣וֹן אֹת֔וֹ עַ֖ל כָּל-אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם״ (יוסף היה ״האברך״ הריאשון).
יעקב מצווה את עשר בניו שחטאו במיכירת יוסף ואומר ״ רְדוּ-שָׁמָּה״. המילה ״רְדוּ״ הינה 210 בגימטריא כנגד 210 שנות עבדות שעתידים להענש... והמילה ״ שָׁמָּה״ הינה משה, שיוציאם מימצרים לאחר עבדות. ועוד אמר יעקב ״וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּ֣ה שָׁמַ֔עְתִּי כִּ֥י יֶשׁ-שֶׁ֖בֶר בְּמִצְרָ֑ים״ רומז להם יעקב על יוסף, המילים ״יֶשׁ-שֶׁ֖בֶר״ הינם ראשי תיבות:
י - יוסף
ש - שם
ש - שהוא
ב - בן
ר - רחל
10 אחים (ללא בינימין) ירדו למיצרים מיכוון שהוא שבנימין לא היה חלק מחטא המכירה. אחיו ירדו מיצרימה ויוסף אומר לאחיו: ״וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מְרַגְּלִים אַתֶּם״. מכאן אנו לומדים על נבואת חטא המרגלים, שיבוא בעוד 212 שנה מיום זה בתורה. ראשי השבטים יחזרו בגילגול נשמות (אחיו של יוסף) ויהיו מרגלים ויענשו.
כמו כן יוסף מענישם על החטא ב 40 שנה במידבר. אנו לומדים זאת מהמילה ״מְרַגְּלִים״.
מ - גימטריה 40
רגלים - שנים (עליה לירושלים)
כמו כן המילה ״מְרַגְּלִים״ הינה ראשי תיבות של:
מ - מאימי
ר - רחל
ג - גנבתם
ל - לישמעאלים
י - יוסף
ם - מכרתם
לצערינו הרב 10 האחים גם נענשו במידה כנגד מידה ״עשרת הרוגי מלכות״ בזמן הרומאים ע״י הקיסר לופיאנוס... מיכוון שלעולם לא ביקשו סליחה מיוסף על העוול שעשו נגדו.
כל העניין ירידת האחים ואחר כך ירידת יעקב ונשותיו למצריים הינם נועדו לקיום נבואות החלומות של יוסף ותחילת הגלות במצרים.
בפרשת מקץ ישנם 2025 מילים ותמיד ניקראת בחנוכה. אנו מדליקים ״נר״ בכל 8 ימים... המילה נר הינה 250 בגימטריה וכפול 8 ועוד כ״ה 25 (חנוכה) שווה 2025 כנגד מספר המילים בפרשת מקץ.
ב״ה שנילמד לא לתת לשינאה לשרות בין אחינו ישראל... כולנו ״ערבים זה לזה״ (המילה ״זה״ גימטריה 12 כנגד 12 השבטים)
וחשוב תמיד לזכור שאנו בגלות ותמיד היהודים מואשמים כשרע לגויים, והגויים לא מעריכים על כל הטוב שהיהודים וישראל עושים למענם בכל יום (הצבעה באום או קרי ואובמה, שואה, ועוד).
רק כשנכניס את האות ״א״ (אלוהים) למילה ״גולה״ תהפוך המילה גולה ל ״גאולה״... וניזכה למשיח בקרוב.
לרפואת כל החולים המבקרים מישראל וכל חולי עמו ישראל ב״ה.
ראש חודש טוב, חג שמח ושבת שלום!
יורם דהן
י׳ד התלמיד
המצפה לישועה
מסיפרי הצנועים:
סידרת ״נס התורה״
http://www.lulu.com/spotlight/Torah1
״וַיְהִ֕י מִקֵּ֖ץ שְׁנָתַ֣יִם יָמִ֑ים וּפַרְעֹ֣ה חֹלֵ֔ם וְהִנֵּ֖ה עֹמֵ֥ד עַל-הַיְאֹֽר: {ב} וְהִנֵּ֣ה מִן-הַיְאֹ֗ר עֹלֹת֙ שֶׁ֣בַע פָּר֔וֹת יְפ֥וֹת מַרְאֶ֖ה וּבְרִיאֹ֣ת בָּשָׂ֑ר וַתִּרְעֶ֖ינָה בָּאָֽחוּ: {ג} וְהִנֵּ֞ה שֶׁ֧בַע פָּר֣וֹת אֲחֵר֗וֹת עֹל֤וֹת אַֽחֲרֵיהֶן֙ מִן-הַיְאֹ֔ר רָע֥וֹת מַרְאֶ֖ה וְדַקּ֣וֹת בָּשָׂ֑ר וַתַּֽעֲמֹ֛דְנָה אֵ֥צֶל הַפָּר֖וֹת עַל-שְׂפַ֥ת הַיְאֹֽר: {ד} וַתֹּאכַ֣לְנָה הַפָּר֗וֹת רָע֤וֹת הַמַּרְאֶה֙ וְדַקֹּ֣ת הַבָּשָׂ֔ר אֵ֚ת שֶׁ֣בַע הַפָּר֔וֹת יְפֹ֥ת הַמַּרְאֶ֖ה וְהַבְּרִיאֹ֑ת וַיִּיקַ֖ץ פַּרְעֹֽה״
״וַיְהִי, מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים...״
למדנו כי יוסף נענש בתוספת של שנתיים בכלא... מכוון שביקש טובה מאיש מיצרי ולא מהקב״ה. שנתיים כנגד שתי מילים ״אם זכרתני״ (שנה על כל מילה). בסה״כ יוסף היה בבית האסורים 12 שנה 10 שנים כנגד ״דיבה״ לשון הרע כנגד 10 אחיו ו 2 שנים שסמך על מיצרי.
הנביא ירמיהו לימדנו ״כֹּה אָמַר יְהוָה אָרוּר הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בָּאָדָם וְשָׂם בָּשָׂר זְרֹעוֹ וּמִן יְהוָה יָסוּר לִבּוֹ״ ולכן נענש... וכמו כן אומר הנביא ״בָּר֣וּךְ הַגֶּ֔בֶר אֲשֶׁ֥ר יִבְטַ֖ח בַּיהֹוָ֑ה וְהָיָ֥ה יְהֹוָ֖ה מִבְטַחֽוֹ״ ולכן ניצל....
מסבירים חז״ל שלוקח זמן להתגבר על הלשון הרעה וליוסף לקח 12 שנה.
המילה ״מִקֵּץ״ הינה ראשי תיבות של שלשה נתיבים ישירים לקב״ה:
מ - ממון (צדקה)
ק - קול (תפילה)
ץ - צום (תענית)
כל מילה הינה 136 בגימטריא ביחד כולם 408 כנגד המילה ״זאת״ שהינה עילת הקדושה: ״זאת התורה״.
יוסף הוצא מבית האסורים בערב ראש חודש (לאחר 12 שנים)... פתר את חלומות פרעה ועלה לגדולה על מלכות מיצרים כשהוא בן 30. השנה הינה 2230 לספירה היהודית.
עקב חלומות פרעה, שׂר המשקים מספר לפרעה על אודות יוסף ומתוודה על חטאיו ״אֶת-חֲטָאַ֕י אֲנִ֖י מַזְכִּ֥יר הַיּֽוֹם״ חטא כנגד בת פרעה וחטא כנגד יוסף. מסביר המלבים שהקב״ה שיכח את יוסף בכוונה מזכרונו... ואז שר המשקים ניסה ע״י הבאת יוסף להעלות את מעמדו.
״יוסף הצדיק״ יוסף נחשב הצדיק היחידי לעולמים בתורה... (נח נחשב צדיק רק בדורו בהשוואה) מכיוון שתמיד יוסף בטח בקב״ה למרות כל הקשיים שעבר ע״י מכירתו, זוליכה אשת פוטיפר, כלא ועוד... לעולם לא עזב את הקב״ה לכן כתוב שאפילו בבית המלוכה ניקרא ״הָעֶבֶד הָעִבְרִי״ ובבית האסורים קראו לו ״וְשָׁם אִתָּנוּ נַעַר עִבְרִי״... תמיד שמר על קידוש ה׳.
פרעה שיקר ליוסף ע״י ששינה פרטים מחלומותיו אך יוסף ידע ופרעה הבין את השכינה ששרתה על יוסף, ככתוב ״וַיַּ֨עַן יוֹסֵ֧ף אֶת-פַּרְעֹ֛ה לֵאמֹ֖ר בִּלְעָדָ֑י אֱלֹהִ֕ים יַֽעֲנֶ֖ה אֶת-שְׁל֥וֹם פַּרְעֹֽה״
לאחר פתירת החלמות ועלייה לגדולה במלוכה מיצרים, פרעה נותן לו את בת דינה שיצאה כתוצאה מאונס שכם בן חמור כדי להוציא ממנה את חטא ה-נידה! (דינה הינה גילגול אם אברהם אמתליה. דינה ו-נידה אותם אותיות) יצאה ״קליפתה״ ומהקדושה היתרה ונולדה אוסנת... לעתיד אשת יוסף הצדיק.... ואם מנשה ואפרים (בירכת הבנים בערב שבת).
אוסנת היתה הבת המאומצת של פוטיפר ואישתו זוליכה. פרעה נותן ליוסף שם חדש ״וַיִּקְרָ֨א פַרְעֹ֣ה שֵֽׁם-יוֹסֵף֘ צָֽפְנַ֣ת פַּעְנֵ֒חַ֒ ״ השם הזה הינו ראשי תיבות של:
צ - צופה
פ - פודה
נ - נביא
ת - תומך
פ - פותר
ע - עוזר
נ - נבון
ח - חוזה
מכיוון שלא רק שפתר את החלומות גם נתן פתרונות שעד היום אנחנו משתמשים בהם! לכן נאמר ״אֵין-נָב֥וֹן וְחָכָ֖ם כָּמֽוֹךָ״ תבונות יוסף יהיו פתרונות בכל אשר העולם מיתעסק: קרקעות, איכסון תבואה, הפצה, שוק ההון, מדע, זהב, משאבי כח אדם, פוליטיקה, הלוואות, מימון, פסיכולוגיה, ממשלה, פתירת חלומות, מפעלים ועוד ועוד... ביזכות יוסף כל העולם ניצל.
טוב לדעת שיוסף הצדיק הינו הגלגול של מרדכי היהודי כמו שאחשורוש הלביש את מורדכי והעלה אותו למלכות וכירכרה, כך עשה פרעה ״וַיַּלְבֵּ֤שׁ אֹתוֹ֙ בִּגְדֵי-שֵׁ֔שׁ וַיָּ֛שֶׂם רְבִ֥ד הַזָּהָ֖ב.... וַיַּרְכֵּ֣ב אֹת֗וֹ בְּמִרְכֶּ֤בֶת הַמִּשְׁנֶה֙ אֲשֶׁר-ל֔וֹ וַיִּקְרְא֥וּ לְפָנָ֖יו אַבְרֵ֑ךְ וְנָת֣וֹן אֹת֔וֹ עַ֖ל כָּל-אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם״ (יוסף היה ״האברך״ הריאשון).
יעקב מצווה את עשר בניו שחטאו במיכירת יוסף ואומר ״ רְדוּ-שָׁמָּה״. המילה ״רְדוּ״ הינה 210 בגימטריא כנגד 210 שנות עבדות שעתידים להענש... והמילה ״ שָׁמָּה״ הינה משה, שיוציאם מימצרים לאחר עבדות. ועוד אמר יעקב ״וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּ֣ה שָׁמַ֔עְתִּי כִּ֥י יֶשׁ-שֶׁ֖בֶר בְּמִצְרָ֑ים״ רומז להם יעקב על יוסף, המילים ״יֶשׁ-שֶׁ֖בֶר״ הינם ראשי תיבות:
י - יוסף
ש - שם
ש - שהוא
ב - בן
ר - רחל
10 אחים (ללא בינימין) ירדו למיצרים מיכוון שהוא שבנימין לא היה חלק מחטא המכירה. אחיו ירדו מיצרימה ויוסף אומר לאחיו: ״וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מְרַגְּלִים אַתֶּם״. מכאן אנו לומדים על נבואת חטא המרגלים, שיבוא בעוד 212 שנה מיום זה בתורה. ראשי השבטים יחזרו בגילגול נשמות (אחיו של יוסף) ויהיו מרגלים ויענשו.
כמו כן יוסף מענישם על החטא ב 40 שנה במידבר. אנו לומדים זאת מהמילה ״מְרַגְּלִים״.
מ - גימטריה 40
רגלים - שנים (עליה לירושלים)
כמו כן המילה ״מְרַגְּלִים״ הינה ראשי תיבות של:
מ - מאימי
ר - רחל
ג - גנבתם
ל - לישמעאלים
י - יוסף
ם - מכרתם
לצערינו הרב 10 האחים גם נענשו במידה כנגד מידה ״עשרת הרוגי מלכות״ בזמן הרומאים ע״י הקיסר לופיאנוס... מיכוון שלעולם לא ביקשו סליחה מיוסף על העוול שעשו נגדו.
כל העניין ירידת האחים ואחר כך ירידת יעקב ונשותיו למצריים הינם נועדו לקיום נבואות החלומות של יוסף ותחילת הגלות במצרים.
בפרשת מקץ ישנם 2025 מילים ותמיד ניקראת בחנוכה. אנו מדליקים ״נר״ בכל 8 ימים... המילה נר הינה 250 בגימטריה וכפול 8 ועוד כ״ה 25 (חנוכה) שווה 2025 כנגד מספר המילים בפרשת מקץ.
ב״ה שנילמד לא לתת לשינאה לשרות בין אחינו ישראל... כולנו ״ערבים זה לזה״ (המילה ״זה״ גימטריה 12 כנגד 12 השבטים)
וחשוב תמיד לזכור שאנו בגלות ותמיד היהודים מואשמים כשרע לגויים, והגויים לא מעריכים על כל הטוב שהיהודים וישראל עושים למענם בכל יום (הצבעה באום או קרי ואובמה, שואה, ועוד).
רק כשנכניס את האות ״א״ (אלוהים) למילה ״גולה״ תהפוך המילה גולה ל ״גאולה״... וניזכה למשיח בקרוב.
לרפואת כל החולים המבקרים מישראל וכל חולי עמו ישראל ב״ה.
ראש חודש טוב, חג שמח ושבת שלום!
יורם דהן
י׳ד התלמיד
המצפה לישועה
מסיפרי הצנועים:
סידרת ״נס התורה״
http://www.lulu.com/spotlight/Torah1
Parashat Vayigash וַיִּגַּשׁ
פרשת ויגש
כתוב: ״וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה, וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי, יְדַבֶּר-נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי, וְאַל-יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ: כִּי כָמוֹךָ, כְּפַרְעֹה.״
הזוהר מלמדינו שמלך ישראל (יהודה שהוא אריה) ניגש אל מלך מיצרים (יוסף שהוא שור) לחלץ את בנימין. אנו רואים זאת מסופי התיבות של ארבעת המילים:
״וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה, וַיֹּאמֶר״ - השור - משיח בן יוסף.
עוד אנו לומדים מהמילה ״וַיִּגַּשׁ״ שהינה ראשי תיבות של:
ו - ועתה
י - יגיע
ג - גילוי
ש - שכינה
יהודה בוטח בקב״ה שיצילו מיד שליט מיצרים.
שם יהודה הינו השם היחידי שכל אותיות ה׳ חבויים בו, לכן גם כולנו כרגע חלק משבט יהודה (יהודי) ובנימין (לאחר היתפצלות עשרת השבטים) שנישארו רק שתיים. למעשה יהודה איבטח את הישרדות עם ישראל (מלכות יהודה) לאחר חורבן בית שני... וביאת המשיח.
כמו כן אנו לומדים מהמילים ״וַיִּגַּשׁ אֵלָיו״ שיהודה קודם כל הלך אל הקב״ה (היתפלל) ״אֵלָ-יו״ לכן אמר ״ בִּי אֲדֹנִי״... הקב״ה איתי.
יהודה רומז ליוסף שהוא יודע שמשהו לא כשורה עם החזקת בנימין... ואומר לו ״כִּי כָמוֹךָ, כְּפַרְעֹה.״ יהודה רומז לו כשפרעה לקח את שרה, הוא וביתו נענשו בצרעת ובשחין... ואתה יוסף מיתנהג ״כפרעה״... ומדוע אתה מחזיק את בנימין?
יהודה מוכן למלחמה וטוען להגנת בנימין, ואומר ליוסף מדוע הוא רוצה לכאורה גנב כעבד... אך יותר מזאת יהודה שואל ותוהה מדוע יוסף מעניש את בנימין? יהודה מביא ראיה שבנימין בכלל לה היה חלק מחטא ״מכירת יוסף״ לישמעאלים (בנימין לא היה נוכח) ומנסה בדרכי שלום.
אנו לומדים זאת מהמילים ״יְדַבֶּר-נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי״
יהודה רומז ע״י המילה ״דָבָר״ (באוזנו) שהינה ראשי תיבות:
ד -דין
ב - בתערובת
ר - רחמים
יהודה מנסה בדרך שלום... ואם לא מוכן למילחמה.
רבי רוט (ממשפחת הרב קנייבסקי) לימדנו דבר אדיר על ״ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדוני״... והטעמים הם קדמא ואזלא רביעי זרקא מונח סגול. מבאר הגאון מוילנא שזה בעצם הטעם שיהודה שהוא הרביעי שבאחים ניגש ליוסף... ולא ראובן הבכור. וזה הטעמים. קדמא ואזלא. רביע. כלומר התקדם ובא הרביעי שזה יהודה. והטעם זרקא מונח סגול. מכיוון שזרק את עצמו מלהיות מונח בעם סגולה. שהרי יהודה אמר ליעקב אבינו אם לא הביאתיו לך וחטאתי לך כל הימים. ויוצא שהטעמים של הקריאה, הם טעמים של ההבנה.
לאחר היתגלותו של יוסף לאחיו התורה כותבת שיוסף (פרק מה:טו): ״ וַיְנַשֵּׁק לְכָל-אֶחָיו, וַיֵּבְךְּ עֲלֵהֶם״, יוסף רמז על נבואת ״עשרת הרוגי מלכות״. המילה ״עֲלֵהֶם״ הינה ראשי תיבות:
ע - עתידים
ל - להיות
ה - הרוגי
ם - מלכות
יעקב וכל מישפחתו יורדים מיצרימה וחלומות יוסף הופכים למציאות וכולם משתחווים אליו... 11 כוכבים (אחיו ואחות) שמש וירח (יעקב וזילפה)
יעקב פוגש את פרעה.. פרעה שואל אותו בן כמה הוא (לראות איך מיצרים יכולה להיתעשר עם יעקב שם...) יעקב מיתלונן לפרעה על כל מה שעבר עליו, ומישתמש ב 33 מילים לתאר את כל ״הצרות״ שעברו עליו. עקב זאת הקב״ה קיצר את חייו ב 33 שנים ויעקב ניפטר בן 147 במקום 180.
אנו צריכים לשמור על לשוננו... ״מוות וחיים ביד הלשון״
כתוב: ״וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה, וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי, יְדַבֶּר-נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי, וְאַל-יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ: כִּי כָמוֹךָ, כְּפַרְעֹה.״
הזוהר מלמדינו שמלך ישראל (יהודה שהוא אריה) ניגש אל מלך מיצרים (יוסף שהוא שור) לחלץ את בנימין. אנו רואים זאת מסופי התיבות של ארבעת המילים:
״וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה, וַיֹּאמֶר״ - השור - משיח בן יוסף.
עוד אנו לומדים מהמילה ״וַיִּגַּשׁ״ שהינה ראשי תיבות של:
ו - ועתה
י - יגיע
ג - גילוי
ש - שכינה
יהודה בוטח בקב״ה שיצילו מיד שליט מיצרים.
שם יהודה הינו השם היחידי שכל אותיות ה׳ חבויים בו, לכן גם כולנו כרגע חלק משבט יהודה (יהודי) ובנימין (לאחר היתפצלות עשרת השבטים) שנישארו רק שתיים. למעשה יהודה איבטח את הישרדות עם ישראל (מלכות יהודה) לאחר חורבן בית שני... וביאת המשיח.
כמו כן אנו לומדים מהמילים ״וַיִּגַּשׁ אֵלָיו״ שיהודה קודם כל הלך אל הקב״ה (היתפלל) ״אֵלָ-יו״ לכן אמר ״ בִּי אֲדֹנִי״... הקב״ה איתי.
יהודה רומז ליוסף שהוא יודע שמשהו לא כשורה עם החזקת בנימין... ואומר לו ״כִּי כָמוֹךָ, כְּפַרְעֹה.״ יהודה רומז לו כשפרעה לקח את שרה, הוא וביתו נענשו בצרעת ובשחין... ואתה יוסף מיתנהג ״כפרעה״... ומדוע אתה מחזיק את בנימין?
יהודה מוכן למלחמה וטוען להגנת בנימין, ואומר ליוסף מדוע הוא רוצה לכאורה גנב כעבד... אך יותר מזאת יהודה שואל ותוהה מדוע יוסף מעניש את בנימין? יהודה מביא ראיה שבנימין בכלל לה היה חלק מחטא ״מכירת יוסף״ לישמעאלים (בנימין לא היה נוכח) ומנסה בדרכי שלום.
אנו לומדים זאת מהמילים ״יְדַבֶּר-נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי״
יהודה רומז ע״י המילה ״דָבָר״ (באוזנו) שהינה ראשי תיבות:
ד -דין
ב - בתערובת
ר - רחמים
יהודה מנסה בדרך שלום... ואם לא מוכן למילחמה.
רבי רוט (ממשפחת הרב קנייבסקי) לימדנו דבר אדיר על ״ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדוני״... והטעמים הם קדמא ואזלא רביעי זרקא מונח סגול. מבאר הגאון מוילנא שזה בעצם הטעם שיהודה שהוא הרביעי שבאחים ניגש ליוסף... ולא ראובן הבכור. וזה הטעמים. קדמא ואזלא. רביע. כלומר התקדם ובא הרביעי שזה יהודה. והטעם זרקא מונח סגול. מכיוון שזרק את עצמו מלהיות מונח בעם סגולה. שהרי יהודה אמר ליעקב אבינו אם לא הביאתיו לך וחטאתי לך כל הימים. ויוצא שהטעמים של הקריאה, הם טעמים של ההבנה.
לאחר היתגלותו של יוסף לאחיו התורה כותבת שיוסף (פרק מה:טו): ״ וַיְנַשֵּׁק לְכָל-אֶחָיו, וַיֵּבְךְּ עֲלֵהֶם״, יוסף רמז על נבואת ״עשרת הרוגי מלכות״. המילה ״עֲלֵהֶם״ הינה ראשי תיבות:
ע - עתידים
ל - להיות
ה - הרוגי
ם - מלכות
יעקב וכל מישפחתו יורדים מיצרימה וחלומות יוסף הופכים למציאות וכולם משתחווים אליו... 11 כוכבים (אחיו ואחות) שמש וירח (יעקב וזילפה)
יעקב פוגש את פרעה.. פרעה שואל אותו בן כמה הוא (לראות איך מיצרים יכולה להיתעשר עם יעקב שם...) יעקב מיתלונן לפרעה על כל מה שעבר עליו, ומישתמש ב 33 מילים לתאר את כל ״הצרות״ שעברו עליו. עקב זאת הקב״ה קיצר את חייו ב 33 שנים ויעקב ניפטר בן 147 במקום 180.
אנו צריכים לשמור על לשוננו... ״מוות וחיים ביד הלשון״
Parashat Vayechi וַיְחִי
פרשת ויחי
וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה; וַיְהִי יְמֵי-יַעֲקֹב, שְׁנֵי חַיָּיו--שֶׁבַע שָׁנִים, וְאַרְבָּעִים וּמְאַת שָׁנָה.
המילה ״ויחי״ הינה 34 בגימטריא ללמדינו על ״שְׁנֵי חַיָּיו״ (שני תקופות) של יעקב. יעקב רומז לנו כשרק כשיוסף היה איתו, הוא באמת נחשב חי. בתחילה יוסף היה עימו 17 שנה ואז נימכר למיצרים. ולסופו יעקב יורד למיצרים כשהו בן 130 וחי עם יוסף עוד 17 שנה. יוסף היה בכורו האמיתי של יעקב מיכיוון שמלכתחילה רצה את רחל ולא את לאה (ראובן).
כך אנו גם לומדים ששרה גם כן רמזה כשרק שיצחק נולד לה, היא הרגישה חיים מלאים, אנו לומדים זאת מפרשת ״חיי שרה״ מהמילה ״ויהיו״ גימטריא 37... נולד כשרה בת 90 וניפטרה בת 127.
ביקור חולים הינה מצווה אדירה:
רבי רוט מלמדנו שכתוב בפרשה שיעקב אבינו היה חולה. ויוסף היגיע לבקרו וידוע שהמבקר את החולה. נוטל אחד משישים בחוליו. ואומר הגאון מוילנא. שזה מרומז בפסוק.״ה נ ה אביך חולה״. הנה בגימטריא 60. ואז כתוב שיוסף ביקר אותו. ״ויתחזק ישראל וישב על ה מ ט ה״. המטה בגימטריא 59 כי נטל אחד משישים.
יוסף מביא את בניו ״אֶת-מְנַשֶּׁה, וְאֶת-אֶפְרָיִם״ לקבל ברכה. יעקב מברך את אפרים קודם כל למרות שהוא לא הבכור, לכאורה מנשה היה אמור לקבל את הברכה. יוסף כועס... יעקב עונה ״יָדַעְתִּי בְנִי יָדַעְתִּי״... יעקב רומז ליוסף על נבואת כניסת בני ישראל ע״י יהושוע בעוד 252 שנה.
יעקב רואה כי בעתיד צאצא מנשה יהיה רשע (ירבעם) וצאצא אפרים יהיה צדיק (יהושוע) לכן ברך את אפרים. המילה ״בְנִי״ הינה ראשי תיבות של: יהושע בן נון... לכן אמר ״יָדַעְתִּי בְנִי יָדַעְתִּי״... אני יודע שמנשה הוא הבכור, אבל מאפרים תבא הישועה.
מכאן למדנו על ברכת הבנים ״ישימך אלהים כאפרים וכמנשה״ שהם האחים הראשונים שכיבדו ואהבו וחיו בשלום מוחלט בינהם.
בברכת כל השבטים יעקב מתנבא ורואה שארבעה אותיות לא נימצאות בכל שמות השבטים והם: חט - קצ. יעקב לא יכל לגלות להם את חורבן ביהמ״ק בגלל חטא... ואת זמן זמן ימי המשיח בגלל קץ מכיוון שלא ידע סופה של גלות.
לכן שאל יעקב את כל השבטים האם הם מאוחדים? ענו כולם:
״שמע ישראל (יעקב) אדוני אלוהינו אדוני אחד״
ויעקב עונה: ״יהי שם כבודו מבורך לעולם ועד״
יעקב ניפטר ״וַיֵּאָסֶף אֶל-עַמָּיו״ הזוהר מלמדנו על עוצמת כל מילה ומילה:
״וַיֵּאָסֶף״ - שאדם אוסף את כל מעשיו, מיצוות וחטאים.
״אֶל״ - הולך ועומד ליפני אלוקים בורא עולם.
״עַמָּיו״ - כמו שנולד ומישפחתו (נשמות עם ישראל) מקבלת אותו בעולם הזה, כן מישפחתו מקבלת אותו בעולם הבא. תינוק בוכה וידיו קבוצות (לא רוצה לעזוב את גן עדן), זקן ניפטר וידיו פתוחות (לא רוצה כלום מן העולם הזה).
הגמרא מלמדת אותנו שהקב״ה מוכן לסלוח לעם ישראל (על הכל אפילו עבודה זרה) רק כשהם מאוחדים כעם אחד. ואנו רואים ראיה לכך בתהילים ״הפח נשבר ואנחנו נמלטנו״
המילה ״פח״ הינה ראשי תיבות של פורים חנוכה... רק כשעם ישראל היתאחדו... הקב״ה הצילם ״מידם״... ״הצלני נא מיד אחי מיד עשו״. דרא״ג אלו שתי החגים היחידים שנחגוג בימי משיח ב״ה.
וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה; וַיְהִי יְמֵי-יַעֲקֹב, שְׁנֵי חַיָּיו--שֶׁבַע שָׁנִים, וְאַרְבָּעִים וּמְאַת שָׁנָה.
המילה ״ויחי״ הינה 34 בגימטריא ללמדינו על ״שְׁנֵי חַיָּיו״ (שני תקופות) של יעקב. יעקב רומז לנו כשרק כשיוסף היה איתו, הוא באמת נחשב חי. בתחילה יוסף היה עימו 17 שנה ואז נימכר למיצרים. ולסופו יעקב יורד למיצרים כשהו בן 130 וחי עם יוסף עוד 17 שנה. יוסף היה בכורו האמיתי של יעקב מיכיוון שמלכתחילה רצה את רחל ולא את לאה (ראובן).
כך אנו גם לומדים ששרה גם כן רמזה כשרק שיצחק נולד לה, היא הרגישה חיים מלאים, אנו לומדים זאת מפרשת ״חיי שרה״ מהמילה ״ויהיו״ גימטריא 37... נולד כשרה בת 90 וניפטרה בת 127.
ביקור חולים הינה מצווה אדירה:
רבי רוט מלמדנו שכתוב בפרשה שיעקב אבינו היה חולה. ויוסף היגיע לבקרו וידוע שהמבקר את החולה. נוטל אחד משישים בחוליו. ואומר הגאון מוילנא. שזה מרומז בפסוק.״ה נ ה אביך חולה״. הנה בגימטריא 60. ואז כתוב שיוסף ביקר אותו. ״ויתחזק ישראל וישב על ה מ ט ה״. המטה בגימטריא 59 כי נטל אחד משישים.
יוסף מביא את בניו ״אֶת-מְנַשֶּׁה, וְאֶת-אֶפְרָיִם״ לקבל ברכה. יעקב מברך את אפרים קודם כל למרות שהוא לא הבכור, לכאורה מנשה היה אמור לקבל את הברכה. יוסף כועס... יעקב עונה ״יָדַעְתִּי בְנִי יָדַעְתִּי״... יעקב רומז ליוסף על נבואת כניסת בני ישראל ע״י יהושוע בעוד 252 שנה.
יעקב רואה כי בעתיד צאצא מנשה יהיה רשע (ירבעם) וצאצא אפרים יהיה צדיק (יהושוע) לכן ברך את אפרים. המילה ״בְנִי״ הינה ראשי תיבות של: יהושע בן נון... לכן אמר ״יָדַעְתִּי בְנִי יָדַעְתִּי״... אני יודע שמנשה הוא הבכור, אבל מאפרים תבא הישועה.
מכאן למדנו על ברכת הבנים ״ישימך אלהים כאפרים וכמנשה״ שהם האחים הראשונים שכיבדו ואהבו וחיו בשלום מוחלט בינהם.
בברכת כל השבטים יעקב מתנבא ורואה שארבעה אותיות לא נימצאות בכל שמות השבטים והם: חט - קצ. יעקב לא יכל לגלות להם את חורבן ביהמ״ק בגלל חטא... ואת זמן זמן ימי המשיח בגלל קץ מכיוון שלא ידע סופה של גלות.
לכן שאל יעקב את כל השבטים האם הם מאוחדים? ענו כולם:
״שמע ישראל (יעקב) אדוני אלוהינו אדוני אחד״
ויעקב עונה: ״יהי שם כבודו מבורך לעולם ועד״
יעקב ניפטר ״וַיֵּאָסֶף אֶל-עַמָּיו״ הזוהר מלמדנו על עוצמת כל מילה ומילה:
״וַיֵּאָסֶף״ - שאדם אוסף את כל מעשיו, מיצוות וחטאים.
״אֶל״ - הולך ועומד ליפני אלוקים בורא עולם.
״עַמָּיו״ - כמו שנולד ומישפחתו (נשמות עם ישראל) מקבלת אותו בעולם הזה, כן מישפחתו מקבלת אותו בעולם הבא. תינוק בוכה וידיו קבוצות (לא רוצה לעזוב את גן עדן), זקן ניפטר וידיו פתוחות (לא רוצה כלום מן העולם הזה).
הגמרא מלמדת אותנו שהקב״ה מוכן לסלוח לעם ישראל (על הכל אפילו עבודה זרה) רק כשהם מאוחדים כעם אחד. ואנו רואים ראיה לכך בתהילים ״הפח נשבר ואנחנו נמלטנו״
המילה ״פח״ הינה ראשי תיבות של פורים חנוכה... רק כשעם ישראל היתאחדו... הקב״ה הצילם ״מידם״... ״הצלני נא מיד אחי מיד עשו״. דרא״ג אלו שתי החגים היחידים שנחגוג בימי משיח ב״ה.
Parashat Shemot שְׁמוֹת
פרשת שמות
וְאֵלֶּה, שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הַבָּאִים, מִצְרָיְמָה: אֵת יַעֲקֹב, אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ.
בפסוק הראשון ישנם מספר נבואות, סודות וגימטריות.
במילים ״שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הַבָּאִים״ אנו רואים את ראשי תבות של הגלות... ״שביה״ שהם 210 שנות עבדות. בברית בין הבתרים הקב״ה הודיע לאברהם על 400 שנה של עבדות במצרים ״ויצאו ברכוש גדול״... רכוש גדול הינה תורה! אברהם ביקש גם כסף וזהב... וכן היה.
וכיוון שהמיצרים העבידו את בני ישראל יומם ולילה ״וַיְמָרְרוּ״... הקב״ה קיצר את העבדות ב 190 שנה ל210 והוציאם לתת להם את ארץ כנען (ישראל). המילה ״כנען״ הינה 190 בגימטריא... 400 מינוס 190 שווה 210.
כמו כן אנו לומדים על הגאולה מהמילים ״שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הַבָּאִים, מִצְרָיְמָה״ שסופי תבותיה הינה המילה ״תהלים״. ידוע כי קריאת תהלים מעבירה את רוע הגזרה.
מהמילים ״אֵת יַעֲקֹב, אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ״ אנו לומדים שכל 70 הנפשות שמרו שבת יחד עם יעקב אבינו. אנו למדים זאת מסופי התיבות של המילים ״אֵת יַעֲקֹב אִישׁ״ שהינה המילה שבת.
טוב לדעת שכל ראשי השבטים היתחתנו עם בנות/נכדות יעקב (שעד מתן תורה היה מותר). אנו לומדים זאת מפרשת ״ויגש 46:6-7... ״יַֽעֲקֹ֖ב וְכָל-זַרְע֥וֹ אִתּֽוֹ: {ז} בָּנָ֞יו וּבְנֵ֤י בָנָיו֙ אִתּ֔וֹ בְּנֹתָ֛יו וּבְנ֥וֹת בָּנָ֖יו וְכָל-זַרְע֑וֹ הֵבִ֥יא אִתּ֖וֹ מִצְרָֽיְמָה״.
מהמילה הראשונה בפרשתנו ״וְאֵלֶּה״ אנו לומדים על מסעות בני ישראל במידבר, המילה וְאֵלֶּה הינה 42 בגימטריא כנגד 42 המסעות ו-42 השנים במידבר. כמו כן סוד המיצווה ״ודיברת בם״... בם גימטריא 42 אך הינה ראשי תיבות של לימוד תורה שבכתב ותורה שבעל פה:
•ב - האות הראשונה בתורה ״בראשית״
•מ - האות הראשונה בגמרא ״מאימתי״.
לימוד (קראה) תורה ביום, וגמרא בלילה...״בשכבך ובקומך״.
הזוהר מלמדנו שבתו של פרעה ״בתיה״ התגיירה מהפסוק ״וַתֵּרֶד בַּת-פַּרְעֹה לִרְחֹץ עַל-הַיְאֹר״ עשתה מיקווה... וניטהרה. ותיקרא שמו ״משה״. לכאורה היא לא אמורה לדבר בשפת הקודש (עיברית) היא מיצריה... אומר הזוהר שמלאך ה׳ שם את שפת הקודש בפיה. לכן ניקרא שמה ״בת-יה״ (בת השם). ניתן ללמוד זאת מיוסף שנאמר ״שפת לא ידעתי אשמע...״.
שמה הינו ״בתיה״ כנגד ״תיבה״ שבה הוצפן משה, ״מידה כנגד מידה״.
משה ניצל בנהר הנלוס, המילה נלוס הינה שתי מילים ״נס לו״ על שנעשה לו נס.
כתוב ״וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל-אֶחָיו״ מכאן אנו לומדים שמשה שמר על יהדותו וגדל בבית אביו עד גיל 13 ובבית ולמרות שגדל בבית פרעה (עד גיל 40) יצא ״אל אחיו״. משה הורג בצדק ״טרוריסט״ שמכה עבד עיברי... ע״י שם ה׳ המפורש... ואז כתוב: ״וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה, וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ״. הזוהר אומר שמשה חזה בכל דורותיו של המיצרי, בעבר ובעתיד וראה שאין בהם אפילו אחד טוב (ששווה להצילו)... לכן ״וַיַּךְ, אֶת-הַמִּצְרִי, וַיִּטְמְנֵהוּ, בַּחוֹל״.
משה היה היחידי בעולמנו שדיבר פנים אל פנים עם הקב״ה וחיבר בין העולם הזה והעולם הבא... שמו הינו כשם ה׳ ״השם״.
מאוד מעניין ליראות איך פרשת השבוע והמספר 70 (הנפש) מיתקשרים בצורה מדהימה (כמו כל שבוע). בצרפת היתכנסו 70 מדינות נגד מדינת ישראל ״ אֲשֶׁר לֹא-יָדַע, אֶת-יוֹסֵף״ ו70 חברי ממשל בארה״ב נגד בת-יה (דונאלד טרפּ) הגברת יעל קושניר שהיתגיירה מכיון ״וַתֵּרֶא אֶת-הַתֵּבָה בְּתוֹךְ הַסּוּף״ ראתה את דיברי התורה (הַתֵּבָה) אחרית הימים ״ביום ההוא יהיה ה׳ אחד ושמו אחד״, אל תיקרא ״סּוּף״... אלא סוֺף.
כתוב ״שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל ,הַבָּאִים״ ראשי תיבות ״שביה״ תחילת הגלות כמו שהובטח לאברהם. כמו כן כתוב ״שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל ,הַבָּאִים מצרימה״ סופי תיבות תהלים.
יעקב שלח את בניו למצרים בפרשת מקץ ואמר ״רדו שמה״ לקיים את דברי ה׳. המילה ״רדו״ גימטריה 210 המילה ״שמה״ הינה ״משה״ שיוצאם ממצרים.
גולה עם האות ״א״ הינה גאולה (א=אלוקים).
כמו כן באותו פסוק סוד, ישנה עוד מילה שמעידה על גאולה בכל הגלויות העתידות לבא.
בפסוק “וְאֵלֶּה, שְׁמוֹת בְּנֵי ישראל״ ראשי תיבות ״שובי״
דוד המלך כתב בספר תהלים “שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית, שׁוּבִי שׁוּבִי וְנֶחֱזֶה-בָּךְ״ ללמדנו כי מלאכי השרת מלווים את כל יהודי ויהודי שיוצא מארץ הקודש אל הגלות ואומרים ארבעה פעמים ״שובי״ לנשמתו של כל יהודי שתחזור אל ״ארץ הקודש״ אל גן עדן.
כתוב: “אֵת יַעֲקֹב, איש״ סופי תיבות ״שבת״ ללמדנו כי כל 70 יוצאי ״ירך יעקב״ חגגו כל שבת ביחד בגושן.
כתוב: שביתו של פרעה ״בתיה״ חמלה על הילד ותיקרא שמו ״משה״. שמה (בתיה) אמור היה לכאורה שם של מיצרית ולא שם עיברי. שמה ניקרא ״בתיה״ על שם ה״תיבה״ שהוציאה את משה ממנה (מידה כנגד מידה), מכיוון שתבלה ביאור (התגיירה) ניקרא בת-יה (בת ה׳).
השאלה נישאלת כיצד נתנה לו את השם משה? הרי הוא נולד לאם עיבריה (יוכבד) שכבר נתנה לו שם עיברי לפני שלשה חודשים. שמו העיברי הראשון שאמו נתנה לו מוסתר בפרשת ״וזאת הברכה״ בפרק ל״ג פסוק כ״א : ״כי שם חלקת מחוקק ספון״. השם של משה היה ״מחוקק ספון״. אנו לומדים זאת מהמילים בתחילת פרשתנו (1:3) ״ולא יכלה עוד הצפינו״. (הצפינו=ספון) ״מחוקק״ לימד את בנ״י את חוקי התורה.
דרך אגב יוכבד היתה בת 130 בלידתה את משה, עמרם אביו הינו עם-רם. שעלה לגן עדן יחד עם בתיה בחייהם (לא מתו).
וְאֵלֶּה, שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הַבָּאִים, מִצְרָיְמָה: אֵת יַעֲקֹב, אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ.
בפסוק הראשון ישנם מספר נבואות, סודות וגימטריות.
במילים ״שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הַבָּאִים״ אנו רואים את ראשי תבות של הגלות... ״שביה״ שהם 210 שנות עבדות. בברית בין הבתרים הקב״ה הודיע לאברהם על 400 שנה של עבדות במצרים ״ויצאו ברכוש גדול״... רכוש גדול הינה תורה! אברהם ביקש גם כסף וזהב... וכן היה.
וכיוון שהמיצרים העבידו את בני ישראל יומם ולילה ״וַיְמָרְרוּ״... הקב״ה קיצר את העבדות ב 190 שנה ל210 והוציאם לתת להם את ארץ כנען (ישראל). המילה ״כנען״ הינה 190 בגימטריא... 400 מינוס 190 שווה 210.
כמו כן אנו לומדים על הגאולה מהמילים ״שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הַבָּאִים, מִצְרָיְמָה״ שסופי תבותיה הינה המילה ״תהלים״. ידוע כי קריאת תהלים מעבירה את רוע הגזרה.
מהמילים ״אֵת יַעֲקֹב, אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ״ אנו לומדים שכל 70 הנפשות שמרו שבת יחד עם יעקב אבינו. אנו למדים זאת מסופי התיבות של המילים ״אֵת יַעֲקֹב אִישׁ״ שהינה המילה שבת.
טוב לדעת שכל ראשי השבטים היתחתנו עם בנות/נכדות יעקב (שעד מתן תורה היה מותר). אנו לומדים זאת מפרשת ״ויגש 46:6-7... ״יַֽעֲקֹ֖ב וְכָל-זַרְע֥וֹ אִתּֽוֹ: {ז} בָּנָ֞יו וּבְנֵ֤י בָנָיו֙ אִתּ֔וֹ בְּנֹתָ֛יו וּבְנ֥וֹת בָּנָ֖יו וְכָל-זַרְע֑וֹ הֵבִ֥יא אִתּ֖וֹ מִצְרָֽיְמָה״.
מהמילה הראשונה בפרשתנו ״וְאֵלֶּה״ אנו לומדים על מסעות בני ישראל במידבר, המילה וְאֵלֶּה הינה 42 בגימטריא כנגד 42 המסעות ו-42 השנים במידבר. כמו כן סוד המיצווה ״ודיברת בם״... בם גימטריא 42 אך הינה ראשי תיבות של לימוד תורה שבכתב ותורה שבעל פה:
•ב - האות הראשונה בתורה ״בראשית״
•מ - האות הראשונה בגמרא ״מאימתי״.
לימוד (קראה) תורה ביום, וגמרא בלילה...״בשכבך ובקומך״.
הזוהר מלמדנו שבתו של פרעה ״בתיה״ התגיירה מהפסוק ״וַתֵּרֶד בַּת-פַּרְעֹה לִרְחֹץ עַל-הַיְאֹר״ עשתה מיקווה... וניטהרה. ותיקרא שמו ״משה״. לכאורה היא לא אמורה לדבר בשפת הקודש (עיברית) היא מיצריה... אומר הזוהר שמלאך ה׳ שם את שפת הקודש בפיה. לכן ניקרא שמה ״בת-יה״ (בת השם). ניתן ללמוד זאת מיוסף שנאמר ״שפת לא ידעתי אשמע...״.
שמה הינו ״בתיה״ כנגד ״תיבה״ שבה הוצפן משה, ״מידה כנגד מידה״.
משה ניצל בנהר הנלוס, המילה נלוס הינה שתי מילים ״נס לו״ על שנעשה לו נס.
כתוב ״וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל-אֶחָיו״ מכאן אנו לומדים שמשה שמר על יהדותו וגדל בבית אביו עד גיל 13 ובבית ולמרות שגדל בבית פרעה (עד גיל 40) יצא ״אל אחיו״. משה הורג בצדק ״טרוריסט״ שמכה עבד עיברי... ע״י שם ה׳ המפורש... ואז כתוב: ״וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה, וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ״. הזוהר אומר שמשה חזה בכל דורותיו של המיצרי, בעבר ובעתיד וראה שאין בהם אפילו אחד טוב (ששווה להצילו)... לכן ״וַיַּךְ, אֶת-הַמִּצְרִי, וַיִּטְמְנֵהוּ, בַּחוֹל״.
משה היה היחידי בעולמנו שדיבר פנים אל פנים עם הקב״ה וחיבר בין העולם הזה והעולם הבא... שמו הינו כשם ה׳ ״השם״.
מאוד מעניין ליראות איך פרשת השבוע והמספר 70 (הנפש) מיתקשרים בצורה מדהימה (כמו כל שבוע). בצרפת היתכנסו 70 מדינות נגד מדינת ישראל ״ אֲשֶׁר לֹא-יָדַע, אֶת-יוֹסֵף״ ו70 חברי ממשל בארה״ב נגד בת-יה (דונאלד טרפּ) הגברת יעל קושניר שהיתגיירה מכיון ״וַתֵּרֶא אֶת-הַתֵּבָה בְּתוֹךְ הַסּוּף״ ראתה את דיברי התורה (הַתֵּבָה) אחרית הימים ״ביום ההוא יהיה ה׳ אחד ושמו אחד״, אל תיקרא ״סּוּף״... אלא סוֺף.
כתוב ״שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל ,הַבָּאִים״ ראשי תיבות ״שביה״ תחילת הגלות כמו שהובטח לאברהם. כמו כן כתוב ״שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל ,הַבָּאִים מצרימה״ סופי תיבות תהלים.
יעקב שלח את בניו למצרים בפרשת מקץ ואמר ״רדו שמה״ לקיים את דברי ה׳. המילה ״רדו״ גימטריה 210 המילה ״שמה״ הינה ״משה״ שיוצאם ממצרים.
גולה עם האות ״א״ הינה גאולה (א=אלוקים).
כמו כן באותו פסוק סוד, ישנה עוד מילה שמעידה על גאולה בכל הגלויות העתידות לבא.
בפסוק “וְאֵלֶּה, שְׁמוֹת בְּנֵי ישראל״ ראשי תיבות ״שובי״
דוד המלך כתב בספר תהלים “שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית, שׁוּבִי שׁוּבִי וְנֶחֱזֶה-בָּךְ״ ללמדנו כי מלאכי השרת מלווים את כל יהודי ויהודי שיוצא מארץ הקודש אל הגלות ואומרים ארבעה פעמים ״שובי״ לנשמתו של כל יהודי שתחזור אל ״ארץ הקודש״ אל גן עדן.
כתוב: “אֵת יַעֲקֹב, איש״ סופי תיבות ״שבת״ ללמדנו כי כל 70 יוצאי ״ירך יעקב״ חגגו כל שבת ביחד בגושן.
כתוב: שביתו של פרעה ״בתיה״ חמלה על הילד ותיקרא שמו ״משה״. שמה (בתיה) אמור היה לכאורה שם של מיצרית ולא שם עיברי. שמה ניקרא ״בתיה״ על שם ה״תיבה״ שהוציאה את משה ממנה (מידה כנגד מידה), מכיוון שתבלה ביאור (התגיירה) ניקרא בת-יה (בת ה׳).
השאלה נישאלת כיצד נתנה לו את השם משה? הרי הוא נולד לאם עיבריה (יוכבד) שכבר נתנה לו שם עיברי לפני שלשה חודשים. שמו העיברי הראשון שאמו נתנה לו מוסתר בפרשת ״וזאת הברכה״ בפרק ל״ג פסוק כ״א : ״כי שם חלקת מחוקק ספון״. השם של משה היה ״מחוקק ספון״. אנו לומדים זאת מהמילים בתחילת פרשתנו (1:3) ״ולא יכלה עוד הצפינו״. (הצפינו=ספון) ״מחוקק״ לימד את בנ״י את חוקי התורה.
דרך אגב יוכבד היתה בת 130 בלידתה את משה, עמרם אביו הינו עם-רם. שעלה לגן עדן יחד עם בתיה בחייהם (לא מתו).
Parashat Va’Eira וָאֵרָא
פרשת וארא,
משה שואל (מיתלונן) את ה׳ ואומר ״למה הריעותה להם?״
הקב״ה נותן תוכחה (ועונש) למשה ומסביר שאבותיו לא היתלוננו... אפילו שרק ידעוהו בשם אחד. הקב״ה מגלה את שמו הנוסף (מיתוך 70 שמות) למשה ואומר ״אלהים״. המילה אלוהים הנה הראשיי תבות של עונש משה:
א - אמרת
ל - למה
ה - הריעותה להם
י - יהושוע
ם - מכניסם (לארץ הקודש)
זוהי אחת הסיבות שמשמה נענש בהם.
הקב״ה נותן למשה את המטה לעשות קסמים ודינים למצריים, המילה ״מטה״ הינה בגימטריא ״דן״ - 54 כנגד כל הדין והעונשים.
רבי רוט לימדנו: כתוב בפרשה שהצפרדעים מסרו נפשם ונכנסו לתנורים ומתו לקדש שם שמים. והשכר שלהם היה שהקב"ה החיה אותם מחדש. נישאלת השאלה: איך זה שבני ישראל יצאו ממצרים לא חרץ כלב לשונו ובתמורה קיבלו הכלבים מתנה לכל חייהם שיש מצווה לתת להם נבילות וטריפות. וסך הכל הם לא נבחו. וכאן הצפרדעים מסרו נפשם.
אומרים הבעלי מוסר רואים מכאן שיותר קשה לשתוק מאשר למות לכן הכלבים קיבלו שכר. וזה מוסר השכל גדול מאד
החרטומים מודים ואומרים ״אצבע אלוהים היא״. המילה אצבע הנה הראשיי תבות של:
א - אין
צ - צורך
ב - בדיקה
ע - עוד
הם הודו שהקדוש ברוך הוא העליון לכן הצטרפו לארץ ישראל ביציאת מצרים. החרטומים הינם הילדים של בילעם, יוניוס ויונבריוס הקוסמים הכי גדולים דל מיצרים... הם בעתיד יבנו את ״עגל הזהב״ עם אהרון.
משה שואל (מיתלונן) את ה׳ ואומר ״למה הריעותה להם?״
הקב״ה נותן תוכחה (ועונש) למשה ומסביר שאבותיו לא היתלוננו... אפילו שרק ידעוהו בשם אחד. הקב״ה מגלה את שמו הנוסף (מיתוך 70 שמות) למשה ואומר ״אלהים״. המילה אלוהים הנה הראשיי תבות של עונש משה:
א - אמרת
ל - למה
ה - הריעותה להם
י - יהושוע
ם - מכניסם (לארץ הקודש)
זוהי אחת הסיבות שמשמה נענש בהם.
הקב״ה נותן למשה את המטה לעשות קסמים ודינים למצריים, המילה ״מטה״ הינה בגימטריא ״דן״ - 54 כנגד כל הדין והעונשים.
רבי רוט לימדנו: כתוב בפרשה שהצפרדעים מסרו נפשם ונכנסו לתנורים ומתו לקדש שם שמים. והשכר שלהם היה שהקב"ה החיה אותם מחדש. נישאלת השאלה: איך זה שבני ישראל יצאו ממצרים לא חרץ כלב לשונו ובתמורה קיבלו הכלבים מתנה לכל חייהם שיש מצווה לתת להם נבילות וטריפות. וסך הכל הם לא נבחו. וכאן הצפרדעים מסרו נפשם.
אומרים הבעלי מוסר רואים מכאן שיותר קשה לשתוק מאשר למות לכן הכלבים קיבלו שכר. וזה מוסר השכל גדול מאד
החרטומים מודים ואומרים ״אצבע אלוהים היא״. המילה אצבע הנה הראשיי תבות של:
א - אין
צ - צורך
ב - בדיקה
ע - עוד
הם הודו שהקדוש ברוך הוא העליון לכן הצטרפו לארץ ישראל ביציאת מצרים. החרטומים הינם הילדים של בילעם, יוניוס ויונבריוס הקוסמים הכי גדולים דל מיצרים... הם בעתיד יבנו את ״עגל הזהב״ עם אהרון.
Parashat Bo – בֹּא
פרשת בא,
הקב״ה מצווה את משה ״בא אל פרעה״ לכאורה היה צריך לומר לו ״לך״ אל פרעה... ללמדנו שהקדוש ברוך-הוא חיכה לו שם להביס את ״אל״ (מלאך) של פרעה.
המילה ״בא״ בגימטריא הנה 3 למדנו על שלוש המכות העתידות לבוא... ארבה, חושך ומכת בכורות. דר״אג מכת בכורות הינה המכה היחידה מ-10 המכות שהמילה ״מכה״ מופיע לפניה... ללמדינו ש מ-״כה״ (שהקב״ה ושם נוסף לשכינה) אישית ״סימן״ את כל בכורות מיצריים למיתה ע״י מלאך המוות (בכל בית).
הזוהר אומר ש״בא אל פרעה״ הינה הוראת סוד לנצח את פרעה שלמטה ושל למעלה. המילה פרעה הנה שתי מילים ״פה רע״... תמיד הבטיח לשלחם, אם משה יפסיק את המכה.. אך תמיד שינה דעתו.
אם ניקח את המילה פרעה ונוציא את האותיות ״פ״ ו-״ע״ ונחליפם באותיות ״בא״ נקבל את המילה ״ארבה״ המכה הבאה בתור.
כמו כן אם נוסיף את גימטריות בא (3) ל-פרעה(355) נקבל את ״גאולה קרובה״ (358)... תבוסה שלמה ויציאת מיצרים.
כתוב שכשבני ישראל יצאו ממצרים ״לא חרץ כלב לשונו״ אומר הזוהר פה הכלבים עשו תשובה על חטא ״ההיזדוגות בתיבת נח״ שנאסר ע׳י הקב״ה, ובתמורה קיבלו הכלבים מתנה לכל חייהם... שיש מצווה לתת להם נבילות וטריפות. אליהו הנביא נתן להם גם 400 נביאי שקר למאכל. כ-לב הם כולם לב ונאמנים לבעליהם.
המילה ״ארבה״ מופיעה 7 פעמים בפרשה כנגד 7 סוגים של ארבה שתקפו והמיתו את המיצרים שהעבידו את בני ישראל שבעה ימים בשבוע.
מכת חושך נמשכה 6 ימים (כל השאר למעט בכורות היו 7 ימים) בשלושת הימים הראשונים 80% מבני ישראל שסירבו לצאת ממיצרים (לא האמינו ב-ה׳) הומתו וניקברו. אנו לומדים זאת מפרשת בשלח כמו שכתוב ״חמושים עלו״ חמישית (20%) יצאו... מעיד על מליונים שיצאו רק מ70 נפש (כהבטחת ה׳ לאבות).
בשלושת הימים הנוספים בני ישראל נכנסו לבתיי המצרים ומצאו את מיקומם של כל הזהב והכסף... ויצאו ״ברכוש גדול״. הזוהר אומר שה״רכוש גדול״ הינה התורה. אך הקב״ה נתן להם כסף (מיקדמה לפי בקשת אברהם אבינו) כדי שלא ידאגו ויהיה להם קל ללמוד תורה.
טוב לדעת שבפסוק 11:9 חבויה נבואת הרמב״ם סודו סיפרו ושמו ויום הולדתו (י׳ד בניסן כמו ערב יציאת מיצריים) המילים ״רבות מופתי בארץ מצרים״ ראשי תיבות רמב״ם. התורה נתנה כ2400 שנה ליפני לידתו... סיפרו ״משנה תורה״ מופיע כל 50 אותיות וברווח של 613 אותיות בין המילה ״משנה ו-תורה״... כנגד תוכן סיפרו על 613 המיצוות... רק אלוהים יכול לדעת ולכתוב זאת.. ותורתנו אמת!!!
מכת בכורות... כנגד ״כל הבן הילוד היאורה תשליכהו״... מידה כנגד מידה. הדם על המזוזות והמשקוף מעיד על אמונה בקב״ה ע״י שחיטת ״הכבש״ שנחשב ״אל המיצרים״... הקב״ה יודע באיזה בית ובית בני ישראל נמצאים.
כתוב ״היום אתם יוצאים בחודש האביב״ המילה האביב הנה הראשיי תבות של:
ה - הקב״ה
אב - 3 האבות
יב - 12 השבטים
שרק בזכותם זכו ליציאת מצרים. כמו כו אביב גימטריא 15 כנגד תאריך יציאת מצרים.
״ערב-רב״ יצא איתם למטרה להחזיר את כל העושר והרכוש שיצא ממצרים, וכמו כן לפגוע בבני ישראל. הזוהר אומר שהם רצו ללמוד איך לעשות כשפים יותר גדולים (כ10 המכות). שני חרטומים שגם כן יצאו הינם הילדים של בילעם, יוניוס ויונבריוס הקוסמים הכי גדולים של מיצרים... הם בעתיד יבנו את ״עגל הזהב״ עם אהרון.
בפסוק האחרון בפרשה מצוות תפילין מוזכרת.
הקב״ה מצווה את משה ״בא אל פרעה״ לכאורה היה צריך לומר לו ״לך״ אל פרעה... ללמדנו שהקדוש ברוך-הוא חיכה לו שם להביס את ״אל״ (מלאך) של פרעה.
המילה ״בא״ בגימטריא הנה 3 למדנו על שלוש המכות העתידות לבוא... ארבה, חושך ומכת בכורות. דר״אג מכת בכורות הינה המכה היחידה מ-10 המכות שהמילה ״מכה״ מופיע לפניה... ללמדינו ש מ-״כה״ (שהקב״ה ושם נוסף לשכינה) אישית ״סימן״ את כל בכורות מיצריים למיתה ע״י מלאך המוות (בכל בית).
הזוהר אומר ש״בא אל פרעה״ הינה הוראת סוד לנצח את פרעה שלמטה ושל למעלה. המילה פרעה הנה שתי מילים ״פה רע״... תמיד הבטיח לשלחם, אם משה יפסיק את המכה.. אך תמיד שינה דעתו.
אם ניקח את המילה פרעה ונוציא את האותיות ״פ״ ו-״ע״ ונחליפם באותיות ״בא״ נקבל את המילה ״ארבה״ המכה הבאה בתור.
כמו כן אם נוסיף את גימטריות בא (3) ל-פרעה(355) נקבל את ״גאולה קרובה״ (358)... תבוסה שלמה ויציאת מיצרים.
כתוב שכשבני ישראל יצאו ממצרים ״לא חרץ כלב לשונו״ אומר הזוהר פה הכלבים עשו תשובה על חטא ״ההיזדוגות בתיבת נח״ שנאסר ע׳י הקב״ה, ובתמורה קיבלו הכלבים מתנה לכל חייהם... שיש מצווה לתת להם נבילות וטריפות. אליהו הנביא נתן להם גם 400 נביאי שקר למאכל. כ-לב הם כולם לב ונאמנים לבעליהם.
המילה ״ארבה״ מופיעה 7 פעמים בפרשה כנגד 7 סוגים של ארבה שתקפו והמיתו את המיצרים שהעבידו את בני ישראל שבעה ימים בשבוע.
מכת חושך נמשכה 6 ימים (כל השאר למעט בכורות היו 7 ימים) בשלושת הימים הראשונים 80% מבני ישראל שסירבו לצאת ממיצרים (לא האמינו ב-ה׳) הומתו וניקברו. אנו לומדים זאת מפרשת בשלח כמו שכתוב ״חמושים עלו״ חמישית (20%) יצאו... מעיד על מליונים שיצאו רק מ70 נפש (כהבטחת ה׳ לאבות).
בשלושת הימים הנוספים בני ישראל נכנסו לבתיי המצרים ומצאו את מיקומם של כל הזהב והכסף... ויצאו ״ברכוש גדול״. הזוהר אומר שה״רכוש גדול״ הינה התורה. אך הקב״ה נתן להם כסף (מיקדמה לפי בקשת אברהם אבינו) כדי שלא ידאגו ויהיה להם קל ללמוד תורה.
טוב לדעת שבפסוק 11:9 חבויה נבואת הרמב״ם סודו סיפרו ושמו ויום הולדתו (י׳ד בניסן כמו ערב יציאת מיצריים) המילים ״רבות מופתי בארץ מצרים״ ראשי תיבות רמב״ם. התורה נתנה כ2400 שנה ליפני לידתו... סיפרו ״משנה תורה״ מופיע כל 50 אותיות וברווח של 613 אותיות בין המילה ״משנה ו-תורה״... כנגד תוכן סיפרו על 613 המיצוות... רק אלוהים יכול לדעת ולכתוב זאת.. ותורתנו אמת!!!
מכת בכורות... כנגד ״כל הבן הילוד היאורה תשליכהו״... מידה כנגד מידה. הדם על המזוזות והמשקוף מעיד על אמונה בקב״ה ע״י שחיטת ״הכבש״ שנחשב ״אל המיצרים״... הקב״ה יודע באיזה בית ובית בני ישראל נמצאים.
כתוב ״היום אתם יוצאים בחודש האביב״ המילה האביב הנה הראשיי תבות של:
ה - הקב״ה
אב - 3 האבות
יב - 12 השבטים
שרק בזכותם זכו ליציאת מצרים. כמו כו אביב גימטריא 15 כנגד תאריך יציאת מצרים.
״ערב-רב״ יצא איתם למטרה להחזיר את כל העושר והרכוש שיצא ממצרים, וכמו כן לפגוע בבני ישראל. הזוהר אומר שהם רצו ללמוד איך לעשות כשפים יותר גדולים (כ10 המכות). שני חרטומים שגם כן יצאו הינם הילדים של בילעם, יוניוס ויונבריוס הקוסמים הכי גדולים של מיצרים... הם בעתיד יבנו את ״עגל הזהב״ עם אהרון.
בפסוק האחרון בפרשה מצוות תפילין מוזכרת.
Parashat Beshalach בְּשַׁלַּח
פרשת בשלח,
״וַיְהִי, בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת-הָעָם״ לכאורה ישנה טעות פה כתוב שפרעה שלח את העם, והרי ידוע שהקדוש ברוך-הוא הוציאנו ממצרים. ללמדנו שבכל מקום בתורה שכתוב ״עם״ או ״עמך״ מדובר בערב-רב (שמשה גייר בלי רשות מהקב״ה) שהם המצרים שיצאו הם בני ישראל בגלל הרכוש שיצא ממצריים ולא לשם שמיים. לכן נאמר שהקב״ה אמר למשה בחטא העגל ״לֶךְ-רֵד – כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ" (שמות, ל"ב, ז' ). (עמך ולא עם ישראל).
כמו כן מהארבעה המילים הראשונות אנו לומדים על תחית המתים ״וַיְהִי, בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת״ סופי תיבות ״תחיה״. הזוהר אומר שהקדוש ברוך הוא יחיה את כל הרשעים שיהיו ״עדים״ לגדולות הקדוש ברוך-הוא בתחיית המתים, ולחיי הנצח של בני ישראל... ואז ימיתם שוב.
המילה ״בשלח״ הינה 340 בגימטריה, אומר הזוהר הקדוש שהקב״ה החייה את יעקב בדיוק בזמן קריעת ים-סוף. יעקב אבינו נולד בערב סוכות ונפטר בערב סוכות ובדיוק בקריעת ים-סוף הינם 340 שנה מיום היולדו. אנו לומדים זאת מן הפסוק : ״וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל (יעקב) אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה בְּמִצְרַיִם״ ורק אחרי זאת ״אז ישיר משה ובני ישראל״. טוב לדעת שים-סוף נקרע ל-12 גזרים שכל שבט עבר בפתח נפרד. אל תיקרא ״ים-סוּף״ אלא ״ים- סוֺף״ שהגיע סוֹפם של המצרים.
כתוב: "וירא הים וינוס"... הים ראה את ארונו של יוסף הצדיק... ונענה לנחשון בן עמי-נדב וינוסו המים. המילה נחשון הינה מילה נרדפת לגל...
המילה ״בשלח״ הינה סוד לשתי חולשות של בני ישראל ״ב-חלש״.
ב - 2 בגימטריא
שלח - חלש
בני ישראל איבדו אמונה למרות כל הניסים, פעמיים: במים ובבשר... קריעת ים-סוף ומן. לכן נענשו ע״י עמלק (לשון יחיד). המילה עמלק הנה הראשיי תבות:
ע - עם
מ - מועל
ל - לא
ק - קדוש
אנו מביאים עלינו את ״עמלק״...מעניין שאנו תמיד סובלים מ״עמלק״ בכל מיני דורות ובכל מיני עמים שמייצגים את ״עמלק״... מצרים, רוסיה, פרס, גרמניה, וכדומה (ימח שמם ושם זכרם). ללמדנו שאנו מביאים עלינו את עמלק ולא ההפך, בזמן שאנו ״עוזבים״ את הקב״ה.
המילה עמלק בגימטריה הנה 240 כמו המילה ספק... כשאנו לא מאמינים עמלק מגיע.
כמו כתוב: ״ה׳ ילחם לכם ואתם תחרישון״ (לימוד תורה ושקט בבית הכנסת)... הקב״ה יגן על כולנו אם אנו ״מתעסקים״ בתורה. כמו כן התורה כתובה כמו ערוגות בפרדס, שורות, רווחים, בברירות... ככל שאנו ״חורשים״ בתורה אנו מגלים יותר, ומניבים פירות גדולים יותר.
המילה ״מן״ הינה ״מעשי ניסים״ שקיבלו בני ישראל בכל הזמן במידבר (42 שנה) לכן נאמר ״ודיברת בם״ בם גימטריא 42.
״וַיְהִי, בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת-הָעָם״ לכאורה ישנה טעות פה כתוב שפרעה שלח את העם, והרי ידוע שהקדוש ברוך-הוא הוציאנו ממצרים. ללמדנו שבכל מקום בתורה שכתוב ״עם״ או ״עמך״ מדובר בערב-רב (שמשה גייר בלי רשות מהקב״ה) שהם המצרים שיצאו הם בני ישראל בגלל הרכוש שיצא ממצריים ולא לשם שמיים. לכן נאמר שהקב״ה אמר למשה בחטא העגל ״לֶךְ-רֵד – כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ" (שמות, ל"ב, ז' ). (עמך ולא עם ישראל).
כמו כן מהארבעה המילים הראשונות אנו לומדים על תחית המתים ״וַיְהִי, בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת״ סופי תיבות ״תחיה״. הזוהר אומר שהקדוש ברוך הוא יחיה את כל הרשעים שיהיו ״עדים״ לגדולות הקדוש ברוך-הוא בתחיית המתים, ולחיי הנצח של בני ישראל... ואז ימיתם שוב.
המילה ״בשלח״ הינה 340 בגימטריה, אומר הזוהר הקדוש שהקב״ה החייה את יעקב בדיוק בזמן קריעת ים-סוף. יעקב אבינו נולד בערב סוכות ונפטר בערב סוכות ובדיוק בקריעת ים-סוף הינם 340 שנה מיום היולדו. אנו לומדים זאת מן הפסוק : ״וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל (יעקב) אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה בְּמִצְרַיִם״ ורק אחרי זאת ״אז ישיר משה ובני ישראל״. טוב לדעת שים-סוף נקרע ל-12 גזרים שכל שבט עבר בפתח נפרד. אל תיקרא ״ים-סוּף״ אלא ״ים- סוֺף״ שהגיע סוֹפם של המצרים.
כתוב: "וירא הים וינוס"... הים ראה את ארונו של יוסף הצדיק... ונענה לנחשון בן עמי-נדב וינוסו המים. המילה נחשון הינה מילה נרדפת לגל...
המילה ״בשלח״ הינה סוד לשתי חולשות של בני ישראל ״ב-חלש״.
ב - 2 בגימטריא
שלח - חלש
בני ישראל איבדו אמונה למרות כל הניסים, פעמיים: במים ובבשר... קריעת ים-סוף ומן. לכן נענשו ע״י עמלק (לשון יחיד). המילה עמלק הנה הראשיי תבות:
ע - עם
מ - מועל
ל - לא
ק - קדוש
אנו מביאים עלינו את ״עמלק״...מעניין שאנו תמיד סובלים מ״עמלק״ בכל מיני דורות ובכל מיני עמים שמייצגים את ״עמלק״... מצרים, רוסיה, פרס, גרמניה, וכדומה (ימח שמם ושם זכרם). ללמדנו שאנו מביאים עלינו את עמלק ולא ההפך, בזמן שאנו ״עוזבים״ את הקב״ה.
המילה עמלק בגימטריה הנה 240 כמו המילה ספק... כשאנו לא מאמינים עמלק מגיע.
כמו כתוב: ״ה׳ ילחם לכם ואתם תחרישון״ (לימוד תורה ושקט בבית הכנסת)... הקב״ה יגן על כולנו אם אנו ״מתעסקים״ בתורה. כמו כן התורה כתובה כמו ערוגות בפרדס, שורות, רווחים, בברירות... ככל שאנו ״חורשים״ בתורה אנו מגלים יותר, ומניבים פירות גדולים יותר.
המילה ״מן״ הינה ״מעשי ניסים״ שקיבלו בני ישראל בכל הזמן במידבר (42 שנה) לכן נאמר ״ודיברת בם״ בם גימטריא 42.
Parashat Yitro יִתְרוֹ
פרשת יתרו,
נישאלת השאלה מדוע לא ניקראה הפרשה הזו ״עשרת הדיברות״ אלא ״יתרו״.
הקב״ה מלמדנו על זכותם של גרים ובעלי תשובה נישגבת שביזכות מיצוותם ומעשיהם זכו בכבוד התורה.
המילה ״יתרו״ הנה ״ויתר״. יתרו שמע על כל הניסים (שהקב״ה עשה) וויתר על דתו והצטרף לעם ישראל עם מאות אלפי מדיינים (יתרו בזמנו נשווה לאפיפיור של היום) וקיבל עליו את הקב״ה. לכן זיכה אותו הקדוש ברוך הוא שפרשת תיקרא על שמו.
יתרו הפך את מדין... לדנים... מאות אלפים מדיינים גוירו ע״י משה כדנים ליהדות. מדין = דנים. כמו כן יתרו הינו יותר, שהוסיף יותר לעם ישראל. לא כן עשו עמים אחרים ששמעו ולא חזרו בתשובה, למדנו זאת מהפסוק ״שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן...״ (לא היתגיירו).
יתרו זיכה את משה, עם ישראל ומרבית העולם במערכת משפטית והילכתית עד עצם היום הזה שאפשרה לימוד תורה, חוק וצדק חברתי בכל מקום ותקופה, בתי מישפט וכדומה.
כתוב ״וישמע יתרו״ אומרים המפרשים שמע מספר דברים:
א. שמע על כל הניסים שהקב״ה עשה לעם ישראל במיצרים וים סוף.
ב. שמע על מילחמת עמלק, המילה ״וישמע״ הינה ראשי תיבות:
ו - וישמע
י - יתרו
ש - שניצחו
מ - מלחמת
ע - עמלק
ג. שמע שמשה איננו כהן אלא לוי (נענש בחזון הסנה) משה איבד את כהונתו במקום הסנה הבוער מכיוון שסירב לקבל עליו הוצאת בני ישראל ממצרים שבע פעמים. הוא ביקש מהקב״ה שאהרון אחיו יהיה במקומו, הקדוש ברוך הענישו והורידו מכהונה, ונהיה לוי למרות שהוא ואהרון אחים.
ד. שמע על גאולה - המילה ״וישמע״ הינה ״מושיע״... כניסה לארץ ישראל.
הזוהר מלמדנו על גילגול נישמותם של יתרו, משה וציפורה. כתוב שיתרו אמר למשה ״אני חותנך יתרו״. הרי ברור וידוע כי יתרו חותן משה (80 שנה, 40 במידבר, 40 במיצרים יתרו היה יועץ פרעה). אמר יתרו ״אני חותנך יתרו״ ראשי תיבות ״אחי״ - הזוהר אומר שיתרו בא למשה ואמר לו אני אחיך בגילגול קודם. אנו עושים תיקון לקיין והבל על חטא הרצח שפשעתי בו אומר יתרו. יתרו אומר למשה אני גלגול קיין ואתה גלגול הבל, ציפורה היא האחות שלקחתי מימך כשהרגתיך. אני מביא אותה אליך בחזרה. ידוע שעם קיין נולדה אחות תאומה, ועם אבל שתי אחיות (קיין רצח את הבל מקינאה ולקח את אחותו/אשתו)
לכן יתרו הביא את בתו ציפורה אחר שלוחיה (גט), הייתה גרושה להחזירה למשה. החוק אומר שכהן לא יכול להתחתן עם גרושה, אך משה לוי, והיתחתן שוב עם ציפורה. טוב לדעת שהמילה ״גט״ לא מופיעה בתורה, מיכיוון שהיא מפרידה בין כל האותיות במילה ״ביחד״ (מליפני ואחרי כל אות)
השם של משה הינו ראשי-התיבות של גלגול נשמותיו:
מ - משה
ש - שת
ה - הבל
עקב שזיכה את משה וישראל, עקב שקיבל עליו עול מלכות שמים והודה שהקב״ה הוא האלוהים... זכו צאצאיו בנחלה בארץ הקדש (בנחלת בית המיקדש) עד לבנייתו הם גרו בנחלת בית המיקדש, אנו לומדים זאת מהמילה ״וישמע״ שהינה 426 בגימטריא כנגד 426 שנים עד בניית בית המיקדש מיום כניסת בני ישראל לארץ ישראל.
כתוב ״ויחד יתרו״ ללמדנו שנהיה אחד עם ישראל ועשה ברית מילה (עם כל עמו), המילה ״ויחד״ מהמילה ״חד״ (כלי חד להסרת ערלה). המילה ״ערלה״ הינה ״רע-לה״ (לנשמה) לכן עושים ב ״שמנה״ ( 8 ימים) אותם אותיות.
כתוב ״וירד ה׳ על ההר...״ וכול העולם שמע... המילה ״וירד״ הינה המילה ״רדיו״ (גלי קול, גלי רדיו) לכן נאמר ״וכל העם רואים את הקולות...״.
הקב״ה דיבר 2 דיברות (בני ישראל מתו - ״הוציא טומאתם״ והקב״ה החייה אותם לקבלת תורה) ומשה 8 דיברות... הקב״ה זיכה את משה ב 8 דיברות מיכוון שמשה ניפטר 8 פסוקים לפני סיום התורה (בפרשת וזאת הברכה).
בעשרת הדיברות ישנם 620 אותיות כנגד 620 מיצוות:
613 - מהתורה
7 - מחז״ל
על שבע מיצוות חז״ל אנו לומדים משתי המילים האחרונות של 10 הדיברות ״אשר לרעך״ (כ-י׳ד) שבע אותיות כנגד 7 מיצוות/דינים:
א - אבלות
ש - שמחות
ר - רחיצה
ל - לחם
ר - רשויות
ע - עמלק
ך - כוהנים
בני ישראל אמרו ״נעשה ונישמע״ ללמדנו שאנו תמיד מחוייבים לעשות (נעשה) את כל אשר ציוונו הקב״ה וחז״ל... ואז ״ונישמע״ אנו נישמע על הישועה וקול ״שופר״ בביאת המשיח. לכן ניכתב ״ויהי קול השופר הולך...״
המילה ״לחות״ הינה ״חלות״ שתי לחות כנגד שתי חלות לשבת (בכל שבת תורה וחלות על השולחן). שישי בגימטריא 620 כנגד 620 מיצוות.
התורה ניתנה בחודש סיון שהוא מזל תאומים כנגד לימוד תורה בחברותא (2) ולמוד תורה משתי התורות - תורה שביכתב ותורה שבעל פה.
ב״ה שניזכה לביאת המשיח בקרוב!
נישאלת השאלה מדוע לא ניקראה הפרשה הזו ״עשרת הדיברות״ אלא ״יתרו״.
הקב״ה מלמדנו על זכותם של גרים ובעלי תשובה נישגבת שביזכות מיצוותם ומעשיהם זכו בכבוד התורה.
המילה ״יתרו״ הנה ״ויתר״. יתרו שמע על כל הניסים (שהקב״ה עשה) וויתר על דתו והצטרף לעם ישראל עם מאות אלפי מדיינים (יתרו בזמנו נשווה לאפיפיור של היום) וקיבל עליו את הקב״ה. לכן זיכה אותו הקדוש ברוך הוא שפרשת תיקרא על שמו.
יתרו הפך את מדין... לדנים... מאות אלפים מדיינים גוירו ע״י משה כדנים ליהדות. מדין = דנים. כמו כן יתרו הינו יותר, שהוסיף יותר לעם ישראל. לא כן עשו עמים אחרים ששמעו ולא חזרו בתשובה, למדנו זאת מהפסוק ״שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן...״ (לא היתגיירו).
יתרו זיכה את משה, עם ישראל ומרבית העולם במערכת משפטית והילכתית עד עצם היום הזה שאפשרה לימוד תורה, חוק וצדק חברתי בכל מקום ותקופה, בתי מישפט וכדומה.
כתוב ״וישמע יתרו״ אומרים המפרשים שמע מספר דברים:
א. שמע על כל הניסים שהקב״ה עשה לעם ישראל במיצרים וים סוף.
ב. שמע על מילחמת עמלק, המילה ״וישמע״ הינה ראשי תיבות:
ו - וישמע
י - יתרו
ש - שניצחו
מ - מלחמת
ע - עמלק
ג. שמע שמשה איננו כהן אלא לוי (נענש בחזון הסנה) משה איבד את כהונתו במקום הסנה הבוער מכיוון שסירב לקבל עליו הוצאת בני ישראל ממצרים שבע פעמים. הוא ביקש מהקב״ה שאהרון אחיו יהיה במקומו, הקדוש ברוך הענישו והורידו מכהונה, ונהיה לוי למרות שהוא ואהרון אחים.
ד. שמע על גאולה - המילה ״וישמע״ הינה ״מושיע״... כניסה לארץ ישראל.
הזוהר מלמדנו על גילגול נישמותם של יתרו, משה וציפורה. כתוב שיתרו אמר למשה ״אני חותנך יתרו״. הרי ברור וידוע כי יתרו חותן משה (80 שנה, 40 במידבר, 40 במיצרים יתרו היה יועץ פרעה). אמר יתרו ״אני חותנך יתרו״ ראשי תיבות ״אחי״ - הזוהר אומר שיתרו בא למשה ואמר לו אני אחיך בגילגול קודם. אנו עושים תיקון לקיין והבל על חטא הרצח שפשעתי בו אומר יתרו. יתרו אומר למשה אני גלגול קיין ואתה גלגול הבל, ציפורה היא האחות שלקחתי מימך כשהרגתיך. אני מביא אותה אליך בחזרה. ידוע שעם קיין נולדה אחות תאומה, ועם אבל שתי אחיות (קיין רצח את הבל מקינאה ולקח את אחותו/אשתו)
לכן יתרו הביא את בתו ציפורה אחר שלוחיה (גט), הייתה גרושה להחזירה למשה. החוק אומר שכהן לא יכול להתחתן עם גרושה, אך משה לוי, והיתחתן שוב עם ציפורה. טוב לדעת שהמילה ״גט״ לא מופיעה בתורה, מיכיוון שהיא מפרידה בין כל האותיות במילה ״ביחד״ (מליפני ואחרי כל אות)
השם של משה הינו ראשי-התיבות של גלגול נשמותיו:
מ - משה
ש - שת
ה - הבל
עקב שזיכה את משה וישראל, עקב שקיבל עליו עול מלכות שמים והודה שהקב״ה הוא האלוהים... זכו צאצאיו בנחלה בארץ הקדש (בנחלת בית המיקדש) עד לבנייתו הם גרו בנחלת בית המיקדש, אנו לומדים זאת מהמילה ״וישמע״ שהינה 426 בגימטריא כנגד 426 שנים עד בניית בית המיקדש מיום כניסת בני ישראל לארץ ישראל.
כתוב ״ויחד יתרו״ ללמדנו שנהיה אחד עם ישראל ועשה ברית מילה (עם כל עמו), המילה ״ויחד״ מהמילה ״חד״ (כלי חד להסרת ערלה). המילה ״ערלה״ הינה ״רע-לה״ (לנשמה) לכן עושים ב ״שמנה״ ( 8 ימים) אותם אותיות.
כתוב ״וירד ה׳ על ההר...״ וכול העולם שמע... המילה ״וירד״ הינה המילה ״רדיו״ (גלי קול, גלי רדיו) לכן נאמר ״וכל העם רואים את הקולות...״.
הקב״ה דיבר 2 דיברות (בני ישראל מתו - ״הוציא טומאתם״ והקב״ה החייה אותם לקבלת תורה) ומשה 8 דיברות... הקב״ה זיכה את משה ב 8 דיברות מיכוון שמשה ניפטר 8 פסוקים לפני סיום התורה (בפרשת וזאת הברכה).
בעשרת הדיברות ישנם 620 אותיות כנגד 620 מיצוות:
613 - מהתורה
7 - מחז״ל
על שבע מיצוות חז״ל אנו לומדים משתי המילים האחרונות של 10 הדיברות ״אשר לרעך״ (כ-י׳ד) שבע אותיות כנגד 7 מיצוות/דינים:
א - אבלות
ש - שמחות
ר - רחיצה
ל - לחם
ר - רשויות
ע - עמלק
ך - כוהנים
בני ישראל אמרו ״נעשה ונישמע״ ללמדנו שאנו תמיד מחוייבים לעשות (נעשה) את כל אשר ציוונו הקב״ה וחז״ל... ואז ״ונישמע״ אנו נישמע על הישועה וקול ״שופר״ בביאת המשיח. לכן ניכתב ״ויהי קול השופר הולך...״
המילה ״לחות״ הינה ״חלות״ שתי לחות כנגד שתי חלות לשבת (בכל שבת תורה וחלות על השולחן). שישי בגימטריא 620 כנגד 620 מיצוות.
התורה ניתנה בחודש סיון שהוא מזל תאומים כנגד לימוד תורה בחברותא (2) ולמוד תורה משתי התורות - תורה שביכתב ותורה שבעל פה.
ב״ה שניזכה לביאת המשיח בקרוב!
Parashat Mishpatim מִּשְׁפָּטִים
פרשת מישפטים
״וְאֵ֙לֶּה֙ הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תָּשִׂ֖ים לִפְנֵיהֶֽם״
המילה ואלה בגימטריה 42 ללמדנו על נבואת 42 המסעות שבני ישראל יעשו ב-42 שנה במדבר כנגד המישפטים שלא שמרו עם חטא העגל וחטא המרגלים.
״אֲשֶׁ֥ר תָּשִׂ֖ים לִפְנֵיהֶֽם״ שים אותם לפני בני ישראל ולא לפני הגויים (שהגויים מחויבים רק ב 7 מיצוות) ותמיד יהיו לדרור ודור לפנינו עד עצם היום הזה... ועד עולם.
״כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי, שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד; וּבַשְּׁבִעִת—יֵצֵא לַחָפְשִׁי״. נשאלת השאלה מדוע מדובר בעבד עיברי מכל המיצוות שהקב״ה נתן לנו? להזכיר לנו יום בכל יום כי עבדים היינו בארץ מצרים... והקדוש ברוך הוא הוציאינו... ״דע מאין באתה ולאן אתה הולך״ ואל תישכח שלא תהיה ״עבד כי ימלוך״.
״שש שנים יעבוד״ אומר זוהר יש לך שש הזדמנויות לגילגולים לעשות תיקון בעולם הזה ולחזור חזרה לגלגול נוסף... ורק אז ״בשביעית״ גן עדן! (מה שפחות גלגולים יותר טוב).
עבד שרוצה להמשיך להיות עבד עושים לו חור באוזן במרצע... מרצע בגימטריה 400 כנגד 400 שנות גלות ועבדות ששכח את דם המזוזה. המילה ״יענש״ והמילה ״נפש״ הינם 430 בגימטריא כנגד 430 שנה בברית בין הבתרים ליציאת מצרים.
״אִם־בְּגַפּ֥וֹ יָבֹ֖א בְּגַפּ֣וֹ יֵצֵ֑א״ רשאי תבות אביב גימטריא 15 כנגד יציאת מצרים ב-15 לניסן 15 י״ה (הקב״ה)
ההגאון מוילנא מלמדנו כתוב ״עין תחת עין״. והגמרא אומרת שהכוונה ממון. שישלם לו על הנזק שאדם עושה לחברו, אומר הגאון. האותיות שבאות אחרי אותיות המילה ע.י.ן הם כ.ס.ף ללמדנו שלא הכוונה להוציא לאדם עין תחת עין.
הרב הגאון והמקובל רבי נתנאלי מלמדנו שכשכתוב ״וְאִם-אָסוֹן, יִהְיֶה--וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ, תַּחַת נָפֶשׁ. עַיִן תַּחַת עַיִן, שֵׁן תַּחַת שֵׁן, יָד תַּחַת יָד, רֶגֶל תַּחַת רָגֶל״ מדובר באליהו הנביא שהציל והחייה את הבן (שמת) של השונמית אשת עובדיה הנביא. הוא מביא ראייה ממלכים ב פרק ד:לד
״וַיָּשֶׂם פִּיו עַל-פִּיו וְעֵינָיו עַל-עֵינָיו וְכַפָּיו עַל-כַּפָּו, וַיִּגְהַר, עָלָיו; וַיָּחָם, בְּשַׂר הַיָּלֶד “ אליהו הנביא שם עין תחת עין...
כתוב ״וַיָּבֹא מֹשֶׁה, וַיְסַפֵּר לָעָם אֵת כָּל-דִּבְרֵי יְהוָה, וְאֵת, כָּל-הַמִּשְׁפָּטִים; וַיַּעַן כָּל-הָעָם קוֹל אֶחָד, וַיֹּאמְרוּ, כָּל-הַדְּבָרִים אֲשֶׁר-דִּבֶּר יְהוָה, נַעֲשֶׂה״
ששמעו את 2 הדיברות הראשנות מהקב״ה אמרו ״נעשה״.
ששמעו את 8 הדיברות האחרות ממשה אמרו ״נשמע״.
2 ו 8 הם מרכיבי המים (תורה) H2O. ה ׳ דיבר 2 משה דיבר 8. הקבלה אומרת שהקב״ה לימד את משה את מרכיבי המיים.
The molecule of water H2O has 10 parts 2 hydrogen and 8 electrons from the oxygen atom.
לאחר ״ויבקעו המים״ (10 אותיות כנגד 10 מרכיבי המים) קיבלו את עשרת הדיברות... ה׳ דיבר 2 ומשה 8... לכן משה ניפטר 8 פסוקים לפני סיום התורה.
ב״ה שניזכה לאהבתך ה׳ ואחים אמיתית ללא קינאה ורק אהבת חינם שיעזורו לביאת המשיח בקרוב!
״וְאֵ֙לֶּה֙ הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תָּשִׂ֖ים לִפְנֵיהֶֽם״
המילה ואלה בגימטריה 42 ללמדנו על נבואת 42 המסעות שבני ישראל יעשו ב-42 שנה במדבר כנגד המישפטים שלא שמרו עם חטא העגל וחטא המרגלים.
״אֲשֶׁ֥ר תָּשִׂ֖ים לִפְנֵיהֶֽם״ שים אותם לפני בני ישראל ולא לפני הגויים (שהגויים מחויבים רק ב 7 מיצוות) ותמיד יהיו לדרור ודור לפנינו עד עצם היום הזה... ועד עולם.
״כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי, שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד; וּבַשְּׁבִעִת—יֵצֵא לַחָפְשִׁי״. נשאלת השאלה מדוע מדובר בעבד עיברי מכל המיצוות שהקב״ה נתן לנו? להזכיר לנו יום בכל יום כי עבדים היינו בארץ מצרים... והקדוש ברוך הוא הוציאינו... ״דע מאין באתה ולאן אתה הולך״ ואל תישכח שלא תהיה ״עבד כי ימלוך״.
״שש שנים יעבוד״ אומר זוהר יש לך שש הזדמנויות לגילגולים לעשות תיקון בעולם הזה ולחזור חזרה לגלגול נוסף... ורק אז ״בשביעית״ גן עדן! (מה שפחות גלגולים יותר טוב).
עבד שרוצה להמשיך להיות עבד עושים לו חור באוזן במרצע... מרצע בגימטריה 400 כנגד 400 שנות גלות ועבדות ששכח את דם המזוזה. המילה ״יענש״ והמילה ״נפש״ הינם 430 בגימטריא כנגד 430 שנה בברית בין הבתרים ליציאת מצרים.
״אִם־בְּגַפּ֥וֹ יָבֹ֖א בְּגַפּ֣וֹ יֵצֵ֑א״ רשאי תבות אביב גימטריא 15 כנגד יציאת מצרים ב-15 לניסן 15 י״ה (הקב״ה)
ההגאון מוילנא מלמדנו כתוב ״עין תחת עין״. והגמרא אומרת שהכוונה ממון. שישלם לו על הנזק שאדם עושה לחברו, אומר הגאון. האותיות שבאות אחרי אותיות המילה ע.י.ן הם כ.ס.ף ללמדנו שלא הכוונה להוציא לאדם עין תחת עין.
הרב הגאון והמקובל רבי נתנאלי מלמדנו שכשכתוב ״וְאִם-אָסוֹן, יִהְיֶה--וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ, תַּחַת נָפֶשׁ. עַיִן תַּחַת עַיִן, שֵׁן תַּחַת שֵׁן, יָד תַּחַת יָד, רֶגֶל תַּחַת רָגֶל״ מדובר באליהו הנביא שהציל והחייה את הבן (שמת) של השונמית אשת עובדיה הנביא. הוא מביא ראייה ממלכים ב פרק ד:לד
״וַיָּשֶׂם פִּיו עַל-פִּיו וְעֵינָיו עַל-עֵינָיו וְכַפָּיו עַל-כַּפָּו, וַיִּגְהַר, עָלָיו; וַיָּחָם, בְּשַׂר הַיָּלֶד “ אליהו הנביא שם עין תחת עין...
כתוב ״וַיָּבֹא מֹשֶׁה, וַיְסַפֵּר לָעָם אֵת כָּל-דִּבְרֵי יְהוָה, וְאֵת, כָּל-הַמִּשְׁפָּטִים; וַיַּעַן כָּל-הָעָם קוֹל אֶחָד, וַיֹּאמְרוּ, כָּל-הַדְּבָרִים אֲשֶׁר-דִּבֶּר יְהוָה, נַעֲשֶׂה״
ששמעו את 2 הדיברות הראשנות מהקב״ה אמרו ״נעשה״.
ששמעו את 8 הדיברות האחרות ממשה אמרו ״נשמע״.
2 ו 8 הם מרכיבי המים (תורה) H2O. ה ׳ דיבר 2 משה דיבר 8. הקבלה אומרת שהקב״ה לימד את משה את מרכיבי המיים.
The molecule of water H2O has 10 parts 2 hydrogen and 8 electrons from the oxygen atom.
לאחר ״ויבקעו המים״ (10 אותיות כנגד 10 מרכיבי המים) קיבלו את עשרת הדיברות... ה׳ דיבר 2 ומשה 8... לכן משה ניפטר 8 פסוקים לפני סיום התורה.
ב״ה שניזכה לאהבתך ה׳ ואחים אמיתית ללא קינאה ורק אהבת חינם שיעזורו לביאת המשיח בקרוב!
Parashat Terumah תְּרוּמָה
פרשת תרומה,
״דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה: מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי.״
במילה ״תרומה״ חבויים שתי סודות, המילה ״תורה״ והאות ״מ״. האות ״מ״ בגימטריה הינה 40 ללמדנו שמירגע זה ובעוד 40 יום בני ישראל יקבלו תורה.
הקב״ה מצווה את בני ישראל לקחת את התורה שהיא תרומתו לעם ישראל... אנו לומדים זאת מהמילים ״וְיִקְחוּ-לִי״, כשאנו לוקחים את התורה אנו זכאים להיות חלק מהתרומה לבית המשכן... וחלק מה׳ יתברך. המילה ״לִי״ בגימטריה הינה 40 כנגד מתן תורה בשבועות (40 יום).
לכאורה היה צריך לכתוב תנו לי תרומה ולא ״וְיִקְחוּ-לִי״... אומר הגאון מווילנה אדם שנותן צדקה ותרומה לוקח את מצווה אליו, ולעולם היא תעמוד לזכותו. כל מה שיש לנו בחיים החומריים קיבלנו מהקדוש ברוך הוא, ואין לנו אפשרות לקחת את זה איתנו ביום מותנו.
בדרך כלל פרשת תרומה נקראת לפני פורים ללמדנו על מחצית השקל (כל אחד במישפחה צריך לתרום חצי שקל ($5) דמי פורים) וכמו כן להזכיר לנו על נס פורים שהיתאפשר על-ידי אסתר ומרדכי היהודי. מרדכי הוא היחידי שנקרא ״יהודי״ בתורה מכיוון שעשה תיקון לחטא אדם הריאשון ולא השתחווה להמן הרשע. מרדכי, אומר הזוהר השווה את המן לעץ הדעת ולא אכל מיפריו (השתחווה להמן) ועשה תיקון לאדם בחטאו.
אסתר איחדה את כל היהודים בעולם לצום ולהתפלל שלושה ימים והעבירה את רוע הגזרה. התלמוד אומר שאם עם ישראל מאוחדים הקדוש ברוך הוא מוכן למחול להם אפילו על עבירה של עבודה זרה (חס וחלילה).
מגילת אסתר: אסתר (להסתיר) מגילה (לגלות)...
כתוב ״אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ״
ללמדנו שמצווה את הצדקה היא כנגד כפי יכולת האדם לתת, אך מינימום 10%... ״מעשר... שתתעשר״. המילה עשיר חבויה במילה מעשר. לכן יש 10 מילים ברכת המוציא כנגד המעשר... הקב״ה נותן ״לחם לכל בשר״ כנגד צדקה.
המילה ״יִדְּבֶנּוּ״ הינה שתי מילים ״י׳ד״ (הקב״ה) ״בנוּ״... יראת שמיים ומיצוות תרומה/צדקה. במילים ״אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ״ חבוי שם ה׳ בראשי תיבות ״אלי״ שמעיד על ניתנת תרומה לשם ה׳.
כתוב ״כה,ח וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם.״ ללמדנו שאנו מחויבים לייחד מקום קדוש בעירנו, בביתנו, ובלבבנו... והקדוש ברוך הוא. ישכון בתוכנו המילה משכן הינה ״שכינה״ ולכן ״וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם״... כמו כן הינה משכון וכח משיכה.
יעקב אבינו ברדתו למצריים הביא איתו עצי שטים כי ראה את נבואת המשכן, המילה ״שטים״ הנה הראשיי תבות של:
ש - שלום
ט - טובה
י - ישועה
ם - מחילה
אומר המידרש שעל קורת עץ השטים (50 אמה) נתלו המן ועשרת בניו שכולם צאצאי עמלק.
ידוע הפסוק המפורסם ״משנכנס הדר מרבין בשמחה״. שני רבנים שחזרו בתשובה היו צאצאי המן וגרו בבני ברק אחד מהם שחיבר את המישפט הזה הינו רבי שמואל בר שילת. שם מישפחתו הינו ״שילת״ ראשיי תבות של:
ש - שיוותי
י - השם
ל - לנגדי
ת - תמיד
במגילה ב-10 שמות בני המן ישנם שלוש אותיות קטנות ת-ש-ז שנת 1946 (לאחר השואה) שבה נמצאו 10 פושעי מלחמה שנתלו 10 נאצים (כמו בני המן) ואחד מהם אמר לפתע לפני תלייתו ״פורים תש״ז״... כתוב במגילה ״יתלו מחר״ (אסתר ביקשה...מחר בעתיד לבא)
טוב לדעת שהמן ביקש להרוג בי׳ג בניסן (לא באדר) וגורל הפור נפל ב י׳ג באדר שנה אחרי... המן ניתלה ב ט׳ז בניסן (יש סוברים ב י׳ד...) בניו ניתלו באדר חודש ליפני לכן אנו חוגגים את פורים באדר.
משה רבינו נולד באדר ז׳ (2368) וניפטר באדר ז׳ (2488), מתן תורה היה ב 2448 ליפני 3329 שנים.
״דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה: מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי.״
במילה ״תרומה״ חבויים שתי סודות, המילה ״תורה״ והאות ״מ״. האות ״מ״ בגימטריה הינה 40 ללמדנו שמירגע זה ובעוד 40 יום בני ישראל יקבלו תורה.
הקב״ה מצווה את בני ישראל לקחת את התורה שהיא תרומתו לעם ישראל... אנו לומדים זאת מהמילים ״וְיִקְחוּ-לִי״, כשאנו לוקחים את התורה אנו זכאים להיות חלק מהתרומה לבית המשכן... וחלק מה׳ יתברך. המילה ״לִי״ בגימטריה הינה 40 כנגד מתן תורה בשבועות (40 יום).
לכאורה היה צריך לכתוב תנו לי תרומה ולא ״וְיִקְחוּ-לִי״... אומר הגאון מווילנה אדם שנותן צדקה ותרומה לוקח את מצווה אליו, ולעולם היא תעמוד לזכותו. כל מה שיש לנו בחיים החומריים קיבלנו מהקדוש ברוך הוא, ואין לנו אפשרות לקחת את זה איתנו ביום מותנו.
בדרך כלל פרשת תרומה נקראת לפני פורים ללמדנו על מחצית השקל (כל אחד במישפחה צריך לתרום חצי שקל ($5) דמי פורים) וכמו כן להזכיר לנו על נס פורים שהיתאפשר על-ידי אסתר ומרדכי היהודי. מרדכי הוא היחידי שנקרא ״יהודי״ בתורה מכיוון שעשה תיקון לחטא אדם הריאשון ולא השתחווה להמן הרשע. מרדכי, אומר הזוהר השווה את המן לעץ הדעת ולא אכל מיפריו (השתחווה להמן) ועשה תיקון לאדם בחטאו.
אסתר איחדה את כל היהודים בעולם לצום ולהתפלל שלושה ימים והעבירה את רוע הגזרה. התלמוד אומר שאם עם ישראל מאוחדים הקדוש ברוך הוא מוכן למחול להם אפילו על עבירה של עבודה זרה (חס וחלילה).
מגילת אסתר: אסתר (להסתיר) מגילה (לגלות)...
כתוב ״אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ״
ללמדנו שמצווה את הצדקה היא כנגד כפי יכולת האדם לתת, אך מינימום 10%... ״מעשר... שתתעשר״. המילה עשיר חבויה במילה מעשר. לכן יש 10 מילים ברכת המוציא כנגד המעשר... הקב״ה נותן ״לחם לכל בשר״ כנגד צדקה.
המילה ״יִדְּבֶנּוּ״ הינה שתי מילים ״י׳ד״ (הקב״ה) ״בנוּ״... יראת שמיים ומיצוות תרומה/צדקה. במילים ״אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ״ חבוי שם ה׳ בראשי תיבות ״אלי״ שמעיד על ניתנת תרומה לשם ה׳.
כתוב ״כה,ח וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם.״ ללמדנו שאנו מחויבים לייחד מקום קדוש בעירנו, בביתנו, ובלבבנו... והקדוש ברוך הוא. ישכון בתוכנו המילה משכן הינה ״שכינה״ ולכן ״וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם״... כמו כן הינה משכון וכח משיכה.
יעקב אבינו ברדתו למצריים הביא איתו עצי שטים כי ראה את נבואת המשכן, המילה ״שטים״ הנה הראשיי תבות של:
ש - שלום
ט - טובה
י - ישועה
ם - מחילה
אומר המידרש שעל קורת עץ השטים (50 אמה) נתלו המן ועשרת בניו שכולם צאצאי עמלק.
ידוע הפסוק המפורסם ״משנכנס הדר מרבין בשמחה״. שני רבנים שחזרו בתשובה היו צאצאי המן וגרו בבני ברק אחד מהם שחיבר את המישפט הזה הינו רבי שמואל בר שילת. שם מישפחתו הינו ״שילת״ ראשיי תבות של:
ש - שיוותי
י - השם
ל - לנגדי
ת - תמיד
במגילה ב-10 שמות בני המן ישנם שלוש אותיות קטנות ת-ש-ז שנת 1946 (לאחר השואה) שבה נמצאו 10 פושעי מלחמה שנתלו 10 נאצים (כמו בני המן) ואחד מהם אמר לפתע לפני תלייתו ״פורים תש״ז״... כתוב במגילה ״יתלו מחר״ (אסתר ביקשה...מחר בעתיד לבא)
טוב לדעת שהמן ביקש להרוג בי׳ג בניסן (לא באדר) וגורל הפור נפל ב י׳ג באדר שנה אחרי... המן ניתלה ב ט׳ז בניסן (יש סוברים ב י׳ד...) בניו ניתלו באדר חודש ליפני לכן אנו חוגגים את פורים באדר.
משה רבינו נולד באדר ז׳ (2368) וניפטר באדר ז׳ (2488), מתן תורה היה ב 2448 ליפני 3329 שנים.
Parashat Tetzaveh תְּצַוֶּה
תצוה הפרשה היחידה בתורה (מאז שמות) ששם משה לא מופיע בה. כפי שכתוב ״וְאַתָּה״ בדרך כלל כתוב ״וידבר ה׳ אל משה״ ושם ה׳ לא מופיע במגילת אסתר (הדסה).
ידוע על ״חטא העגל״ בפרשת כי תשא... משה רבנו כל כך אהב והגן על עם ישראל והעמיד תנאי לקב״ה. לאחר ״חטא העגל״ הקב״ה רצה למחות את בני-ישראל ״וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה: מִי אֲשֶׁר חָטָא-לִי, אֶמְחֶנּוּ מִסִּפְרִי״ אך משה העמיד לו תנאי ואמר ״מְחֵנִי נָא״ (לא אותם אלא אותי). כמו שכתוב בפרשת כי תשא - (לב,לב) ״וְעַתָּה, אִם-תִּשָּׂא חַטָּאתָם; וְאִם-אַיִן--מְחֵנִי נָא, מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ.״ (לב-לב מידה כנגד מידה)
המילה מִסִּפְרְךָ הינה סוד אדיר אומר הבן איש חי ז״צל... מִסִּפְרְךָ מספר כ׳ תמחני (כ = 20) שהיא פרשת תצוה (פרשה מספר 20 מפרשת מבראשית)
הקב״ה ברחמיו הרבים למשה ועמו מחה רק את שם משה ולא את משה. אנו רואים זאת אפילו במיקום של הפסוק הזה בתורה שהוא ממוקם ״לב,לב״ שתי לבבות. (גם עליהם נאמר ״ונפשו קשורה בנפשו״) המילה משה בקריאה הפוכה הינה השם.
המילה זהב (רבינו סעדיה לימדנו) הינה ״מידה כנגד מידה״ שבירת הלוחות בגלל עגל הזהב... הקב״ה נתן ״תיקון״ לזהב שלושת ימי תורה:
ז - 7- שבת
ה- 5 - חמישי
ב - 2 - שני
שבהם אנו קוראים בתורה.
חשוב להדגיש כי הקדוש ברוך הוא לא כעס על משה על שבירת הלוחות! משה הבין וטען שע״י שלא נתן להם את עשרת הדיברות, הם לא חטאו באימרה השניה ״לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי. לֹא-תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל, וְכָל-תְּמוּנָה״ – איסור עבודה זרה. זה כמו חוזה שלא חתום (לא מחזיק) טוב לדעת שחוטאי העגל היו ״הערב רב - מצריים ולכן רק 3000 נענשו.
הזוהר אומר שהערב-רב רצו ללמוד איך לעשות כשפים יותר גדולים (כמו 10 המכות) ויצאו עימם שני חרטומים, הינם הילדים של בילעם, יוניוס ויונבריוס. הם הקוסמים הכי גדולים של מיצרים... הם בעתיד יבנו את ״עגל הזהב״ עם אהרון ״ובעזרת״ מיכה (התינוק שמשה רבינו הציל וטעה - במחילה אני אומר זאת).
הערב-רב הרגו את חור (בנם של מרים וכלב בן יפונה) כאשר אהרון השליך את הזהב של העם לאש, מיכה השליך לאש את לוח הזהב הזה ״עלה שור עלה״ ויוניוס ויונבריוס הוסיפו כישוף וכך יצא עגל הזהב ודיבר.
אהרון לקח עליו את חטא העגל לבד כדי להגן על בני ישראל...מכיוון שאהרון יצר את עגל הזהב עם עזרתם של שני בני בילעם, יונוס ויומבריוס, שהיו קוסמי מיצרים (שהם ערב-רב) הקב״ה העניש את אהרון במידה כנגד מידה... עם מות שני בניו (נדב ואביהוא שהקטירו אש זרה במישכן) כנגד שני בני בילעם. לכן ניכתב ״וידם אהרון״ המילה ״וידם״ הינה המילה ״מידו״ מיד הקב״ה בפרשת אחרי מות. בצלאל היה בנו של אור ונכד של חור שנירצח ע״י הערב רב! בצלאל = בצל - אל
מחצית השקל כנגד נפש שניהם שווים (שקל=נפש) 430 ״צדקה תציל ממוות״ מחצת = חץ מת (חוצה ומציל ממוות).
כתוב ״משנכנס אדר מרבים בשמחה...משנכנס אב ממעיטים בשמחה״ טוב לדעת שמי שאמר את זה זה הוא לא אחר מאשר צאצאו של המן העמלקי הרשע.
שני צאצאי המן (ימח שמו ושם זיכרו) התגיירו וחזרו בתשובה והיו רבנים בבני-ברק. רבי שמואל בר שילת (אחד מהם) במסכת תענית אמר זאת.
שאלו אותו רבי שמואל מניין קיבלת את השם שילת? ענה להם:
ש- שיוותי
י - י.ה.ו.ה
ל - לנגדי תמיד
ת - תמיד
ראשי תיבות שילת!
המן העמלקי הרשע גזר על השמדת היהודים ב -י״ג בניסן (ערב ליל הסדר - פסח) את הגזרה יצאו איגרת ל 127 מדינות ולקח להם שנה להגיע ל 127 מדינות (פורים הבא) ! למחרת י״ד בניסן נשלחה אסתר המלכה אל אחשוורוש על ידי דודה מרדכי היהודי ״לבטל את הגזרה״!
באותו יום אסתר הזמינה את אחשוורוש ואת המן הרשע לארוחה ומשתה בי״ד - ובט״ו בניסן בארמון המלך (ליל הסדר) דרך אגב ״הכל בסדר״ ללמדנו כל הסודות נימצאים בו .
ביום למחרת י״ז בניסן ניתלו המן ועשרת בניו על העץ! (י״ז גימטריה טוב) טוב לדעת שאסתר המלכה היתה הגלגול של שרה אמנו שרה.. שרה חייתה 127 שנה כנגד 127 מדינות במגילת אסתר! מורדכי גילגול בנימין/אברהם... בנימין שלא השתחווה לאף אחד וקיבל 5 מתנות - בגדי מלוכה מאחיו יוסף (פרשת ויגש) ואברהם לא השתחווה לנימרוד... והמן העמלקי גילגול נימרוד הרשע.
שנה אחרי תיקנו חז״ל את חג הפורים ויום יבוא ב״ה שכיפורים יהיה כ-פורים! ונכדה של אסתר קורש/סיירוס (יש אומרים היהודי) היה מלך פרס והורה לבניית בית המיקדש השני!
שלוש שנים אחרי תליית המן התחילו כבר לתכנן את בניית בית המקדש השני! והעלייה מגלות בבל (חזון דניאל לפטירת חלום נבוכדנצר)!
מרדכי היהודי הוא היחידי בתורה שכתוב עליו שהוא יהודי! מרדכי עשה תיקון לאדם הראשון ולא השתחווה להמן הרשע. כתוב ״ומרדכי ידע את כל אשר נעשה ויקרע מרדכי את בגדיו ...״ ידע איך לעצור את המן והגזירה.
הקב״ה אסר על אדם הראשון ככתוב בספר בראשית ״המן-העץ, אשר ציוויתיך לבלתי אכול-ממנו, אכלת. ״ אומר הזוהר מרדכי הבין את חטאו של אדם על העולם ואמר ״המן-העץ״ הוא המן... אדם יכול היה לאכול מכל העצים אך רק מעץ אחד היה אסור לו... ונכשל!
המן ונבואתו מופיעים בפרשת בראשית (ג-יא): ״ הֲמִן-הָעֵץ, אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכָל-מִמֶּנּוּ אָכָלְתָּ.״
המילה ״הֲמִן״ הינה המן, ו ״הָעֵץ״ הינו העץ שניתלו עליו המן ובניו... מורדכי הבין את נבואת המן מחטא אדם ועשה לו ״תיקון״. מורדכי היה היחיד בעולם שלא השתחווה להמן, ולמד זאת מהמילים ״לְבִלְתִּי אֲכָל-מִמֶּנּוּ״ (לא להשתחוות לו) לכן הוא היחידי בתורה שניקרא ״יהודי״. מורדכי הציל דורות שלמים, מאדם, עד שאול, עד פרס ועד עצם היום הזה.
מרדכי ״לא ניכשל״ באותו ״עץ״...לא השתחווה להמן ועשה תיקון לאדם ולכן תלו את המן על ״העץ״
מרדכי היה חבר סנהדרין בבית המקדש הראשון, עקב הרס בית המיקדש הראשון ע״י נבוכדנצר גלה וירד לפרס (בהיתנדבות). הציל את אחשוורוש, אסתר, עם ישראל וזיכה את כורש (השני) לאשר בהנהגת זרובבל (מבית דוד ובנו של יוהשוע בן יהוצדק הכהן הגדול ובעזרת חנניה מישאל ועזריה (והמושל הורדוס) לבנות את בית המיקדש השני... ישנה סברה שכורש השני, אביו היה מורדכי ולא האחשוורוש.
אומר המידרש שעל קורת עץ השטים (50 אמה) נתלו המן ועשרת בניו שכולם צאצאי עמלק.
במגילה ב-10 שמות בני המן ישנם שלוש אותיות קטנות ת-ש-ז שנת 1946 (לאחר השואה) שבה נמצאו 10 פושעי מלחמה (משפטי נירנברג) שנתלו 10 נאצים (כמו בני המן) ואחד מהם אמר לפתע לפני תלייתו ״פורים תש״ז״... כתוב במגילה ״יתלו מחר״ (אסתר ביקשה...”וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר, אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב, יִנָּתֵן גַּם מָחָר לַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּשׁוּשָׁן לַעֲשׂוֹת ...”). שטרייכר היה בין הנידונים למוות במשפטי נירנברג, בהם הורשע ונידון למוות. לפי המגזין "ניוזוויק", בעת הוצאתו להורג, בהושענא רבא תש"ז (16 באוקטובר 1946), קרא שטרייכר "חג פורים שמח 1946״
ישנה מצווה ״למחות את זכר עמלק״ (ניתנה ע״י הקב״ה) מורדכי היהודי היה משבט בנימין והמן הרשע מזכר עמלק. המלך שאול (מלך ראשון של ישראל) נצטווה להרוג את כל העמלקים (כולל כולם) ואפילו כולל החיות. שאול ריחם על הנשים הילדים והחיות... ונענש באיבוד מלכותו ומוות (היתאבד על חרבו) ודוד קיבל מלכות.
נשאלת השאלה מדוע ציוה הקב״ה את שאול (ואותנו) להרוג ולהשמיד את עמלק ואת החיות שלהם? הקבלה מלמדת אותנו דבר אדיר לגבי עמלק. לעמלקים היתה יכולת כישוף להפוך את עצמם לחיות... לכן הקב״ה ציווה להשמידם. (ישנם סרטים שניקראם ״shape shifters" גם זה מהתורה כמו כל שאר הדברים). מרדכי היהודי הבין את חשיבותו ברגע זה ונילחם ומחה את עמלק (המן ובניו).
מגילת אסתר, (הקשר לפרשת תצוה וכי תישׂא)
ידוע כי פרשת תצוה ניקראת תמיד לפני קריאת מגילה אסתר... ובפרשת כי-תשׂא קריאת הכוהנים והלויים הכי ארוכה בתורה הקב״ה באהבתו לעם ישראל ולמשה נתן לכוהנים לספר על חטא העגל וכדי לא להעליבו ואת בני ישראל , עשה דין של ״מידה כנגד מידה״. מכיוון שמשה לא מופיע בפרשת תצווה, שם ה׳ (י.ה.ו.ה) או כל שמותיו לא מופיעים במגילת אסתר, כדי לכבד את משה בגזירה שווה ולבני ישראל על חטא הזהב (טוב לציין שהמילה ״המלך״ במגילה מיוחסת לקב״ה) וכמו כן משה לא מופיע בהגדה של פסח.
יש אומרים שמכיוון פרשת תצווה מדברת רק על הכוהנים, הקב״ה לא רצה להעליב את משה, מכיוון שאיבד את כהונתו בחזון הסנה.
משה רבינו נולד באדר ז׳ (2368) וניפטר באדר ז׳ (2488), מתן תורה היה ב 2448 ליפני 3330 שנים.
ידוע על ״חטא העגל״ בפרשת כי תשא... משה רבנו כל כך אהב והגן על עם ישראל והעמיד תנאי לקב״ה. לאחר ״חטא העגל״ הקב״ה רצה למחות את בני-ישראל ״וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה: מִי אֲשֶׁר חָטָא-לִי, אֶמְחֶנּוּ מִסִּפְרִי״ אך משה העמיד לו תנאי ואמר ״מְחֵנִי נָא״ (לא אותם אלא אותי). כמו שכתוב בפרשת כי תשא - (לב,לב) ״וְעַתָּה, אִם-תִּשָּׂא חַטָּאתָם; וְאִם-אַיִן--מְחֵנִי נָא, מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ.״ (לב-לב מידה כנגד מידה)
המילה מִסִּפְרְךָ הינה סוד אדיר אומר הבן איש חי ז״צל... מִסִּפְרְךָ מספר כ׳ תמחני (כ = 20) שהיא פרשת תצוה (פרשה מספר 20 מפרשת מבראשית)
הקב״ה ברחמיו הרבים למשה ועמו מחה רק את שם משה ולא את משה. אנו רואים זאת אפילו במיקום של הפסוק הזה בתורה שהוא ממוקם ״לב,לב״ שתי לבבות. (גם עליהם נאמר ״ונפשו קשורה בנפשו״) המילה משה בקריאה הפוכה הינה השם.
המילה זהב (רבינו סעדיה לימדנו) הינה ״מידה כנגד מידה״ שבירת הלוחות בגלל עגל הזהב... הקב״ה נתן ״תיקון״ לזהב שלושת ימי תורה:
ז - 7- שבת
ה- 5 - חמישי
ב - 2 - שני
שבהם אנו קוראים בתורה.
חשוב להדגיש כי הקדוש ברוך הוא לא כעס על משה על שבירת הלוחות! משה הבין וטען שע״י שלא נתן להם את עשרת הדיברות, הם לא חטאו באימרה השניה ״לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי. לֹא-תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל, וְכָל-תְּמוּנָה״ – איסור עבודה זרה. זה כמו חוזה שלא חתום (לא מחזיק) טוב לדעת שחוטאי העגל היו ״הערב רב - מצריים ולכן רק 3000 נענשו.
הזוהר אומר שהערב-רב רצו ללמוד איך לעשות כשפים יותר גדולים (כמו 10 המכות) ויצאו עימם שני חרטומים, הינם הילדים של בילעם, יוניוס ויונבריוס. הם הקוסמים הכי גדולים של מיצרים... הם בעתיד יבנו את ״עגל הזהב״ עם אהרון ״ובעזרת״ מיכה (התינוק שמשה רבינו הציל וטעה - במחילה אני אומר זאת).
הערב-רב הרגו את חור (בנם של מרים וכלב בן יפונה) כאשר אהרון השליך את הזהב של העם לאש, מיכה השליך לאש את לוח הזהב הזה ״עלה שור עלה״ ויוניוס ויונבריוס הוסיפו כישוף וכך יצא עגל הזהב ודיבר.
אהרון לקח עליו את חטא העגל לבד כדי להגן על בני ישראל...מכיוון שאהרון יצר את עגל הזהב עם עזרתם של שני בני בילעם, יונוס ויומבריוס, שהיו קוסמי מיצרים (שהם ערב-רב) הקב״ה העניש את אהרון במידה כנגד מידה... עם מות שני בניו (נדב ואביהוא שהקטירו אש זרה במישכן) כנגד שני בני בילעם. לכן ניכתב ״וידם אהרון״ המילה ״וידם״ הינה המילה ״מידו״ מיד הקב״ה בפרשת אחרי מות. בצלאל היה בנו של אור ונכד של חור שנירצח ע״י הערב רב! בצלאל = בצל - אל
מחצית השקל כנגד נפש שניהם שווים (שקל=נפש) 430 ״צדקה תציל ממוות״ מחצת = חץ מת (חוצה ומציל ממוות).
כתוב ״משנכנס אדר מרבים בשמחה...משנכנס אב ממעיטים בשמחה״ טוב לדעת שמי שאמר את זה זה הוא לא אחר מאשר צאצאו של המן העמלקי הרשע.
שני צאצאי המן (ימח שמו ושם זיכרו) התגיירו וחזרו בתשובה והיו רבנים בבני-ברק. רבי שמואל בר שילת (אחד מהם) במסכת תענית אמר זאת.
שאלו אותו רבי שמואל מניין קיבלת את השם שילת? ענה להם:
ש- שיוותי
י - י.ה.ו.ה
ל - לנגדי תמיד
ת - תמיד
ראשי תיבות שילת!
המן העמלקי הרשע גזר על השמדת היהודים ב -י״ג בניסן (ערב ליל הסדר - פסח) את הגזרה יצאו איגרת ל 127 מדינות ולקח להם שנה להגיע ל 127 מדינות (פורים הבא) ! למחרת י״ד בניסן נשלחה אסתר המלכה אל אחשוורוש על ידי דודה מרדכי היהודי ״לבטל את הגזרה״!
באותו יום אסתר הזמינה את אחשוורוש ואת המן הרשע לארוחה ומשתה בי״ד - ובט״ו בניסן בארמון המלך (ליל הסדר) דרך אגב ״הכל בסדר״ ללמדנו כל הסודות נימצאים בו .
ביום למחרת י״ז בניסן ניתלו המן ועשרת בניו על העץ! (י״ז גימטריה טוב) טוב לדעת שאסתר המלכה היתה הגלגול של שרה אמנו שרה.. שרה חייתה 127 שנה כנגד 127 מדינות במגילת אסתר! מורדכי גילגול בנימין/אברהם... בנימין שלא השתחווה לאף אחד וקיבל 5 מתנות - בגדי מלוכה מאחיו יוסף (פרשת ויגש) ואברהם לא השתחווה לנימרוד... והמן העמלקי גילגול נימרוד הרשע.
שנה אחרי תיקנו חז״ל את חג הפורים ויום יבוא ב״ה שכיפורים יהיה כ-פורים! ונכדה של אסתר קורש/סיירוס (יש אומרים היהודי) היה מלך פרס והורה לבניית בית המיקדש השני!
שלוש שנים אחרי תליית המן התחילו כבר לתכנן את בניית בית המקדש השני! והעלייה מגלות בבל (חזון דניאל לפטירת חלום נבוכדנצר)!
מרדכי היהודי הוא היחידי בתורה שכתוב עליו שהוא יהודי! מרדכי עשה תיקון לאדם הראשון ולא השתחווה להמן הרשע. כתוב ״ומרדכי ידע את כל אשר נעשה ויקרע מרדכי את בגדיו ...״ ידע איך לעצור את המן והגזירה.
הקב״ה אסר על אדם הראשון ככתוב בספר בראשית ״המן-העץ, אשר ציוויתיך לבלתי אכול-ממנו, אכלת. ״ אומר הזוהר מרדכי הבין את חטאו של אדם על העולם ואמר ״המן-העץ״ הוא המן... אדם יכול היה לאכול מכל העצים אך רק מעץ אחד היה אסור לו... ונכשל!
המן ונבואתו מופיעים בפרשת בראשית (ג-יא): ״ הֲמִן-הָעֵץ, אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכָל-מִמֶּנּוּ אָכָלְתָּ.״
המילה ״הֲמִן״ הינה המן, ו ״הָעֵץ״ הינו העץ שניתלו עליו המן ובניו... מורדכי הבין את נבואת המן מחטא אדם ועשה לו ״תיקון״. מורדכי היה היחיד בעולם שלא השתחווה להמן, ולמד זאת מהמילים ״לְבִלְתִּי אֲכָל-מִמֶּנּוּ״ (לא להשתחוות לו) לכן הוא היחידי בתורה שניקרא ״יהודי״. מורדכי הציל דורות שלמים, מאדם, עד שאול, עד פרס ועד עצם היום הזה.
מרדכי ״לא ניכשל״ באותו ״עץ״...לא השתחווה להמן ועשה תיקון לאדם ולכן תלו את המן על ״העץ״
מרדכי היה חבר סנהדרין בבית המקדש הראשון, עקב הרס בית המיקדש הראשון ע״י נבוכדנצר גלה וירד לפרס (בהיתנדבות). הציל את אחשוורוש, אסתר, עם ישראל וזיכה את כורש (השני) לאשר בהנהגת זרובבל (מבית דוד ובנו של יוהשוע בן יהוצדק הכהן הגדול ובעזרת חנניה מישאל ועזריה (והמושל הורדוס) לבנות את בית המיקדש השני... ישנה סברה שכורש השני, אביו היה מורדכי ולא האחשוורוש.
אומר המידרש שעל קורת עץ השטים (50 אמה) נתלו המן ועשרת בניו שכולם צאצאי עמלק.
במגילה ב-10 שמות בני המן ישנם שלוש אותיות קטנות ת-ש-ז שנת 1946 (לאחר השואה) שבה נמצאו 10 פושעי מלחמה (משפטי נירנברג) שנתלו 10 נאצים (כמו בני המן) ואחד מהם אמר לפתע לפני תלייתו ״פורים תש״ז״... כתוב במגילה ״יתלו מחר״ (אסתר ביקשה...”וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר, אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב, יִנָּתֵן גַּם מָחָר לַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּשׁוּשָׁן לַעֲשׂוֹת ...”). שטרייכר היה בין הנידונים למוות במשפטי נירנברג, בהם הורשע ונידון למוות. לפי המגזין "ניוזוויק", בעת הוצאתו להורג, בהושענא רבא תש"ז (16 באוקטובר 1946), קרא שטרייכר "חג פורים שמח 1946״
ישנה מצווה ״למחות את זכר עמלק״ (ניתנה ע״י הקב״ה) מורדכי היהודי היה משבט בנימין והמן הרשע מזכר עמלק. המלך שאול (מלך ראשון של ישראל) נצטווה להרוג את כל העמלקים (כולל כולם) ואפילו כולל החיות. שאול ריחם על הנשים הילדים והחיות... ונענש באיבוד מלכותו ומוות (היתאבד על חרבו) ודוד קיבל מלכות.
נשאלת השאלה מדוע ציוה הקב״ה את שאול (ואותנו) להרוג ולהשמיד את עמלק ואת החיות שלהם? הקבלה מלמדת אותנו דבר אדיר לגבי עמלק. לעמלקים היתה יכולת כישוף להפוך את עצמם לחיות... לכן הקב״ה ציווה להשמידם. (ישנם סרטים שניקראם ״shape shifters" גם זה מהתורה כמו כל שאר הדברים). מרדכי היהודי הבין את חשיבותו ברגע זה ונילחם ומחה את עמלק (המן ובניו).
מגילת אסתר, (הקשר לפרשת תצוה וכי תישׂא)
ידוע כי פרשת תצוה ניקראת תמיד לפני קריאת מגילה אסתר... ובפרשת כי-תשׂא קריאת הכוהנים והלויים הכי ארוכה בתורה הקב״ה באהבתו לעם ישראל ולמשה נתן לכוהנים לספר על חטא העגל וכדי לא להעליבו ואת בני ישראל , עשה דין של ״מידה כנגד מידה״. מכיוון שמשה לא מופיע בפרשת תצווה, שם ה׳ (י.ה.ו.ה) או כל שמותיו לא מופיעים במגילת אסתר, כדי לכבד את משה בגזירה שווה ולבני ישראל על חטא הזהב (טוב לציין שהמילה ״המלך״ במגילה מיוחסת לקב״ה) וכמו כן משה לא מופיע בהגדה של פסח.
יש אומרים שמכיוון פרשת תצווה מדברת רק על הכוהנים, הקב״ה לא רצה להעליב את משה, מכיוון שאיבד את כהונתו בחזון הסנה.
משה רבינו נולד באדר ז׳ (2368) וניפטר באדר ז׳ (2488), מתן תורה היה ב 2448 ליפני 3330 שנים.
Parashat Ki Tisa כִּי תִשָּׂא
פרשת כי תשא,
״כִּי תִשָּׂא אֶת-רֹאשׁ בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, לִפְקֻדֵיהֶם, וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַיהוָה, בִּפְקֹד אֹתָם; וְלֹא-יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף, בִּפְקֹד אֹתָם.״
נתינת ״מחצית השקל״ מקנה ״כֹּפֶר נַפְשׁוֹ״, המילה מחצית סוד בה: חצי מת... המילה חוצה את אתיות ״מת״ ללמדנו שמי שנותן צדקה חוצה את מותו כמו שנאמר ״צדקה תציל ממוות״.
מרבית מפרשת זו עוסקת בחטא העגל ועומק תכולת ההבנה (או אי-הבנה) של רחמי אדם מול רחמי הקב״ה. אנו מידי פעם לא מבינים כיצד הקב״ה ״עובד״ מכיוון שהוא רואה ויודע ״כל הניסתרות״ ואנו כולנו מוגבלים.
אנו בחוסר ידיעה (וחוסר אמונה) שואלים: כיצד פלוני/ת חלה, או מדוע תינוק זה מת, או פלונית ניפגעה...? מדי פעם אנו אפילו כועסים על הקב״ה (חס וחלילה) ״ותוקפים״ את שיקוליו מיכוון שראייתנו ״לקויה״ ומזערית והבנתנו והערכתינו שגויים.
פרשה זו מאפשרת לנו ״הצצה״ אדירה, ״לראייתו״ ושיקוליו של הקב״ה.
מבראשית ועד כה ידוע כי בני ישראל היו עדים לעשרות ניסים וניפלאות אדרים כגון, שלשת האבות, יוסף, מיצריים, עשרת המכות, קריעת ים סוף, מן, מיים, ענני השכינה, משכן ועוד (בחלקם גם המיצרים היו עדים).
נישאלת השאלה כיצד יכלו עם ישראל למרוד בקב״ה ובמשה עבדו לאחר כל אשר חוו וראו במו עיניהם? כיצד בנו ״עגל זהב״ לאחר קבלת חלקית של התורה (עשרת הדיברות) ועבדו עבודה זרה? כיצד יכלו בקלות לעזוב את השם ואת משה?
בכדי לענות לשאלה זו ושאלת מידת הרחמים אנו צריכים להבין שראייתנו (כבני אנוש) כל כך לקויה ומוגבלת, ואין ביכולתנו להבין ״אלפית״ מהתמונה הגלובלית ותוכנית הבריאה שהקב״ה ברא (ובורא בכל יום) לכל תכולת העולם.
מידרש תנחומא והזוהר מלמדנו על תינוק בשם מיכה ומשה רבנו.
משה רבינו ראה את סיבלות בני ישראל כשפרעה העביד אותם בעבודת פרך (גברים עושים עבודה של נשים... ונשים של גברים) 210 שנה של עבדות. משה בא והיתלונן לקב״ה כשפרעה ״מירר את חיים״ יותר גרוע מאז שהוא ״ניכנס לתמונה״.
פרעה מירר את חייהם בצורה מחרידה... וכשהעבד העיברי לא מצא תבן (קש) לבניית הלבנים והפירמידות, נוגשׂ מיצרי היה לוקח תינוק עיברי ומישתמש בתינוק במקום לבנה לבנייה והטיחו בקיר להשלים את המיכסה. לכן נאמר ״ויזעקו לה׳... מקוצר רוח״.
משה רבינו האדיר צעק (היתלונן) לקב״ה ואמר היכן רחמיך אלוקים, מדוע תינוק זה טמון בקיר, איך יכול להיות שתינוק זה מגיע למעמד כזה, במה חטא???
משה ביקש להציל את התינוק הזה, והקב״ה אישר לו... אך רמז לו שאינו מבין...! משה אימץ אותו וקרא לו מיכה (ר״ת מי כמוך ה׳) מיכה היתלווה למשה למרבית המקומות.
לימים ביציאת מיצריים... משה הלך לנהר הנילוס לחפש את עצמות יוסף ולהעלותם איתו... (כמו שהובטח ליוסף) ומיכה היה איתו על גדות הנהר וחזה בכל.
ידוע שכאשר משה העלה את ארונו של יוסף מתוך היאור הוא נטל לוח זהב וכתב עליו "עלה שור עלה" יחד עם שם ה׳ המפורש, (יוסף הינו השור כבירכת יעקב) וכך עלה ארונו של יוסף מן המים לאחר ששרח (בת אשר) גילתה לו את מיקומו בנילוס. מיכה ראה זאת ונטל (גנב) את לוח הזהב הזה והחביאו עמו... הבין את עוצמת כוחו וקדושתו.
במהלך יציאת מיצריים ידוע שמשה רבינו בלי היתייעצות עם הקב״ה הוציא (על דעת עצמו) מיצריים עם בני ישראל. הם ניקראים ״ערב-רב״... הם יצאו איתם למטרה סמויה ולא לשם שמיים... הם הצטרפו כדי להחזיר את כל העושר והרכוש שיצא ממצרים עם בני ישראל, וכמו כן לפגוע בבני ישראל.
הזוהר אומר שהערב-רב רצו ללמוד איך לעשות כשפים יותר גדולים (כמו 10 המכות) ויצאו עימם שני חרטומים, הינם הילדים של בילעם, יוניוס ויונבריוס. הם הקוסמים הכי גדולים של מיצרים... הם בעתיד יבנו את ״עגל הזהב״ עם אהרון ״ובעזרת״ מיכה (התינוק).
הערב-רב הרגו את חור (בנם. של מרים וכלב בן יפונה) כאשר אהרון השליך את הזהב של העם לאש, מיכה השליך לאש את לוח הזהב הזה ״עלה שור עלה״ ויוניוס ויונבריוס הוסיפו כישוף וכך יצא עגל הזהב ודיבר.
מכיוון שאהרון יצר את עגל הזהב עם עזרתם של שני בני בילעם, יונוס ויומבריוס, שהיו קוסמי מיצרים (שהם ערב-רב) הקב״ה העניש את אהרון במידה כנגד מידה... עם מות שני בניו (נדב ואביהוא) כנגד שני בני בילעם. לכן ניכתב ״וידם אהרון״ המילה ״וידם״ הינה המילה ״מידו״ מיד הקב״ה בפרשת אחרי מות.
לימים... מיכה בנה מקדש זעיר לעבודה זרה (בימי המלכים), בתוכו הוא מציב פסל, וממנה לו כהן. חז"ל אומרים שהכהן היה נכדו של משה רבנו - שמו היה יהונתן, בן גרשם (בעתיד חזר בתשובה). מיכה והפסל והכהן מגיעים לידי שבט דן, והם, בעשרות אלפיהם, בוחרים לעבוד את הפסל ולהקריב לו ולכהן קורבנות. זה היה בזמן ירבעם בן נבט (10 השבטים ממלכת אפרים) ורחבעם (2 השבטים ממלכת יהודה/בנימין בירושלים). מיכה גרם למות הנביא עידו שמסר את דיברי ה׳ לירבעם הרשע, ולפרוד שיבטי ישראל (10/2 שנעלמו).
הערב-רב:
כתוב: ״וַיַּרְא הָעָם, כִּי-בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן-הָהָר; וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל-אַהֲרֹן, וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה-לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ--כִּי-זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, לֹא יָדַעְנוּ מֶה-הָיָה לוֺ״.
״העם״ הינו הערב-רב... בכל פעם שמדובר בערב-רב התורה כתבה ״עם״ או ״עמך״ (עמו של משה). בכל פעם שמדובר בבני ישראל התורה כתבה ״עמי״ או ״בני ישראל״. מכאן אנו לומדים שחטא העגל תוכנן, בוצע והיה ע״י הערב-רב.
אנו לומדים זאת מדברי ה׳ אל משה בהר סיני... ״ וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה: לֶךְ-רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ, אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.״ (ולא בני ישראל). לכן רק 3000 עונשו ומתו לאחר חטא העגל. כמו שכתוב: ״ וַיִּפֹּל מִן-הָעָם בַּיּוֹם הַהוּא, כִּשְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי אִישׁ.... וַיִּגֹּף יְהוָה, אֶת-הָעָם, עַל אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת-הָעֵגֶל...״
מפה אנו לומדים שמשה אבינו וביער ליבנו טעה בראייתו וריחם על ״התינוק״ (מיכה) ועל ״הערב-רב״ (העם המיצרי) ולא הבין את ״ראיית״ הקב״ה (שכלולים בה עבר,הווה, ועתיד) וכתוצאה מזה... בני ישראל סבלו (וסובלים) עד עצם היום הזה.
לאחר מילחמת ששת הימים (1967) ושיחרור ירושלים עיר הקודש והר הבית (בית מיקדשינו), היה עוד ״משה״ שריחם על ״הערב-רב״ (העם הפלסטינאי) ושמו משה דיין גיבור ישראל (וחבריו... מושב לצים)... גם לו היו ״רחמים״ וראייה לקויה, והותיר לערב-רב לחזור ולהיתנחל בשטח יהודי בירושלים (״חוק השבות״) ולכן אנו סובלים עד עצם היום הזה.
לא לחינם ציוונו הקב״ה ״מחה את עמלק ואת זכר עמלק... ללא רחמים״! אנו לעולם לא נבין את ״ראיית״ הקב״ה, ואת מידת הרחמים העמוקה שלו.
משה רבנו ״שבר את הלוחות״ (ב י׳ז בתמוז) לאחר שראה את חטא העגל. נשאלת השאלה מדוע הקדוש ברוך הוא לא כעס על משה? התשובה לכך היא, שמשה רבנו הבין שאם הוא לא ייתן לבני ישראל את התורה... הם עדיין לא יהיו מחויבים בה. זה כמו חוזה, עדיין כשהוא לא חתום... עדיין אין הסכמה בין הצדדים ואין חיוב לאף צד בתוכנו... לא קיבלו את הלוחות... עדיין לא מחוייבים בהם.
משה רבנו באהבתו האדירה לבני ישראל לקח על עצמו את אחריות ״שבירת הלוחות״ ולכן נאמר ע״י הקב״ה ״סלחתי כדבריך״.
״כִּי תִשָּׂא אֶת-רֹאשׁ בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, לִפְקֻדֵיהֶם, וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַיהוָה, בִּפְקֹד אֹתָם; וְלֹא-יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף, בִּפְקֹד אֹתָם.״
נתינת ״מחצית השקל״ מקנה ״כֹּפֶר נַפְשׁוֹ״, המילה מחצית סוד בה: חצי מת... המילה חוצה את אתיות ״מת״ ללמדנו שמי שנותן צדקה חוצה את מותו כמו שנאמר ״צדקה תציל ממוות״.
מרבית מפרשת זו עוסקת בחטא העגל ועומק תכולת ההבנה (או אי-הבנה) של רחמי אדם מול רחמי הקב״ה. אנו מידי פעם לא מבינים כיצד הקב״ה ״עובד״ מכיוון שהוא רואה ויודע ״כל הניסתרות״ ואנו כולנו מוגבלים.
אנו בחוסר ידיעה (וחוסר אמונה) שואלים: כיצד פלוני/ת חלה, או מדוע תינוק זה מת, או פלונית ניפגעה...? מדי פעם אנו אפילו כועסים על הקב״ה (חס וחלילה) ״ותוקפים״ את שיקוליו מיכוון שראייתנו ״לקויה״ ומזערית והבנתנו והערכתינו שגויים.
פרשה זו מאפשרת לנו ״הצצה״ אדירה, ״לראייתו״ ושיקוליו של הקב״ה.
מבראשית ועד כה ידוע כי בני ישראל היו עדים לעשרות ניסים וניפלאות אדרים כגון, שלשת האבות, יוסף, מיצריים, עשרת המכות, קריעת ים סוף, מן, מיים, ענני השכינה, משכן ועוד (בחלקם גם המיצרים היו עדים).
נישאלת השאלה כיצד יכלו עם ישראל למרוד בקב״ה ובמשה עבדו לאחר כל אשר חוו וראו במו עיניהם? כיצד בנו ״עגל זהב״ לאחר קבלת חלקית של התורה (עשרת הדיברות) ועבדו עבודה זרה? כיצד יכלו בקלות לעזוב את השם ואת משה?
בכדי לענות לשאלה זו ושאלת מידת הרחמים אנו צריכים להבין שראייתנו (כבני אנוש) כל כך לקויה ומוגבלת, ואין ביכולתנו להבין ״אלפית״ מהתמונה הגלובלית ותוכנית הבריאה שהקב״ה ברא (ובורא בכל יום) לכל תכולת העולם.
מידרש תנחומא והזוהר מלמדנו על תינוק בשם מיכה ומשה רבנו.
משה רבינו ראה את סיבלות בני ישראל כשפרעה העביד אותם בעבודת פרך (גברים עושים עבודה של נשים... ונשים של גברים) 210 שנה של עבדות. משה בא והיתלונן לקב״ה כשפרעה ״מירר את חיים״ יותר גרוע מאז שהוא ״ניכנס לתמונה״.
פרעה מירר את חייהם בצורה מחרידה... וכשהעבד העיברי לא מצא תבן (קש) לבניית הלבנים והפירמידות, נוגשׂ מיצרי היה לוקח תינוק עיברי ומישתמש בתינוק במקום לבנה לבנייה והטיחו בקיר להשלים את המיכסה. לכן נאמר ״ויזעקו לה׳... מקוצר רוח״.
משה רבינו האדיר צעק (היתלונן) לקב״ה ואמר היכן רחמיך אלוקים, מדוע תינוק זה טמון בקיר, איך יכול להיות שתינוק זה מגיע למעמד כזה, במה חטא???
משה ביקש להציל את התינוק הזה, והקב״ה אישר לו... אך רמז לו שאינו מבין...! משה אימץ אותו וקרא לו מיכה (ר״ת מי כמוך ה׳) מיכה היתלווה למשה למרבית המקומות.
לימים ביציאת מיצריים... משה הלך לנהר הנילוס לחפש את עצמות יוסף ולהעלותם איתו... (כמו שהובטח ליוסף) ומיכה היה איתו על גדות הנהר וחזה בכל.
ידוע שכאשר משה העלה את ארונו של יוסף מתוך היאור הוא נטל לוח זהב וכתב עליו "עלה שור עלה" יחד עם שם ה׳ המפורש, (יוסף הינו השור כבירכת יעקב) וכך עלה ארונו של יוסף מן המים לאחר ששרח (בת אשר) גילתה לו את מיקומו בנילוס. מיכה ראה זאת ונטל (גנב) את לוח הזהב הזה והחביאו עמו... הבין את עוצמת כוחו וקדושתו.
במהלך יציאת מיצריים ידוע שמשה רבינו בלי היתייעצות עם הקב״ה הוציא (על דעת עצמו) מיצריים עם בני ישראל. הם ניקראים ״ערב-רב״... הם יצאו איתם למטרה סמויה ולא לשם שמיים... הם הצטרפו כדי להחזיר את כל העושר והרכוש שיצא ממצרים עם בני ישראל, וכמו כן לפגוע בבני ישראל.
הזוהר אומר שהערב-רב רצו ללמוד איך לעשות כשפים יותר גדולים (כמו 10 המכות) ויצאו עימם שני חרטומים, הינם הילדים של בילעם, יוניוס ויונבריוס. הם הקוסמים הכי גדולים של מיצרים... הם בעתיד יבנו את ״עגל הזהב״ עם אהרון ״ובעזרת״ מיכה (התינוק).
הערב-רב הרגו את חור (בנם. של מרים וכלב בן יפונה) כאשר אהרון השליך את הזהב של העם לאש, מיכה השליך לאש את לוח הזהב הזה ״עלה שור עלה״ ויוניוס ויונבריוס הוסיפו כישוף וכך יצא עגל הזהב ודיבר.
מכיוון שאהרון יצר את עגל הזהב עם עזרתם של שני בני בילעם, יונוס ויומבריוס, שהיו קוסמי מיצרים (שהם ערב-רב) הקב״ה העניש את אהרון במידה כנגד מידה... עם מות שני בניו (נדב ואביהוא) כנגד שני בני בילעם. לכן ניכתב ״וידם אהרון״ המילה ״וידם״ הינה המילה ״מידו״ מיד הקב״ה בפרשת אחרי מות.
לימים... מיכה בנה מקדש זעיר לעבודה זרה (בימי המלכים), בתוכו הוא מציב פסל, וממנה לו כהן. חז"ל אומרים שהכהן היה נכדו של משה רבנו - שמו היה יהונתן, בן גרשם (בעתיד חזר בתשובה). מיכה והפסל והכהן מגיעים לידי שבט דן, והם, בעשרות אלפיהם, בוחרים לעבוד את הפסל ולהקריב לו ולכהן קורבנות. זה היה בזמן ירבעם בן נבט (10 השבטים ממלכת אפרים) ורחבעם (2 השבטים ממלכת יהודה/בנימין בירושלים). מיכה גרם למות הנביא עידו שמסר את דיברי ה׳ לירבעם הרשע, ולפרוד שיבטי ישראל (10/2 שנעלמו).
הערב-רב:
כתוב: ״וַיַּרְא הָעָם, כִּי-בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן-הָהָר; וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל-אַהֲרֹן, וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה-לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ--כִּי-זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, לֹא יָדַעְנוּ מֶה-הָיָה לוֺ״.
״העם״ הינו הערב-רב... בכל פעם שמדובר בערב-רב התורה כתבה ״עם״ או ״עמך״ (עמו של משה). בכל פעם שמדובר בבני ישראל התורה כתבה ״עמי״ או ״בני ישראל״. מכאן אנו לומדים שחטא העגל תוכנן, בוצע והיה ע״י הערב-רב.
אנו לומדים זאת מדברי ה׳ אל משה בהר סיני... ״ וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה: לֶךְ-רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ, אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.״ (ולא בני ישראל). לכן רק 3000 עונשו ומתו לאחר חטא העגל. כמו שכתוב: ״ וַיִּפֹּל מִן-הָעָם בַּיּוֹם הַהוּא, כִּשְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי אִישׁ.... וַיִּגֹּף יְהוָה, אֶת-הָעָם, עַל אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת-הָעֵגֶל...״
מפה אנו לומדים שמשה אבינו וביער ליבנו טעה בראייתו וריחם על ״התינוק״ (מיכה) ועל ״הערב-רב״ (העם המיצרי) ולא הבין את ״ראיית״ הקב״ה (שכלולים בה עבר,הווה, ועתיד) וכתוצאה מזה... בני ישראל סבלו (וסובלים) עד עצם היום הזה.
לאחר מילחמת ששת הימים (1967) ושיחרור ירושלים עיר הקודש והר הבית (בית מיקדשינו), היה עוד ״משה״ שריחם על ״הערב-רב״ (העם הפלסטינאי) ושמו משה דיין גיבור ישראל (וחבריו... מושב לצים)... גם לו היו ״רחמים״ וראייה לקויה, והותיר לערב-רב לחזור ולהיתנחל בשטח יהודי בירושלים (״חוק השבות״) ולכן אנו סובלים עד עצם היום הזה.
לא לחינם ציוונו הקב״ה ״מחה את עמלק ואת זכר עמלק... ללא רחמים״! אנו לעולם לא נבין את ״ראיית״ הקב״ה, ואת מידת הרחמים העמוקה שלו.
משה רבנו ״שבר את הלוחות״ (ב י׳ז בתמוז) לאחר שראה את חטא העגל. נשאלת השאלה מדוע הקדוש ברוך הוא לא כעס על משה? התשובה לכך היא, שמשה רבנו הבין שאם הוא לא ייתן לבני ישראל את התורה... הם עדיין לא יהיו מחויבים בה. זה כמו חוזה, עדיין כשהוא לא חתום... עדיין אין הסכמה בין הצדדים ואין חיוב לאף צד בתוכנו... לא קיבלו את הלוחות... עדיין לא מחוייבים בהם.
משה רבנו באהבתו האדירה לבני ישראל לקח על עצמו את אחריות ״שבירת הלוחות״ ולכן נאמר ע״י הקב״ה ״סלחתי כדבריך״.
Parashat VaYakhel וַיַּקְהֵל
פרשות וַיַּקְהֵל-פְקוּדֵי
אלו שתי פרשות האחרונות של ספר שמות שמדברות על המשכן וכליו וכל פרטי התרומות שנתנו בני ישראל לבניית המשכן.
השלוש פסוקים הראשונים מדברים על שבת ללמדנו על חשיבות השבת ביחס למשכן, הרי ידוע שמותר להדליק אש בשבת אך ורק בתוך המשכן. אמרה תורה ״לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם״. הכוונה היא רק במשכן מותר... אך יותר לעומק ״לֹא תְבַעֲרוּ״ לא לריב וליצור אש ״במֹשְׁבֹתֵיכֶם״ דהינו בביתכם, בבית הכנסת ובכל מקום שאתם נמצאים עם משפחותיכם וחבריכם והציבור!
צבר:
צ- צדיקים
ב- בנוניים
ר- רשעים
טוב לדעת שישנם 39 מילים בשלושת הפסוקים הראשונים כנגד 39 מלאכות אסורות ושבת. כשאנו מקדשים ואומרים ״יום הַשִּׁישִּׁי.
אנו מקדשים את הקב״ה ואת עם ישראל.
וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם: וַיְכַל אֱלהִים בַּיּום הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּו אֲשֶׁר עָשָׂה . וַיִּשְׁבּת בַּיּום הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּו אֲשֶׁר עָשָׂה: וַיְבָרֶךְ אֱלהִים אֶת יום הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ ...״
״יום הַשִּׁשִּׁי. וַיְכֻלּוּ השמים״ ראשי תיבות י.הו.ה.
ואז מהאות ״י״ השניה במילה ״הַשִּׁישִּׁי״ נספור ונגלה שכל אות שביעית יוצרת את המילה ״ישראל״.
מכל 39 המלאכות התורה מדגישה רק את הדלקת האש למה? ללמדנו שרק בחטא הדלקת האש אנו חייבים מיתה וכרת! כל השאר אפשר רק להביא קורבן חטאת ואשם.
כתוב ״הַתְּכֵלֶת וְהָאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת הַשָּׁנִי ...״ ללמדנו על חיינו בעולם הזה ו ״דע, מאין באת, ולאן אתה הולך״:
א. הַתְּכֵלֶת - מה היא תכלית חייך
ב. וְהָאַרְגָּמָן - אדום (דם) יצר הרע
ג. וְתוֹלַעַת - כשתיקבר מי אוכלך
ד. הַשָּׁנִי - למד מיזה - חיי על״הב
בצלאל - בן 13 נכדו של חוּר שמת על קידוש ה׳ ונירצח ע״י הערב-רב בחטא עגל הזהב, בנם של מירים וכלב בן יפונה. בצל-אל (תחת חסות הקב״ה) מלא ברוח הקודש!
אהליאב נכדו של נחשון בן עמי נדב שהיה הראשון שנכנס לים סוף באמונה שלמה בקדוש ברוך-הוא ורק בזכותו ״וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם״ ברגע שהמים הגיעו לנחיריו ניפתח ים סוּף לגזרים ״וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חיים”.
טוב לדעת שהקדוש ברוך הוא הראה למשה את כל התמונות הסרטים והמוצרים הסופיים של המשכן בענני השכינה “Clouds of glory” היום אנו משתמשים באותו ענן לאחסן תמונות, סרטים מסמכים וכדומה ״iCloud”
חשוב מאוד לתת דין וחשבון על כל מה שנתרם לבתי כנסיות, ארגונים דתיים או לא דתיים וכל מה שקשור לכספי הציבור חייב להיות מפורסם ונקי מכל חשד.
אלו שתי פרשות האחרונות של ספר שמות שמדברות על המשכן וכליו וכל פרטי התרומות שנתנו בני ישראל לבניית המשכן.
השלוש פסוקים הראשונים מדברים על שבת ללמדנו על חשיבות השבת ביחס למשכן, הרי ידוע שמותר להדליק אש בשבת אך ורק בתוך המשכן. אמרה תורה ״לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם״. הכוונה היא רק במשכן מותר... אך יותר לעומק ״לֹא תְבַעֲרוּ״ לא לריב וליצור אש ״במֹשְׁבֹתֵיכֶם״ דהינו בביתכם, בבית הכנסת ובכל מקום שאתם נמצאים עם משפחותיכם וחבריכם והציבור!
צבר:
צ- צדיקים
ב- בנוניים
ר- רשעים
טוב לדעת שישנם 39 מילים בשלושת הפסוקים הראשונים כנגד 39 מלאכות אסורות ושבת. כשאנו מקדשים ואומרים ״יום הַשִּׁישִּׁי.
אנו מקדשים את הקב״ה ואת עם ישראל.
וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם: וַיְכַל אֱלהִים בַּיּום הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּו אֲשֶׁר עָשָׂה . וַיִּשְׁבּת בַּיּום הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּו אֲשֶׁר עָשָׂה: וַיְבָרֶךְ אֱלהִים אֶת יום הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ ...״
״יום הַשִּׁשִּׁי. וַיְכֻלּוּ השמים״ ראשי תיבות י.הו.ה.
ואז מהאות ״י״ השניה במילה ״הַשִּׁישִּׁי״ נספור ונגלה שכל אות שביעית יוצרת את המילה ״ישראל״.
מכל 39 המלאכות התורה מדגישה רק את הדלקת האש למה? ללמדנו שרק בחטא הדלקת האש אנו חייבים מיתה וכרת! כל השאר אפשר רק להביא קורבן חטאת ואשם.
כתוב ״הַתְּכֵלֶת וְהָאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת הַשָּׁנִי ...״ ללמדנו על חיינו בעולם הזה ו ״דע, מאין באת, ולאן אתה הולך״:
א. הַתְּכֵלֶת - מה היא תכלית חייך
ב. וְהָאַרְגָּמָן - אדום (דם) יצר הרע
ג. וְתוֹלַעַת - כשתיקבר מי אוכלך
ד. הַשָּׁנִי - למד מיזה - חיי על״הב
בצלאל - בן 13 נכדו של חוּר שמת על קידוש ה׳ ונירצח ע״י הערב-רב בחטא עגל הזהב, בנם של מירים וכלב בן יפונה. בצל-אל (תחת חסות הקב״ה) מלא ברוח הקודש!
אהליאב נכדו של נחשון בן עמי נדב שהיה הראשון שנכנס לים סוף באמונה שלמה בקדוש ברוך-הוא ורק בזכותו ״וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם״ ברגע שהמים הגיעו לנחיריו ניפתח ים סוּף לגזרים ״וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חיים”.
טוב לדעת שהקדוש ברוך הוא הראה למשה את כל התמונות הסרטים והמוצרים הסופיים של המשכן בענני השכינה “Clouds of glory” היום אנו משתמשים באותו ענן לאחסן תמונות, סרטים מסמכים וכדומה ״iCloud”
חשוב מאוד לתת דין וחשבון על כל מה שנתרם לבתי כנסיות, ארגונים דתיים או לא דתיים וכל מה שקשור לכספי הציבור חייב להיות מפורסם ונקי מכל חשד.
Parashat Pekudei פְקוּדֵי
פרשות וַיַּקְהֵל-פְקוּדֵי
אלו שתי פרשות האחרונות של ספר שמות שמדברות על המשכן וכליו וכל פרטי התרומות שנתנו בני ישראל לבניית המשכן.
השלוש פסוקים הראשונים מדברים על שבת ללמדנו על חשיבות השבת ביחס למשכן, הרי ידוע שמותר להדליק אש בשבת אך ורק בתוך המשכן. אמרה תורה ״לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם״. הכוונה היא רק במשכן מותר... אך יותר לעומק ״לֹא תְבַעֲרוּ״ לא לריב וליצור אש ״במֹשְׁבֹתֵיכֶם״ דהינו בביתכם, בבית הכנסת ובכל מקום שאתם נמצאים עם משפחותיכם וחבריכם והציבור!
צבר:
צ- צדיקים
ב- בנוניים
ר- רשעים
טוב לדעת שישנם 39 מילים בשלושת הפסוקים הראשונים כנגד 39 מלאכות אסורות ושבת. כשאנו מקדשים ואומרים ״יום הַשִּׁישִּׁי.
אנו מקדשים את הקב״ה ואת עם ישראל.
וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם: וַיְכַל אֱלהִים בַּיּום הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּו אֲשֶׁר עָשָׂה . וַיִּשְׁבּת בַּיּום הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּו אֲשֶׁר עָשָׂה: וַיְבָרֶךְ אֱלהִים אֶת יום הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ ...״
״יום הַשִּׁשִּׁי. וַיְכֻלּוּ השמים״ ראשי תיבות י.הו.ה.
ואז מהאות ״י״ השניה במילה ״הַשִּׁישִּׁי״ נספור ונגלה שכל אות שביעית יוצרת את המילה ״ישראל״.
מכל 39 המלאכות התורה מדגישה רק את הדלקת האש למה? ללמדנו שרק בחטא הדלקת האש אנו חייבים מיתה וכרת! כל השאר אפשר רק להביא קורבן חטאת ואשם.
כתוב ״הַתְּכֵלֶת וְהָאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת הַשָּׁנִי ...״ ללמדנו על חיינו בעולם הזה ו ״דע, מאין באת, ולאן אתה הולך״:
א. הַתְּכֵלֶת - מה היא תכלית חייך
ב. וְהָאַרְגָּמָן - אדום (דם) יצר הרע
ג. וְתוֹלַעַת - כשתיקבר מי אוכלך
ד. הַשָּׁנִי - למד מיזה - חיי על״הב
בצלאל - בן 13 נכדו של חוּר שמת על קידוש ה׳ ונירצח ע״י הערב-רב בחטא עגל הזהב, בנם של מירים וכלב בן יפונה. בצל-אל (תחת חסות הקב״ה) מלא ברוח הקודש!
אהליאב נכדו של נחשון בן עמי נדב שהיה הראשון שנכנס לים סוף באמונה שלמה בקדוש ברוך-הוא ורק בזכותו ״וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם״ ברגע שהמים הגיעו לנחיריו ניפתח ים סוּף לגזרים ״וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חיים”.
טוב לדעת שהקדוש ברוך הוא הראה למשה את כל התמונות הסרטים והמוצרים הסופיים של המשכן בענני השכינה “Clouds of glory” היום אנו משתמשים באותו ענן לאחסן תמונות, סרטים מסמכים וכדומה ״iCloud”
חשוב מאוד לתת דין וחשבון על כל מה שנתרם לבתי כנסיות, ארגונים דתיים או לא דתיים וכל מה שקשור לכספי הציבור חייב להיות מפורסם ונקי מכל חשד.
אלו שתי פרשות האחרונות של ספר שמות שמדברות על המשכן וכליו וכל פרטי התרומות שנתנו בני ישראל לבניית המשכן.
השלוש פסוקים הראשונים מדברים על שבת ללמדנו על חשיבות השבת ביחס למשכן, הרי ידוע שמותר להדליק אש בשבת אך ורק בתוך המשכן. אמרה תורה ״לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם״. הכוונה היא רק במשכן מותר... אך יותר לעומק ״לֹא תְבַעֲרוּ״ לא לריב וליצור אש ״במֹשְׁבֹתֵיכֶם״ דהינו בביתכם, בבית הכנסת ובכל מקום שאתם נמצאים עם משפחותיכם וחבריכם והציבור!
צבר:
צ- צדיקים
ב- בנוניים
ר- רשעים
טוב לדעת שישנם 39 מילים בשלושת הפסוקים הראשונים כנגד 39 מלאכות אסורות ושבת. כשאנו מקדשים ואומרים ״יום הַשִּׁישִּׁי.
אנו מקדשים את הקב״ה ואת עם ישראל.
וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם: וַיְכַל אֱלהִים בַּיּום הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּו אֲשֶׁר עָשָׂה . וַיִּשְׁבּת בַּיּום הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּו אֲשֶׁר עָשָׂה: וַיְבָרֶךְ אֱלהִים אֶת יום הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ ...״
״יום הַשִּׁשִּׁי. וַיְכֻלּוּ השמים״ ראשי תיבות י.הו.ה.
ואז מהאות ״י״ השניה במילה ״הַשִּׁישִּׁי״ נספור ונגלה שכל אות שביעית יוצרת את המילה ״ישראל״.
מכל 39 המלאכות התורה מדגישה רק את הדלקת האש למה? ללמדנו שרק בחטא הדלקת האש אנו חייבים מיתה וכרת! כל השאר אפשר רק להביא קורבן חטאת ואשם.
כתוב ״הַתְּכֵלֶת וְהָאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת הַשָּׁנִי ...״ ללמדנו על חיינו בעולם הזה ו ״דע, מאין באת, ולאן אתה הולך״:
א. הַתְּכֵלֶת - מה היא תכלית חייך
ב. וְהָאַרְגָּמָן - אדום (דם) יצר הרע
ג. וְתוֹלַעַת - כשתיקבר מי אוכלך
ד. הַשָּׁנִי - למד מיזה - חיי על״הב
בצלאל - בן 13 נכדו של חוּר שמת על קידוש ה׳ ונירצח ע״י הערב-רב בחטא עגל הזהב, בנם של מירים וכלב בן יפונה. בצל-אל (תחת חסות הקב״ה) מלא ברוח הקודש!
אהליאב נכדו של נחשון בן עמי נדב שהיה הראשון שנכנס לים סוף באמונה שלמה בקדוש ברוך-הוא ורק בזכותו ״וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם״ ברגע שהמים הגיעו לנחיריו ניפתח ים סוּף לגזרים ״וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חיים”.
טוב לדעת שהקדוש ברוך הוא הראה למשה את כל התמונות הסרטים והמוצרים הסופיים של המשכן בענני השכינה “Clouds of glory” היום אנו משתמשים באותו ענן לאחסן תמונות, סרטים מסמכים וכדומה ״iCloud”
חשוב מאוד לתת דין וחשבון על כל מה שנתרם לבתי כנסיות, ארגונים דתיים או לא דתיים וכל מה שקשור לכספי הציבור חייב להיות מפורסם ונקי מכל חשד.
Parashat Vayikra וַיִּקְרָא
Now that Bnei-Yisrael have the Mishkan, the laws and are ready to bring Korbanot (“קורבנות”) the holy sacrifices, the Torah uses the first word to announce what HaShem feels about them. The first word is written in a way that it reads “VeYakar-a” (“ויקר-א”) to teach us that we are “dear” to HaShem, his chosen people and one nation under “א.ד.ו.נ.י.” (G-d). Now that HaShem forgave Bnei-Yisrael “וַיֹּאמֶר יְהוָה, סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ” and they merited to have His presence dwells amongst them, they are his prize possession. HaShem prides himself (metaphorically) with Bnei-Yisrael, as it’s written “ישראל אשר בך אתפאר”, “Israel in whom I will be glorified” (Isaiah Chapter 49 יְשַׁעְיָהוּ). We notice that the letter “Alef” (“א”) is much smaller then the rest of the letters in the word “וַיִּקְרָא” “Va’Yikrah”. This came to teach us that first and foremost we must always be humble, as the “one”. The first letter in the Hebrew Alphabet, is the letter “א” “Alef”, which also stands for HaShem’s name, this is a profound teaching that even HaShem was humbled. HaShem chose the Torah to begin with the second letter, “ב” “Beit” in the word “Beresheet”, the first word came teach us not to be one (selfish), but to be two (marriage) and be partners in Torah (Chavrutaha) and live with HaShem, make “room” to have Him dwell amongst us.
It is interesting to see that the letter “Alef” (“א”) is constructed with two of the letters “Yud” and one letter “Vav”. This came to teach us that in numerical value all together is 26, just as HaShem’s name is in Hebrew י’ה’ו’ה Yud, Haie, Vav, Haie. Interestingly enough the word “God” in the english language also equals to 26 in gematria (G=7, O=15, D=4), also there are 26 letters in the English language. According to Rabbi Bar-Ami, King David arranged the Hebrew letters in the order they are known to us today. We learn that at the “Burning Bush” the first thing Moshe asks HaShem is to clarify how he should describe Him to the people of Israel. Moshe says “וְאָמְרוּ-לִי מַה-שְּׁמוֹ, מָה אֹמַר אֲלֵהֶם – when I come to Beni-Israel and tell them that the God of your forefathers sent me”, they will ask me what is His name? HaShem answers him with a unique phrase “I will be what I will be”“אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה”. From here we learn that the letter “Alef” was reserved for this statement by HaShem, as all three words begins with that letter. This comes to teach us that HaShem will be everything and everywhere at every time for Beni-Israel. It teaches also us that HaShem name in Hebrew י’ה’ו’ה Yud, Haie, Vav, Haie, means that HaShem has no time relevancy, he was here in the past, he is here now in the present (also means a present/gift while he is with us in the now), and he will be here in the future.
The Zohar teaches us that HaShem’s “cloud of glory” both on Mount Sinai and now on the Mishkan, appears to point out that Bnei-Yisrael will now perform many Mitzvot and good deeds. When we keep all the Mitzvot and Laws, HaShem’s name is complete. When we don’t, his name is incomplete and we are in exile but he is still with us. Now that Bnei-Yisrael keeping all the Mitzvot, HaShem is fully with them dwelling in the Mishkan. By calling upon Moshe, HaShem awakens the Neshamot of Bnei-Yisrael. We also learn from the Zohar that the letter “Alef” (“א”) that is much smaller in the word “Va’Yikrah” (“וַיִּקְרָא”), come to teach us that Moshe now “left” Tziporah once more in order to be pure so he can serve HaShem at any given moment.
It is interesting to see that the letter “Alef” (“א”) is constructed with two of the letters “Yud” and one letter “Vav”. This came to teach us that in numerical value all together is 26, just as HaShem’s name is in Hebrew י’ה’ו’ה Yud, Haie, Vav, Haie. Interestingly enough the word “God” in the english language also equals to 26 in gematria (G=7, O=15, D=4), also there are 26 letters in the English language. According to Rabbi Bar-Ami, King David arranged the Hebrew letters in the order they are known to us today. We learn that at the “Burning Bush” the first thing Moshe asks HaShem is to clarify how he should describe Him to the people of Israel. Moshe says “וְאָמְרוּ-לִי מַה-שְּׁמוֹ, מָה אֹמַר אֲלֵהֶם – when I come to Beni-Israel and tell them that the God of your forefathers sent me”, they will ask me what is His name? HaShem answers him with a unique phrase “I will be what I will be”“אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה”. From here we learn that the letter “Alef” was reserved for this statement by HaShem, as all three words begins with that letter. This comes to teach us that HaShem will be everything and everywhere at every time for Beni-Israel. It teaches also us that HaShem name in Hebrew י’ה’ו’ה Yud, Haie, Vav, Haie, means that HaShem has no time relevancy, he was here in the past, he is here now in the present (also means a present/gift while he is with us in the now), and he will be here in the future.
The Zohar teaches us that HaShem’s “cloud of glory” both on Mount Sinai and now on the Mishkan, appears to point out that Bnei-Yisrael will now perform many Mitzvot and good deeds. When we keep all the Mitzvot and Laws, HaShem’s name is complete. When we don’t, his name is incomplete and we are in exile but he is still with us. Now that Bnei-Yisrael keeping all the Mitzvot, HaShem is fully with them dwelling in the Mishkan. By calling upon Moshe, HaShem awakens the Neshamot of Bnei-Yisrael. We also learn from the Zohar that the letter “Alef” (“א”) that is much smaller in the word “Va’Yikrah” (“וַיִּקְרָא”), come to teach us that Moshe now “left” Tziporah once more in order to be pure so he can serve HaShem at any given moment.
Parashat Tzav צַו
פרשת צו,
״צַו אֶת-אַהֲרֹן וְאֶת-בָּנָיו לֵאמֹר, זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה״
צו בגימטריא 96 כנגד מספר ביטויים ומילים באמונה וביטחון בקב״ה.
אמונה - 96
בנו יחידו - 96
אני יהודי - 96
אודך אדני - 96
יחיד דן - 96
הוא האל הגדול - 96
הקורבן הראשון הינו ״עולה״ ללמדנו על גדולתם של אברהם אבינו ובנו בעקידת יצחק. הקדוש ברוך הוא ציווה את אברהם להקריב את יצחק כ״עולה״. קורבן העולה הינו הקורבן היחידי שנישרף כליל.
אברהם ויצחק באמונתם הנחרצת ״רצו בזריזות״ לקיום המצוה הקשה כאשר ״צו״ ה׳ אותם. קורבן העולה בפרשתינו בא להזכיר את מסירות הנפש שאבותינו היו מקבלים עליהם ללא התנגדות וּבאהבה, ואנו חייבים להיות כמוהם באמונה בקב״ה.
הכוהנים מצווים לקחת את ה״דשן״ למקום טהור בכל יום. המילה דשן הינה ש-דן... הקב״ה דן אותנו כפי מעשינו, הקורבן לכפר עלינו (כפרה). כמו כן המילה דשן בגימטריא הינה 354 כנגד ימי הירח... שמיצוות הדשן מחוייבת ב 354 ימים בשנה.
המילה ״כלי״ ראשי תיבות:
כ- כוהנים
ל - לווים
י - ישראל
רק עם כולנו (כלים) ניתן לקיים את כל 613 המיצוות. המילה ״בתורה״ הינה גם 613, כנגד ״חביבים ישראל״ גם 613 בגימטריא.
השבת הינו ״שבת הגדול״ על שם הנס הגדול של יציאת מיצרים. בעשירי לניסן 2448 (יום שבת) ניצתוו בני ישראל לקחת את ״אלוהי מיצרים - שׂא/כבש״ וליקשרו לראש מיטתם ארבעה ימים ולישחוטו בערב י״ד בניסן ערב יציאת מיצריים (יום חמישי) כקורבן פסח.
כאן הקב״ה ניסה את אמונתם של בני ישראל בהשמדת ״אלוהי מיצרים״ ולסמן מזוזות בתיהם בדם. המילה ״מזוזות״ הינה ״מוזיז מות... ״מזוזה״ הינה ״מזה וזה... שמירה מכל. קביעת מזוזה בביתנו (בעיסקנו) מעידה על אמונתנו האיתנה בקב״ה.
אברהם אבינו נולד 1948 הקדוש ברוך הוא הבטיח לו את ארץ ישראל וכמובן קיבלנו אותה חזרה ב1948.
ידוע (בזכות נטלי הת"ח) כי בפסח אנו מברכים "פסח כשר״ המילים ״פסח כשר״ הינם ראשי תיבות של מספר החגים האחרים. שחודש ניסן הוא הראשון לחודשי השנה (לחגי) לפי תורתנו הקדושה.
ראשי תיבות של "פסח כשר" כולל בתוכו את כל חגי השנה:
פ- פורים
ס- סוכות
ח- חנוכה
כ- כיפור
ש- שבועות
ר- ראש השנה
המילה ״פסח״ הינה ״פה״ ו-״סח״... לספר על כל ניסי הפסח מהמיצווה ״והיגדת לבינך״. ע״י ההגדה מלשון מגיד.
המילה ״פרעה״ הינה ״פה״ ו-״רע״ ללמדנו על על הרעה שסבלנו במיצרים בגלל ההתבוללות וההתחברות למיצרים... לכן נאמר ״ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף״ לא זיהה את היהודים... נראו לו כממומרים כמיצרים. דרך אגב פרעה עשה תשובה והלך לעיר נינווה, לכן יונה הנביא הלך להציל את העיר.
אנו שואלים: ״חמץ או מצה״? למעשה אנו שואלים: ״החמצת או מצאת״? האם יצאת מתוך מצרים שבתוכה ובתוך עצמך את/ה נימצאים? רק אחרי שבאמת יצאנו אנו ראויים לסדר. לכן נאמר ״הכל בסדר״... כל סודות העולם ב-סדר פסח. במילה מצרים חוויה מירים הצדקת... צ-מרים. וכל המר של מים מרים ומרור.
ניסן = ניסים נגלים (10 מכות, יציאת מצרים,עמלק, קריעת ים סוף (סוֹף המיצרים).
על ארבעה בנים = למעשה מדובר ברק בן אחד (את/ה) שמתנהג כארבעה תכונות שונים בחייו.
יצאנו באביב (אביב = 15 כנגד ט״ו בניסן יציאת מיצרים). המילה אביב הינה:
אב - הקב״ה
יב - 12 השבטים
מכאן אנו לומדים לגבי המילה ״והיא״ שעמדה לאבותינו ולנו. המילה ״והיא״ הינה ראשי תיבות:
ו - 6 כנגד שישה סידרי משנה.
ה - 5 כנגד חמש חומשי תורה.
י - 10 כנגד עשר הדיברות.
א - 1 כנגד אחד אלוקינו
יחד 22 כנגד 22 אותיות שפת הקודש עברית (אברהם העיברי).
שרק בזכותם זכינו ליציאת מצרים.
ב״ה שיהיה לכולנו פסח כשר שמח
וב״ה יקויים בנו הכתוב ע״י חז"ל: "בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל".
״צַו אֶת-אַהֲרֹן וְאֶת-בָּנָיו לֵאמֹר, זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה״
צו בגימטריא 96 כנגד מספר ביטויים ומילים באמונה וביטחון בקב״ה.
אמונה - 96
בנו יחידו - 96
אני יהודי - 96
אודך אדני - 96
יחיד דן - 96
הוא האל הגדול - 96
הקורבן הראשון הינו ״עולה״ ללמדנו על גדולתם של אברהם אבינו ובנו בעקידת יצחק. הקדוש ברוך הוא ציווה את אברהם להקריב את יצחק כ״עולה״. קורבן העולה הינו הקורבן היחידי שנישרף כליל.
אברהם ויצחק באמונתם הנחרצת ״רצו בזריזות״ לקיום המצוה הקשה כאשר ״צו״ ה׳ אותם. קורבן העולה בפרשתינו בא להזכיר את מסירות הנפש שאבותינו היו מקבלים עליהם ללא התנגדות וּבאהבה, ואנו חייבים להיות כמוהם באמונה בקב״ה.
הכוהנים מצווים לקחת את ה״דשן״ למקום טהור בכל יום. המילה דשן הינה ש-דן... הקב״ה דן אותנו כפי מעשינו, הקורבן לכפר עלינו (כפרה). כמו כן המילה דשן בגימטריא הינה 354 כנגד ימי הירח... שמיצוות הדשן מחוייבת ב 354 ימים בשנה.
המילה ״כלי״ ראשי תיבות:
כ- כוהנים
ל - לווים
י - ישראל
רק עם כולנו (כלים) ניתן לקיים את כל 613 המיצוות. המילה ״בתורה״ הינה גם 613, כנגד ״חביבים ישראל״ גם 613 בגימטריא.
השבת הינו ״שבת הגדול״ על שם הנס הגדול של יציאת מיצרים. בעשירי לניסן 2448 (יום שבת) ניצתוו בני ישראל לקחת את ״אלוהי מיצרים - שׂא/כבש״ וליקשרו לראש מיטתם ארבעה ימים ולישחוטו בערב י״ד בניסן ערב יציאת מיצריים (יום חמישי) כקורבן פסח.
כאן הקב״ה ניסה את אמונתם של בני ישראל בהשמדת ״אלוהי מיצרים״ ולסמן מזוזות בתיהם בדם. המילה ״מזוזות״ הינה ״מוזיז מות... ״מזוזה״ הינה ״מזה וזה... שמירה מכל. קביעת מזוזה בביתנו (בעיסקנו) מעידה על אמונתנו האיתנה בקב״ה.
אברהם אבינו נולד 1948 הקדוש ברוך הוא הבטיח לו את ארץ ישראל וכמובן קיבלנו אותה חזרה ב1948.
ידוע (בזכות נטלי הת"ח) כי בפסח אנו מברכים "פסח כשר״ המילים ״פסח כשר״ הינם ראשי תיבות של מספר החגים האחרים. שחודש ניסן הוא הראשון לחודשי השנה (לחגי) לפי תורתנו הקדושה.
ראשי תיבות של "פסח כשר" כולל בתוכו את כל חגי השנה:
פ- פורים
ס- סוכות
ח- חנוכה
כ- כיפור
ש- שבועות
ר- ראש השנה
המילה ״פסח״ הינה ״פה״ ו-״סח״... לספר על כל ניסי הפסח מהמיצווה ״והיגדת לבינך״. ע״י ההגדה מלשון מגיד.
המילה ״פרעה״ הינה ״פה״ ו-״רע״ ללמדנו על על הרעה שסבלנו במיצרים בגלל ההתבוללות וההתחברות למיצרים... לכן נאמר ״ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף״ לא זיהה את היהודים... נראו לו כממומרים כמיצרים. דרך אגב פרעה עשה תשובה והלך לעיר נינווה, לכן יונה הנביא הלך להציל את העיר.
אנו שואלים: ״חמץ או מצה״? למעשה אנו שואלים: ״החמצת או מצאת״? האם יצאת מתוך מצרים שבתוכה ובתוך עצמך את/ה נימצאים? רק אחרי שבאמת יצאנו אנו ראויים לסדר. לכן נאמר ״הכל בסדר״... כל סודות העולם ב-סדר פסח. במילה מצרים חוויה מירים הצדקת... צ-מרים. וכל המר של מים מרים ומרור.
ניסן = ניסים נגלים (10 מכות, יציאת מצרים,עמלק, קריעת ים סוף (סוֹף המיצרים).
על ארבעה בנים = למעשה מדובר ברק בן אחד (את/ה) שמתנהג כארבעה תכונות שונים בחייו.
יצאנו באביב (אביב = 15 כנגד ט״ו בניסן יציאת מיצרים). המילה אביב הינה:
אב - הקב״ה
יב - 12 השבטים
מכאן אנו לומדים לגבי המילה ״והיא״ שעמדה לאבותינו ולנו. המילה ״והיא״ הינה ראשי תיבות:
ו - 6 כנגד שישה סידרי משנה.
ה - 5 כנגד חמש חומשי תורה.
י - 10 כנגד עשר הדיברות.
א - 1 כנגד אחד אלוקינו
יחד 22 כנגד 22 אותיות שפת הקודש עברית (אברהם העיברי).
שרק בזכותם זכינו ליציאת מצרים.
ב״ה שיהיה לכולנו פסח כשר שמח
וב״ה יקויים בנו הכתוב ע״י חז"ל: "בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל".
bottom of page